♦לסדר ספירת העומר של השנה 

המידות חסד וגבורה

חסד נמשל למים וגבורה לאש, לכאורה לא יוכלו לחיות ביחד כי מבטלים זה את זה, ובכל זאת כאשר הם מתבטלים לבורא עולם הם מתאחדים ומתכללים ומהם נוצרים השמים המספרים כבוד א-ל.

עוד כידוע, יש אהבה כמים ויש אהבה כאש, ואף שמעלתה של אהבה כמים  – "אהבה בתענוגים" – נעלית מאהבה כאש, שכולה צימאון, אולם יש מעלה באהבה כאש על אהבה כמים כמעלת הזהב על הכסף, אהבה שמים רבים לא יוכלו לכבותה.

ובחיי היום יום רואים שאלמלא מידת החסד לא היה אפשר לתקן, ואלמלא מידת הגבורה היתה מידת החסד שלילית. אם כן, חסד וגבורה ביחד נותנים איזון והשפעה חיובית טובה.

היום שמונה ימים לעומר 

ביום השמיני לספירת העומר, אחרי שלמדנו שבוע שלם על מידת החסד והנתינה, אנו מבינים שגם לאהבה ונתינה צריך גבול. פעמים יש לצמצם את מידת החסד, צריך לדעת מתי איפה וכמה להשפיע. בחינוך חייבים להתמקד בסדר ומשמעת. יש להגביל את החסד לפושעים כדי שלא להרבות פשע בעולם. לא לתת צדקה למי שמשתמש בצדקה לרעה. מזון הוא דבר בריא אולם אכילה מוגזמת עשויה להזיק. אם כן, בכל דבר, גם דבר טוב, צריך שיהיה לו גבול. זהו גבורה שבחסד.

ועם זאת גם כאשר מענישים מישהו שראוי לעונש יש לעשות זאת באופן שיבין שזה רק כדי לעזור לו לשפר את דרכיו וכדי לזכותו בדין, ויש לעשות זאת בלי כעס ובלי ביטויי שנאה, וכמו כן, כאשר מוכיחים אדם, יש להוכיחו בדרכי נועם ודרכי שלום מתוך אהבת ישראל. זהו חסד שבגבורה.

העולם נברא בשילוב של מידת הגבורה בחסד

חשוב מאד לשלב בין חסד לגבורה שפועלים ביחד מטבע בריאתם. שהרי העולם נברא במדת החסד ("עולם חסד יבנה"), ובכל אופן בלי מידת הגבורה, בלי הצמצום, היו הנבראים מתבטלים ממציאותם, כי לא היו יכולים לסבול את שפעת האור האלוקי המהווה ומחיה אותם. וכמו אור השמש שעובר דרך נרתק השמש, כדי שהנבראים יוכלו לסבול את אור השמש.

נמצא שגם הגבורה היא חסד. אם כן, חסד עשה עמנו הקדוש ברוך הוא שמשפיע עלינו את אורו וטובו דרך מידת הגבורה והצמצום.

ה"בכן"

גבורה (מידתו של יצחק אבינו) היא יראה, עליה נאמר: "יראת ה' היא אוצרו" שבה חפץ הקדוש ברוך הוא.

גבורה היא מידת הדין, שעניינה הגבלת השפע או מתן עונש, אולם משמעותה הפנימית של גבורה היא הגברת השפע שניתן דוקא בגבורות ולפעמים על ידי צמצום.

הבה נלמד מאברהם אבינו, איש החסד, שהרשה לשרה לענות את הגר כדי להציל את שרה, וגרש את הגר ואת בנה מביתו כדי להציל את יצחק, ונלחם בארבעת המלכים כדי להציל את לוט. ומרבקה אמנו שאליעזר עבדו של אברהם מצא אותה ראויה ליצחק בגלל מידת החסד שבה, ובכל זאת, כאשר יצחק רצה לברך את עשיו מנעה את זה ממנו בתחבולות ובחירוף נפש.

ולא בכדי אסרו חז"ל לרחם על אכזרים, ומי שמרחם על האכזרים סופו להתאכזר על רחמנים, שכך קרה לשאול המלך שריחם על אגג העמלקי ובסופו של דבר התאכזר על אנשי נוב.

ומכאן שבכל המידות שברא הקדוש ברוך הוא יש לבדוק ולבחון היטב איך להשתמש בהם באופן הנכון, כפי שמלמדת אותנו תורתנו הקדושה.