פרשת בהעלותך לילדים – על כל יהודי להדליק הנרות

הקראת כתבה
יום חמישי ז׳ סיון ה׳תשע״ד
כָּל יְהוּדִי יָכוֹל וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אֶת הַנֵּרוֹת וּלְהֵיטִיב אוֹתָם. הוּא צָרִיךְ לְהַדְלִיק אֶת נֵר הַנְּשָׁמָה, עַד שֶׁתָּאִיר לְמֵרָחוֹק עַל יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה וְקִיּוּם מִצְווֹת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: “נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר”. הוּא צָרִיךְ לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר הַפְּרָטִי שֶׁלּוֹ (נִשְׁמָתוֹ הוּא), וְאֶת נֵרוֹת יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל (נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל).
מאת שולמית שמידע
סגול

פָּרָשַׁת “בְּהַעֲלוֹתְךָ” בָּהּ מְסֻפָּר עַל הַמִּצְוָה שֶׁל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לְהַעֲלוֹת אֶת הַנֵּרוֹת,

סְמוּכָה לְפָרָשַׁת “נָשֹׂא” בָּהּ מְסֻפָּר עַל חֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים.

לְפִי שֶׁכַּאֲשֶׁר רָאָה אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶת חֲנֻכַּת הַנְּשִׂיאִים הִצְטַעֵר וְחָלְשָׁה דַּעְתּוֹ,

עַל שֶׁלֹּא הוּא וְלֹא בְּנֵי שִׁבְטוֹ הִשְׁתַּתְּפוּ בַּחֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן.

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חַיֶּיךָ, שֶׁלְּךָ גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּהֶם,

שֶׁאַתָּה מַדְלִיק וּמֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת!

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מַה פֵּרוּשׁ “דַּעַת”? וְלָמָּה חָלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן…

הֲרֵי אַהֲרֹן יָדוּעַ כְּאוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה,

אָז אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁקִּנֵּא בַּנְּשִׂיאִים, וְכִי לָהֶם לֹא מַגִּיעַ?…

“דַּעַת” הִיא יְכֹלֶת הַהִתְבּוֹנְנוּת הָעֲמֻקָּה שֶׁל הָאָדָם בְּמַחְשַׁבְתּוֹ,

וְהִיא מַעֲלַת הָאָדָם עַל כָּל הַנִּבְרָאִים.

כַּאֲשֶׁר רָאָה אַהֲרֹן אֶת עֲבוֹדַת הַנְּשִׂיאִים בַּמִּשְׁכָּן,

הֶעֱמִיק בְּדַעְתּוֹ וְהִתְבּוֹנֵן בְּמַחְשַׁבְתּוֹ: לְשֵׁם מַה נִּבְרֵאתִי? מַה תַּפְקִידִי בָּעוֹלָם?

הֲרֵי “אֲנִי לֹא נִבְרֵאתִי אֶלָּא לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי”!

וַהֲרֵי אֲנִי וּבָנַי וְכָל בְּנֵי שֵׁבֶט לֵוִי לֹא נִבְחַרְנוּ אֶלָּא לַעֲמֹד וּלְשָׁרֵת בַּמִּשְׁכָּן,

וְהִנֵּה הַנְּשִׂיאִים מְמַלְּאִים תַּפְקִיד חָשׁוּב וִיסוֹדִי בַּמִּשְׁכָּן בִּמְקוֹמִי,

וְאֵין אֲנִי שֻׁתָּף אֶלָּא רַק מַשְׁקִיף מִן הַצַּד…

כֵּיצַד נִמְנַע מִמֶּנִּי תַּפְקִיד עִקָּרִי וְחָשׁוּב בַּחֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן?…

כַּאֲשֶׁר רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁחָלְשָׁה דַּעְתּוֹ שֶׁל אַהֲרֹן,

הוּא עוֹדֵד אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, שֶׁלְּךָ גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּהֶם,

גַּם הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת וַהֲטָבָתָן הִיא חֲנֻכָּה, וַאֲפִלּוּ עֶלְיוֹנָה יוֹתֵר.

כִּי הַמְּנוֹרָה כּוֹלֶלֶת אֶת כָּל סוּגֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל,

וְעַל יְדֵי הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת וַהֲטָבָתָן אַהֲרֹן מַעֲלֶה אֶת כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל.

שֶׁהֲרֵי הַנְּשָׁמָה קְרוּיָה “נֵר” (“נֵר הַשֵּׁם נִשְׁמַת אָדָם”).

כַּאֲשֶׁר אָנוּ לוֹמְדִים עִנְיָן זֶה בַּתּוֹרָה גַּם אָנוּ שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמֵנוּ:

וּמָה אִתָּנוּ, אֲנַחְנוּ שֶׁאֵינֶנּוּ “נְשִׂיאִים” וְאֵינֶנּוּ מִ”זֶּרַע אַהֲרֹן” וְלֹא מִ”שֵּׁבֶט לֵוִי”?

(וּמָה עִם שֵׁבֶט לֵוִי וּבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן בִּזְמַן הַגָּלוּת שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ?…)

כָּל יְהוּדִי צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בּוֹ לְשָׁרְתוֹ בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁבָּחַר בְּכֹהֵן.

כְּבָר בְּמַתַּן תּוֹרָה הָפַכְנוּ לְמַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וַאֲפִלּוּ כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים כְּאַהֲרֹן הַכֹּהֵן.

וּכְמוֹ שֶׁמַּסְבִּיר הָרָמְבָּם:

“לֹא שֵׁבֶט לֵוִי בִּלְבַד אֶלָּא כָּל אִישׁ וְאִישׁ…

אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אוֹתוֹ וְהֵבִינוֹ מַדָּעוֹ

לְהִבָּדֵל לַעֲמֹד לִפְנֵי הַשֵּׁם לְשָׁרְתוֹ וּלְעָבְדוֹ…

הֲרֵי זֶה נִתְקַדֵּשׁ קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים.

וַהֲרֵיהוּ בְּדַרְגַּת אַהֲרֹן כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר:

וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים”.

לְכָל יְהוּדִי יֵשׁ מִשְׁכָּן רוּחָנִי בְּלִבּוֹ פְּנִימָה שֶׁבּוֹ הוּא עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם כְּמוֹ כֹּהֵן.

הַתּוֹרָה מְצַוָּה: “וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם” –

לֹא נֶאֱמַר “בְּתוֹכוֹ” אֶלָּא “בְּתוֹכָם”, כְּלוֹמַר, בְּתוֹךְ כָּל יְהוּדִי.

כָּל יְהוּדִי יָכוֹל וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אֶת הַנֵּרוֹת וּלְהֵיטִיב אוֹתָם.

הוּא צָרִיךְ לְהַדְלִיק אֶת נֵר הַנְּשָׁמָה,

עַד שֶׁתָּאִיר לְמֵרָחוֹק עַל יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה וְקִיּוּם מִצְווֹת,

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: “נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר”.

הוּא צָרִיךְ לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר הַפְּרָטִי שֶׁלּוֹ (נִשְׁמָתוֹ הוּא),

וְאֶת נֵרוֹת יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל (נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל).

שֶׁכָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל יָאִירוּ אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה,

וְיִהְיֶה גָּלוּי לַכֹּל, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בִּבְחִינַת “מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ”,

שֶׁלִּבָּם מְכֻוָּן לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

וּכְדֵי שֶׁלֹּא נַרְגִּישׁ חֻלְשַׁת הַדַּעַת וּנְקַיֵּם אֶת הַתַּכְלִית שֶׁל יְרִידַת נִשְׁמָתֵנוּ לָעוֹלָם,

נַזְכִּיר תָּמִיד לְעַצְמֵנוּ “בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם” לְהָאִיר אוֹתוֹ בְּ”נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר”,

עַד שֶׁבְּקָרוֹב מַמָּשׁ נִזְכֶּה לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת בַּהֲטָבַת הַנֵּרוֹת דֻּגְמַת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל,

וְלַחֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.

 

פרסום תגובה חדשה

test email