17. היום שבעה עשר יום לעומר – תפארת שבתפארת

הקראת כתבה
יום שישי ב׳ אייר ה׳תשע״ד
בימי ספירת העומר אנו מבררים את המידות מלמטה למעלה צעד אחר צעד מחסד שבחסד עד מלכות שבמלכות. השבוע אנו מבררים את מידת התפארת. ואם תפארת היא שלימות היופי והנוי, תכלית העילוי הממשיכה את הדרגה הנעלית ביותר עד למקום הנמוך ביותר בתנועה אין סופית שלמעלה ממדידה והגבלה; על אחת כמה וכמה "תפארת שבתפארת" המידה של היום.
מאת שולמית שמידע
את הנוף

לסדר ספירת העומר של השנה 

בימי ספירת העומר אנו מבררים את המידות מלמטה למעלה צעד אחר צעד מחסד שבחסד עד מלכות שבמלכות. השבוע אנו מבררים את מידת התפארת. ואם תפארת היא שלימות היופי והנוי, תכלית העילוי הממשיכה את הדרגה הנעלית ביותר (את הכתר, וליתר דיוק פנימיות הכתר) עד למקום הנמוך ביותר בתנועה אין סופית שלמעלה ממדידה והגבלה; על אחת כמה וכמה "תפארת שבתפארת" המידה של היום.

היום יום הולדת של הרבי המהר"ש, ומסופר על הרבי המהר"ש שבהיותו בן שבע בחנו הצמח צדק, והוא עשה רושם גדול מאד, עד שהמלמד שנכח במקום התפעל מאד, ולא היה מסוגל להתאפק ואמר לצמח צדק: מה אתם אומרים, הוא עושה זאת טוב. ועל כך הגיב הצמח צדק: מה יש להתפעל שהתפארת שבתפארת עושה זאת טוב.

הרבי המהר"ש, שהיום יום ההולדת שלו, הוא דוגמה ל"תפארת שבתפארת". הוא דוגמא למי שלמד תורה שכולה "תפארת", והתאחד אתה ביחוד נפלא שאין כמוהו.

הרבי המהר"ש הוא מופת לכולנו, וכמוהו כל יהודי יכול על ידי לימוד התורה להתאחד עם התורה. שהרי כל ישראל הם בחזקת כשרות, ולמעלה מזה, כל יהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש, כל יהודי הוא "אור אין סוף", כי לכל יהודי נפש אלוקית, נשמה נצחית. על אחת כמה וכמה מי שלמד תורה והכניס את עצמו בתורה, שאז הוא מתחבר לקדוש ברוך הוא ומתכלל בו, כי הקדוש ברוך נמצא בתורה וכמו שהוא אומר: "אנא נפשי כתבית יהבית" (ראשי תיבות "אנכי"), ועוד אומר הקדוש ברוך הוא, שעל יד לימוד תורה "אותי אתם לוקחים" (על פי ביאור המדרש לפסוק "קחו לי תרומה").

אם כן, הקדוש ברוך הוא חפץ בכל יהודי. שהרי כל יהודי הוא בבחינת ארץ חפץ בה גנוזים אוצרות יקרים. שהרי במהותו ועצמותו ובעצם נשמתו כפי שהקדוש ברוך ברא אותו הוא "תפארת שבתפארת". הוא רק צריך ללמוד תורה שהיא "תפארת" ולקיים את מצוות התורה ולעשות מעשים טובים, ואז הוא יגלה את ה"תפארת שבתפארת" החבויה בתוכו. ואכן גילוי הפנימיות הנפלאה שבנו דורשת עבודה ויגיעה בהתמדה, על כן נשתדל להעלות בקודש באופן של מוסיף וגדל.

הפנימיות של מידת התפארת היא מידת הרחמים. לכן צריך לעורר מידה זו באופן מיוחד. יש לעורר את מידת הרחמים האמיתיים, שאין להם גבול. אמנם אנו יצורים מוגבלים, אולם כאשר אנו מבטלים את עצמנו, אנו דומים לכלי ריק המושך את מידת הרחמים העליונה, ועל ידי כך אנו מתחברים למידת הרחמים שמעל למדידה והגבלה.

ועל מי אנו מרחמים?… על הנשמה שירדה פלאים!… ועם זאת מעודדים אותה לעשות את תפקידה בעולם, שעל ידי כך תחוש את העילוי שבירידה, ותבין שהירידה היא לצורך עליה. וגם לעורר רחמים על הזולת מתוך הזדהות אתו, מתוך אהבה אמיתית ואחדות ומתוך ענוה, שהרי כל ישראל ערבים זה לזה ומעורבים זה בזה. וכולנו ביחד בעלי נשמה גדולה אחת.

וכאשר נוציא מן הכח אל הפועל את מידת התפארת שבתפארת שבנו על ידי לימוד תורה וקיום מצוות "תפארת שבתפארת", ויהיו לנו יחסים נאותים מלאי רחמים עם עצמנו ועם הזולת, יתגלה הקדוש ברוך הוא "תפארת שבתפארת" ונזכה לקבל פני משיח "תפארת שבתפארת" – "מלך ביופיו תחזינה עינינו".

פרסום תגובה חדשה

test email