♦לסדר ספירת העומר של השנה 

שבוע מידת הגבורה מגיע לשיאו ולסיומו במידת המלכות.

מעלתה של המלכות שהיא קשורה לספירה הגבוהה ביותר – ספירת הכתר ("נעוץ תחילתן בסופן"). היא גם הבת של חכמה ("אבא יסד ברתא"). ספירת המלכות המקבלת מהחכמה ומכל המידות זוכה ל"יראה תתאה"' וכמו ספירת החכמה שכל כוחה הוא הביטול לאלוקות, לכן גם ביכולתה להגיע ל"יראה עילאה". כל כוחה בא לה ממידת הענוה בהיותה כלי קיבול לשפע האלוקי, ועל כן היא זוכה לקבל את תפקיד האם המשפיעה על העולמות התחתונים ("אמא תתאה"), ויש לה תפקיד חשוב בקיום העולמות.

גם במידות הנפש מידת המלכות מקבלת וכונסת בתוכה את כל אורות הנפש, והיא מורידה אותם למעשה לעולם הגשמי, וכאשר היא מתלבשת בשלושת לבושי הנפש: מחשבה דיבור ומעשה היא מצטיינת בקבלת עול מלכות שמים, בביטול וענווה ביראה תתאה המביאה לקיום כל המצוות עשה ולא תעשה כאחד, ובמאמץ נוסף בלימוד תורה וקיום מצוותיה ביכולתה להגיע אף ל"יראה עילאה".

ומכאן שאם ברצוננו להיות גיבורים באמת, לא נסתפק בפעולות נפלאות מלאות מרץ, אף אם אנו מבורכים בכשרונות אדירים בעלי יכולת רבה. על מנת להצליח באמת צריך להיות לא רק גיבור אלא מלך, צריך לכלול את המלכות בגבורה. ומלך כפשוטו אינו אדם המחפש שררה ("עבד כי ימלוך"), אלא דוקא מי שמקבל עליו עול עבודה מייגעת, מתוך שהוא רואה צורכי הזולת ודורש טובת עמו, שאז הוא מקדיש את כל מרצו להגשים את המטרה, בלי שמץ של גאוה, אלא דוקא מתוך ענוה וביטול. וכמו שאמר דוד המלך על עצמו: "ואנכי תולעת ולא איש". זוהי מלכות שבגבורה.

זכינו להיות "בנים למקום", השואפים להידמות לאבינו שבשמים מלך מלכי המלכים, שברוב ענוותנותו אוהב את ברואיו, ולהיות שותפים לו בבריאה ולקיים את העולם. אז הבה נקבל עלינו עול מלכות שמים באהבה ובענווה, ביראה ובגבורה ואז נוכל להגשים את תכלית בריאתנו לכבוש את העולם ולעשות לקדוש ברוך הוא דירה בתחתונים.