♦לסדר ספירת העומר של השנה 

כשם שתחילת בניינו של עולם הוא בחסד, כך אהבה היא היסוד לבניית חיים משותפים. אי אפשר לחיות ביחד ללא אהבה! אין אפשרות ליצור יחסי אנוש תקינים בלי הבסיס החשוב של אהבת הזולת!

בכל זאת גם חסד וגם אהבה צריכים להיות מכוונים, מבוקרים ומאוזנים. חסד ואהבה בלי גבול, בלי גבורה, בלי צמצום, ללא סייגים נועד לכישלון מראשיתו. אהבה ללא גבול נותנת הרגשת חנק ויוצרת בעיות גדולות בחינוך. חייבים לתת חופש, פסק זמן, מנוחה ומרחב עצמי למי שאוהבים. גם האוהב צריך מנוחה שלא יהיה משועבד לנאהב. לכל אדם מגיע חירות וזמן פנוי להתבונן בעצמו ובצרכיו הוא.

אם כן, אהבה צריכה להיות בונה ולא הורסת. אהבה מבוקרת היא לטובת הזולת הנאהב שלא יהיה תלותי יותר מדי, וגם לטובת האוהב שלא יהיה מנוצל יותר מדי. עזרה לזולת היא דבר נפלא, אולם רק במידת היכולת ובמידת הצורך. גם העוזר מוגבל ביכולתו וגם מי שזקוק לעזרה רוצה להרגיש שהוא עצמו פועל למען עצמו.

גם האוהבים הגדולים ביותר חייבים לתת כבוד ומרחב מחיה זה לזה. והעיקר, שהאהבה לא תהיה אהבה התלויה בדבר, האוהב צריך להתבונן אם הוא אוהב את הזולת באמת או שהוא אוהב רק את עצמו ובראותו את האהוב כחלק ממנו הבטל וכפוף אליו, הוא פשוט מרחיב את ה"אני" של עצמו ו"בולע" את אהובו, ובאהבתו ממלא רק את הצרכים האנוכיים שלו ולא את צרכי האהוב. לכן תנאי ראשון באהבה להרגיש את הזולת ולדעת מהם צרכיו האמיתיים.

אם כן, חסד וגבורה אף בהיותם ניגודים, בהשתלבותם הנכונה הם יוצרים הרמוניה נפלאה באהבה, כמו שתי הידים שלנו "זרוע ימין" המקבילה ל"חסד" ו"זרוע שמאל" המקבילה ל"גבורה" שפועלות את פעולתן ביחד ומסייעות זו לזו.

אלא שבניגוד לידים שלפעמים עושות פעולה אחת ופעמים הן עושות פעולות מנוגדות זו לזו ובכל זאת נותנות תוצאה רצויה אחת, החסד והגבורה תמיד פועלות פעולות מנוגדות, כאשר הגבורה היא הכח המנגד לחסד שיוצר את האיזון וההרמוניה שבחסד ובאהבה.

ועוד יש להתבונן בעובדה שיד ימין חזקה ואילו יד שמאל כהה, ללמדנו שלעולם עלינו להגביר את החסד על הגבורה, וכמו שנאמר: "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת".

אז הבה ניתן לאהובים שלנו את האהבה האמיתית והנכונה, כאשר אנו דואגים לצרכים שלהם ולא לצרכים שלנו.