יָדוּעַ הָיָה רָבָא, אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הָאָמוֹרָאִים וְרֹאשׁ יְשִׁיבָה במחוזא שֶׁבְּבָבֶל, כְּעָשִׁיר גָּדוֹל, וּכְגֹדֶל עָשְׁרוֹ כֵּן גֹּדֶל נְדִיבוּתוֹ. עֲנִיִּים רַבִּים הָיוּ מִתְדַּפְּקִים עַל דַּלְתּוֹ, וְרָבָא לְעוֹלָם לֹא רַק שֶׁלֹּא הֵשִׁיב עָנִי רֵיקָם, אֶלָּא שֶׁנָּתַן לוֹ צְדָקָה בְּשֶׁפַע.

יוֹם אֶחָד דָּפַק עַל דַּלְתּוֹ אָדָם שֶׁחָזוּתוֹ מְעִידָה עָלָיו, שֶׁהוּא אִישׁ אָמִיד מִמִּשְׁפָּחָה טוֹבָה. כַּנִּרְאֶה, שֶׁלִּפְנֵי זְמַן לֹא רַב חַי חַיֵּי פְּאֵר וְכָבוֹד וְלֹא חָסְרוּ עַל שֻׁלְחָנוֹ אֲפִלּוּ מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ. תּוֹךְ כְּדֵי שִׂיחָה עִם הָאִישׁ הֵבִין רָבָא שֶׁאָכֵן הָיָה הָאִישׁ בַּעַל עֲסָקִים עָשִׁיר אֶלָּא שֶׁאִיתְרַע מַזָּלוֹ וְאִבֵּד אֶת כָּל מָמוֹנוֹ בְּעִסְקָה לֹא מֻצְלַחַת, עַד שֶׁלֹּא נוֹתָר לוֹ אֲפִלּוּ פַּת לֶחֶם; וְשֶׁהוּא גַּם אִישׁ יוֹדֵעַ סֵפֶר, אַף שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְדַרְגַּת תַּלְמִיד חָכָם.

פָּנָה הֶעָנִי לְרָבָא וְאָמַר לוֹ: רָעֵב אֲנִי, וְאֵין לִי מָזוֹן אֲפִלּוּ כְּדֵי סְעוּדָה אַחַת!

שָׁאַל רָבָא: מָה אֶפְשָׁר לְהַצִּיעַ לְךָ?… מַהוּ הַמָּזוֹן שֶׁהָיִיתָ נוֹהֵג לֶאֱכֹל?…

עָנָה הָאִישׁ בְּבוּשָׁה: נָהַגְתִּי לֶאֱכֹל תַּרְנְגֹלֶת מְפֻטֶּמֶת, וְלִשְׁתּוֹת יַיִן יָשָׁן מָתוֹק!

הִתְפַּלֵּא רַבָּא עַל תְּשׁוּבַת הֶעָנִי, אֵיךְ הוּא מֵעֵז לַחְשֹׁב עַל מְזוֹנוֹת יִקְרֵי עֵרֶךְ כָּל כָּךְ, כַּאֲשֶׁר אֵין לוֹ אֲפִלּוּ פַּת לֶחֶם. כֵּיצַד יוּכַל לְהִתְפַּנֵּק כָּל כָּךְ בְּמַצָּבוֹ הַנּוֹכְחִי?… עָדִיף שֶׁבְּמַצָּבוֹ הַיּוֹם יִתְרַגֵּל לִמְזוֹנוֹת פְּשׁוּטִים וְזוֹלִים יוֹתֵר, כִּי הֲרֵי לֹא יוּכַל תָּמִיד לִמְצֹא אֶת הַמְּזוֹנוֹת שֶׁהָיָה רָגִיל לָהֶם…

לְאַחַר הִרְהוּר קַל אָמַר רָבָא לֶעָנִי: אָמְנָם הָיִיתָ רָגִיל לְמַאֲכָלִים יְקָרִים, אוּלָם אֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ שֶׁאֲנָשִׁים יִתְקַשּׁוּ לְהָכִין לְךָ מַעֲדַנִּים שֶׁכָּאֵלֶּה?…

עָנָה הֶעָנִי: לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ הַכֹּל, וְהוּא זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל, וְנוֹתֵן לְכָל אֶחָד דֵּי מַחְסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ. אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, יִתֵּן כֶּסֶף לָאֲנָשִׁים שֶׁיּוּכְלוּ לְסַפֵּק לִי אֶת הַמָּזוֹן הַדָּרוּשׁ לִי. אֲנִי חַלָּשׁ מְאֹד וְאֵינִי יָכוֹל לֶאֱכֹל מַאֲכָלִים שֶׁאֵינֶנִּי רָגִיל לָהֶם.

עוֹד הֵם מְדַבְּרִים, וְהִנֵּה לְפֶתַע נִכְנְסָה אוֹרַחַת לֹא צְפוּיָה, הִיא אֲחוֹתוֹ שֶׁל רָבָא. רָבָא הֻפְתַּע מְאֹד, שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לֹא נִפְגְּשׁוּ, וְדַוְקָא הַיּוֹם בְּאֶמְצַע הַפְּגִישָׁה שֶׁלּוֹ עִם הֶעָשִׁיר שֶׁהֶעֱנִי, הִיא בָּאָה וּבְיָדָהּ סַל. וּמַה יֵּשׁ בַּסַּל? תַּרְנְגֹלֶת מְפֻטֶּמֶת וְיַיִן יָשָׁן מָתוֹק! מַתָּנָה לְרָבָא אָחִיהָ.

עָמַד רָבָא וְהִבִּיט בַּאֲחוֹתוֹ וּבְמַתְּנָתָהּ כְּלֹא מַאֲמִין, וְאָמַר: אֲחוֹתִי הַיְּקָרָה, שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לֹא נִפְגַּשְׁנוּ, וְהִנֵּה בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מֻפְלָאָה אַתְּ מַגִּיעָה הַיּוֹם כַּאֲשֶׁר בְּיָדַיִךְ סַל מָזוֹן בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאוֹרְחֵנוּ הַנִּכְבָּד זָקוּק! כַּנִּרְאֶה, אַתְּ שְׁלִיחָה מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ לְלַמֵּד אוֹתִי אֵיךְ הַשֵּׁם זָן אֶת בְּרִיּוֹתָיו בְּחֵן וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וּמֵכִין לָהֶם אֶת הַמָּזוֹן הָרָאוּי לָהֶם בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

אַחַר כָּךְ פָּנָה רָבָא אֶל הֶעָנִי וְאָמַר לוֹ: אֲנִי מְבַקֵּשׁ אֶת סְלִיחָתְךָ וְחוֹזֵר בִּי מִמַּה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ. עַכְשָׁו הִנְּךָ מֻזְמָן לָשֶׁבֶת וְלֶאֱכֹל מִן הַתַּרְנְגֹלֶת הַמְּפֻטֶּמֶת וְלִשְׁתּוֹת מִן הַיַּיִן הַמָּתוֹק מַתְּנַת אֲחוֹתִי.

תַּלְמִידָיו שֶׁל רָבָא שֶׁנָּכְחוּ בַּמָּקוֹם גַּם הֵם הִתְפַּעֲלוּ מְאֹד מִסִּפּוּר הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית שֶׁהָיוּ עֵדִים לוֹ בְּמוֹ עֵינֵיהֶם, וּמֵאָז גַּם הֵם הֵבִינוּ, עַד כְּמַה יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל לְמַלֵּא אֶת מַצּוֹת הַתּוֹרָה וְלָתֵת לֶעָנִי "דֵּי מַחְסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ".

(על־פי מסכת כתובות דף סז, עמ' ב)