תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
21. היום אחד ועשרים יום לעומר – מלכות שבתפארת
הקראת כתבהאנו מתקרבים לקראת השלמת העבודה במידת התפארת שביכולתה לחבר הפכים, שלכן היא הממוצע בין מידת החסד למידת הגבורה. ולמעשה היא כוללת את כל המידות, ולכן עולה עד פנימיות הכתר. ועיקר כוחה והשפעתה הוא בהיותה מידת הרחמים ומידת האמת.
מידת התפארת שכולה פאר היא מידתו של הקדוש ברוך הוא המלך המשובח והמפואר בכל התשבחות, היא מידת התורה המפוארת, שעיקר תכליתה להרבות שלום בעולם וכולה אמת, והיא מידתו של עם ישראל, שהם מעשה ידיו של הקדוש ברוך הוא ובהם הוא מתפאר.
על כן, ראוי לשבח ולפאר את הקדוש ברוך בכל עת ובכל שעה, וכמובן לתת כבוד לתורה שהיא שעשועי המלך בעצמותו ובעיקר לשמור את כל הכתוב בה. וכמו כן, לתת כבוד והדר לכל יהודי באשר הוא, כי בעם ישראל ה' מתפאר. ועל ידי זה נשדרג ונשכלל את קיום המצוות: אהבת ה' ואהבת ישראל, שבהן נכללת גם אהבת התורה.
*
אם כן, לאחר שהתעמקנו במידת התפארת על כל סעיפיה, ולמדנו לתת אהבה לכל יהודי מתוך שימת לב שאהבה צריכה להיות מאוזנת, ושרק באהבה באופן כזה יש חן ויופי כיאות למידת התפארת, והבנו שאהבה היא אמיתית רק כאשר יש בה התמדה והמשכיות כראוי למידת הנצח, ושאהבה צריכה להיות מתוך ענוה כפי שדורשת מידת ההוד, ומתוך קשר של ממש בהתאם למידת היסוד – הגענו למידת המלכות הדורשת מאתנו להתנהג כמלכים ולהתייחס לזולת כאילו הם מלכים.
עם זאת למדנו שעלינו לרחם על נשמתנו שירדה פלאים ממקומה המכובד תחת כסא הכבוד לעולם השפל, שעל כן עלינו לשמור עליה, לזכך אותה ולטהרה, מתוך הבנה שמידת הרחמים מעוררת את מידת האהבה, וכאשר נאהב את עצמנו נאהב גם את זולתנו.
*
ואכן, שבוע התפארת מגיע לפסגתו בספירת המלכות. הספירה שאין לה מעצמה כלום ובביטול מוחלט היא מקבלת כל כוחה מכל הספירות שקדמו לה. ומאחר שהיתה כלי קיבול נפלא מכל הספירות יש לה כוחות מרובים לברוא את כל העולמות שמתחתיה.
כמו כן, בכוחות הנפש שבאדם שהשתלשלו מהספירות העליונות, המלכות היא הכח המצטיין בענוה אמיתית, לכן בכוחו להכיל לשלוט ולהנהיג את העולם החיצוני באין מפריע.
ואכן עם ישראל דומים ללבנה (ספירת המלכות) ומונים ללבנה המקבלת את כל אורה מן השמש. וכאשר הם מבטלים את היש שלהם ומתרוקנים מכל גאוה אז באה לידי גילוי עצמתם וכח שליטתם לא רק כבני מלכים אלא כמלכים ממש באהבה רחמים וכבוד על עצמם ועל זולתם. זהו עניינה של מידת המלכות שבתפארת.
פרסום תגובה חדשה