33. היום שלושה ושלושים יום לעומר – ל"ג בעומר – הוד שבהוד

הקראת כתבה
מוצאי שבת י״ח אייר ה׳תשע״ד
מידת הוד שבהוד – ביטול שבביטול, ענוה שבענוה – ענוה אמיתית! היא מידתו של משה רבינו העניו מכל האדם אשר על פני האדמה, והיא מידתו של רבי שמעון בר יוחאי שהעיד על עצמו "אנא סימנא בעלמא". ולכן היא המידה שעל כל אחד מאתנו לשאוף, כדי לעלות מ"עומק תחת" ל"עומק רום".
מאת שולמית שמידע
צוקים

מידת הוד שבהוד – ביטול שבביטול, ענוה שבענוה – ענוה אמיתית!

היא מידתו של משה רבינו העניו מכל האדם אשר על פני האדמה,

והיא מידתו של רבי שמעון בר יוחאי שהעיד על עצמו "אנא סימנא בעלמא".

ולכן היא המידה שעל כל אחד מאתנו לשאוף,

כדי לעלות מ"עומק תחת" ל"עומק רום".

 

עבודת ספירת העומר, עבודת תיקון המידות, היא עבודה רוחנית קשה,

והקדוש ברוך הוא נותן לנו כח מלמעלה לעשות את העבודה.

גם כאשר היינו שקועים במצרים במ"ט שערי טומאה,

היינו זקוקים להצלה ממקום נעלה ביותר,

ואז נגלה עלינו מלך מלכי המלכים בכבודו ובעצמו שלמעלה מכל גדר,

כדי לתת לנו סיוע בעבודת ספירת העומר ולהכין אותנו למתן תורה.

 

בל"ג בעומר אנו מגיעים לעיצומה של העבודה כאשר מאחורינו עיקר העבודה.

כי מאחר שהגענו למידת "הוד שבהוד" – תכלית הביטול וקבלת עול, נשלם בירור עיקר המידות.

רשב"י, שבמדרגת "הוד שבהוד" (תכלית הירידה "עומק תחת") הגיע למעלת "עומק רום",

עד שזכה להיות אחד מבני עליה מועטים שיכול לפטור את העולם מן הדין,

והוא פתח לנו את הצינור עד שגם אנו בעבודתנו יכולים לעלות מ"עומק תחת" ל"עומק רום".

 

דוקא בל"ג בעומר – יום ההילולא של רשב"י –

גילה לנו רשב"י סודות נפלאים בפנימיות התורה,

מה שלא העז לגלות קודם לכן,

בזכות מידת "הוד שבהוד" תכלית הירידה, שעניינה ביטול וקבלת עול,

ובזכות הודאה שבהודאה בדברים שמעל לטעם ודעת.

ומעין עבודתו של רשב"י גם אנו עושים עבודה בקבלת עול,

עד שאיננו מתחשבים בהגבלות הזמן והמקום.

עד שאנו זוכים להתכלל בקדושה ולהתייחד עם אלוקות.

 

בליל ל"ג בעומר כאשר נשב מסביב למדורות בשמחה רבה,

ונתבונן באש המדורות המתרוממת ושואפת לעלות מעלה מעלה.

נזכור שאש רוחנית יוקדת בלב כל יהודי פנימה והיא צמאה לקדושה,

אש הנשמה השואפת בכל מאודה לחזור למקורה ושרשה,

ולהידבק בהוי' ש"אש אוכלה הוא!"

היא האש שתמיד תוקד על המזבח ולעולם לא תכבה.

 

וביום ל"ג בעומר, יום שמחתנו, נקיים את הוראת הרבי,

ונצטרף כולנו לתהלוכות הילדים ברחובה של עיר,

ונזכור שרשב"י, וכמובן הרבי, מלוים אותנו בתהלוכות אלה,

וכדאי הוא רשב"י לסמוך עליו בשעת הדחק.

ובטוחים אנו שהרבי ממתין לרגע שיוכל לגאול אותנו.

ואף אנו נחוש את הביטול לקדוש ברוך הוא,

כאשר נשמע את ילדי ישראל אומרים את הפסוקים,

ונלחש בלשון רשב"י: "אנא סימנא בעלמא"…

"בחד קטירא אתקטרנא ביה בקודשא בריך הוא,

ביה אחידא, ביה להיטא, ביה אתדבקת".

ונזכה לגאולה האמיתית והשלימה על ידי הרבי מלך מיד ממש.

 

פרסום תגובה חדשה

test email