♦לסדר ספירת העומר של השנה 

אם האמונה בה' שייכת למידת המלכות, הרי שהאמונה באחדות ה' שייכת למידת התפארת. במידת התפארת נכללות כל המידות ביחוד גמור, והיא שלימות המידות, המשתמשת בכל הכוחות הרוחניים שבה בשוה.

מידת התפארת היא מידתו של של הקדוש ברוך הוא, היא מידתו של יעקב אבינו המבריח מן הקצה אל הקצה, והיא מידתה של התורה. כל כוחה של מידת התפארת בא לה מהתבטלותה לאור האין סוף הנעלה ממנה, שלכן דוקא בה נמשך הכתר שלמעלה מהשתלשלות.

*

חג השבועות ממשמש ובא. רוב ימי ספירת העומר כבר מאחורינו, כבר עשינו את עיקר הדרך בתיקון המידות, ובהתרגשות של שמחה אנו מצפים ליום החתונה בינינו לבין הקדוש ברוך, כאשר באוזנינו מהדהדת הקריאה: "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו". וכבר אנו מתכוננים ל"יום חתונתו" זה מתן תורה, שאותו אנו חוגגים כל שנה בחג השבועות. ומה טוב ומה נעים יהיה לנו בחג השבועות לתת עטרה למלך ולהמליך אותו עלינו, במעמד קריאת התורה ועשרת הדברות. עם זאת, נחוש את קבלת התורה, תורת המלך, באימה וביראה וברתת ובזיע בדיוק כמו במעמד הר סיני.

היום כאשר מידת תפארת שבמלכות מאירה בחוזקה, אנו חשים צורך לברך את נותן התורה ולומר  לו: "בריך רחמנא דיהב אורייאן תליתאי (=תורה נביאים וכתובים) לעם תליתאי (=כהנים לויים וישראל) ביום תליתאי (=ביום השלישי לפרישה) בירחא תליתאי (=בחודש השלישי הוא חודש סיוון). כל זה מתוך תחושה של הקשר בין התורה לנותן התורה וגם בין ישראל לתורה ומעל הכל, בין ישראל לנותן התורה, וכמו שאומר הזוהר הקדוש ש"ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד".