♦לסדר ספירת העומר של השנה 

ספירת היסוד הכוללת בתוכה את כל המידות שלפניה מעבירה אותן לספירת המלכות. אם כן, מידת היסוד היא בבחינת המשפיע ואילו מידת המלכות, שלית לה מגרמה כלום, היא בבחינת המקבל על מנת להעביר שפע לעולם.

אולם כאשר מדובר על מידת מלכות שביסוד, הרי שאין שתי המידות יסוד ומלכות פועלות כשתי יחידות נפרדות אלא כיחידה אחת. שאז המלכות נכללת ביסוד ומתבטלת בתוכה לחלוטין.

התופעה של התכללות מוחלטת של "מלכות" ב"יסוד" היא התופעה של בריאת אדם הראשון קודם בריאת חוה (קודם הנסירה), שאז חוה היתה חלק בלתי נפרד מאדם הראשון, אולם במצב זה היה אדם הראשון בבחינת "לבדו". אמנם אדם וחוה היו באחדות אולם בבחינת "אחור באחור", ואין זה המצב האידאלי. אז החליט הקדוש ברוך הוא ברב חסדו – "לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו". הוא ניסר את האדם ומצלע אחת ברא את האשה, כדי שיהיו אדם וחוה זה מול זו "פנים בפנים".

דבר זה מקביל להתכללות עם ישראל בקדוש ברוך הוא קודם הבריאה. שכידוע, לפני שברא ה' את העולם, הוא נמלך (=התייעץ): "נעשה אדם"?… ובמי נמלך בצדיקים ("ועמך כולם צדיקים"), הם נשמותיהם של ישראל עוד קודם הבריאה, היינו, בזמן שהיו כלולים בו קודם שנבראו. כי הקדוש ברוך הוא שחפץ חסד הוא צריך בני אדם, היה זקוק לרעייתו כנסת ישראל כדי להשפיע עליה רוב טובה וחסד.

ביום זה שמידת המלכות שבחסד שולטת, עלינו לזכור את סיפור הבריאה בשורשה, שאז היינו כלולים בקדוש ברוך הוא, וחסד עשה עמנו הקדוש ברוך הוא שברא אותנו, כדי להיטיב לנו. כדי שנקיים תורה ומצוות ונזכה להקביל פני שכינה "פנים בפנים".

גם בזוגיות עלינו להזכיר לעצמנו, שכל זוג בשורשו היה אחד, כאשר הקשר ביניהם היה בבחינת "אחור באחור". אולם זכינו לנסירה, שלכן כל אחד מבני הזוג הוא חצי נשמה, וודוקא לאחר נישואים הם חוזרים להיות אחד זה מול זה "פנים בפנים", כאשר הם שואפים להתאחד זה עם זה ולהתכלל זה בזה כבראשית, רק שעכשיו הם שנים השואפים להיכלל זה בזה.

התקשרות כזו של מלכות שביסוד "פנים בפנים" היא המטפחת את הכבוד ההדדי מתוך ענוה וברוב שמחה. ובדוגמת בני זוג אוהבים כך צריכים להיות כל הקשרים האנושיים. ואם כך בקשרים בין בני אדם, כל שכן שעלינו לטפח את הקשר עם הקדוש ברוך הוא בעבודת ה' בשמחה, כאשר אנו שואפים כל הזמן להתאחד עם הקדוש ברוך הוא ולהתכלל בו.