תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
פרשת במדבר לילדים – למה ה' מונה את עם ישראל?
הקראת כתבה
בְּפָרָשַׁת בְּמִדְבַּר מְצַוֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לִמְנוֹת אֶת עַם יִשְׂרָאֵל.
נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה מַדּוּעַ הוּא מְבַקֵּשׁ לִמְנוֹת אוֹתָם, הֲרֵי הוּא יוֹדֵעַ מִסְפָּרָם?…
כַּאֲשֶׁר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֶה אוֹתָם הוּא מְגַלֶּה אֶת חִבָּתוֹ אֲלֵיהֶם.
וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא מְגַלֶּה יַחַס שָׁוֶה לְכֻלָּם.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא עוֹלָמוֹת – עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים,
וְלֹא בָּרָא אוֹתָם אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַתּוֹרָה וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ.
הַשֵּׁם הָאוֹהֵב אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בְּכָךְ שֶׁמָּנָה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל,
כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, לְאַחַר שֶׁחָטְאוּ בָּעֵגֶל וְלִפְנֵי הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן;
אֶלָּא הוּא מוֹנֶה אוֹתָם כָּל שָׁעָה,
וּבְכָךְ הוּא מְסַיֵּעַ לְכָל אֶחָד מֵהֶם לְגַלּוֹת אֶת נְקֻדַּת יַהֲדוּתוֹ.
אִם כֵּן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְיַחֵס לְעַם יִשְׂרָאֵל כִּכְלָל וּלְכָל יְהוּדִי כִּפְרָט.
וּכְמוֹ שֶׁכּוֹתֵב אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן בְּתַנְיָא – "וְהִנֵּה הַשֵּׁם נִצָּב עָלָיו".
הַשֵּׁם מַבִּיט עַל כָּל יְהוּדִי בְּאַהֲבָה וּבְחֶמְלָה בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה,
וְגַם בּוֹחֵן כִּלְיוֹתָיו וְלִבּוֹ אִם עוֹבְדוֹ כָּרָאוּי בְּאַהֲבָה וְיִרְאָה,
כִּי הוּא חָפַץ בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
וְאָכֵן, הַנִּיצוֹץ הַיְּהוּדִי הַקָּדוֹשׁ מֻשְׁרָשׁ בְּכָל יְהוּדִי בְּאֹפֶן חָזָק בְּיוֹתֵר,
מֵאַחַר שֶׁאוֹר הַשֵּׁם מְלֻבָּשׁ בְּנַפְשׁוֹ וְשׁוֹלֵט עָלָיו.
וּמִבְּחִינָה זוֹ כָּל הַיְּהוּדִים שָׁוִים בְּמַעֲלָתָם וּבַחֲשִׁיבוּתָם.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בְּעַמּוֹ בְּאַהֲבָה וְאָנוּ בָּחַרְנוּ בּוֹ בְּאַהֲבָה וְיִרְאָה.
כָּל יְהוּדִי בִּפְנִימִיּוּתוֹ אוֹהֵב אֶת הַשֵּׁם וְאֵינוֹ מוּכָן לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ.
הוּא אֲפִלּוּ מוּכָן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ לְהַשֵּׁם וְהָעִקָּר שֶׁלֹּא יִתְנַתֵּק מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ לְרֶגַע אֶחָד.
וּכְבָר שָׁמַעְנוּ הַרְבֵּה סִפּוּרִים עַל יְהוּדִים וַאֲפִלּוּ קַלֵּי דַּעַת,
שֶׁהָיוּ מוּכָנִים לִמְסֹר נַפְשָׁם וְלָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה.
אָז כְּדַאי שֶׁנִּזְכֹּר תָּמִיד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֶה אוֹתָנוּ בְּכָל שָׁעָה מִתּוֹךְ חִבָּה יְתֵרָה,
וְהוּא מְצַפֶּה מֵאִתָּנוּ שֶׁנָּשִׁיב לוֹ אַהֲבָה תַּחַת אַהֲבָה, וְנַעֲבֹד אוֹתוֹ בְּיִרְאָה.
לָכֵן נַעֲשֶׂה אֶת עֲבוֹדָתֵנוּ בָּעוֹלָם בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה כְּעוֹמְדִים לִפְנֵי מֶלֶךְ,
וְנַרְבֶּה בְּלִמּוּד תּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים וְתָמִיד נִשָּׂא עֵינֵינוּ לַמָּרוֹם בִּתְפִלָּה בְּכַוָּנָה.
וְהַלְוַאי שֶׁעוֹד קֹדֶם חַג הַשָּׁבוּעוֹת נִזְכֶּה
לְהִתְאַחֵד עִם הַשֵּׁם וּלְהִתכַּלֵּל בּוֹ כְּמוֹ בְּמַעֲמַד הַר סִינַי.
פרסום תגובה חדשה