תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
הניצוצות שנגאלו
הקראת כתבה- יַלְדֵי הֶעָשִׁיר גּוֹלִים לִמְקוֹם תּוֹרָה
- לְאַחַר שָׁלוֹשׁ שָׁנִים נִפְגָּשִׁים הָאַחִים בְּבֵית אֲבִיהֶם
- יְחִיאֵל מִיכל יוֹצֵא לַגָּלוּת וּמַגִּיעַ לְאִי בּוֹדֵד
- הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים הַתְּפִלּוֹת וְקוֹל הַשּׁוֹפָר
- הִגִּיעַ הַמֶּלֶךְ מְלֻוָּה בְּשׁוֹמְרֵי רֹאשׁ לִגְאוֹל אֶת יְחִיאֵל מִיכל
- הַבַּעַל שֵׁם טוֹב מַסְבִּיר לִיחִיאֵל מִיכל אֶת עִנְיַן הַשְּׁלִיחוּת הָאֱלֹקִית
יַלְדֵי הֶעָשִׁיר גּוֹלִים לִמְקוֹם תּוֹרָה
לִפְנֵי כְּמָאתַיִם חֲמִשִּׁים שָׁנָה חַי בְּגֶרְמַנְיָה יְהוּדִי עָשִׁיר יְרֵא שָׁמַיִם וְלַמְדָן, וְלוֹ שְׁמוֹנָה עָשָׂר בָּנִים מֻכְשָׁרִים בַּעֲלֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת.
יוֹם אֶחָד קָרָא הָאִישׁ לְבָנָיו הַמְּבֻגָּרִים וְאָמַר לָהֶם:
בָּנַי הַיְּקָרִים! הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתְּקַיְּמוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ: "הֱוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה״. אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם הַסְכָּמָתִי לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת וְלָלֶכֶת לִלְמֹד תּוֹרָה. אִם יִזְדַּמֵּן לָכֶם שִׁדּוּךְ הָגוּן, הָרְשׁוּת בְּיֶדְכֶם לְהִתְחַתֵּן בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת וּלְהָקִים בָּתִּים הַמְּיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. רַק דָּבָר אֶחָד אֲבַקֵּשׁ מִכֶּם: בְּעוֹד שָׁלוֹשׁ שָׁנִים שׁוּבוֹ הַבַּיְתָה, כְּדֵי שֶׁנִּרְוֶה נַחַת אִישׁ מֵחֶבְרַת רֵעֵהוּ״.
הָאִישׁ הֶעָשִׁיר צִיֵּד אֶת בָּנָיו בְּכֶסֶף, בֵּרַךְ אוֹתָם וְשִׁלְּחָם לְדַרְכָּם.
אַחַד הַבָּנִים, יְחִיאֵל מִיכל, נָסַע לְפוֹלִין. הוּא שָׁמַע רַבּוֹת עַל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל רַבֵּי יִשְׂרָאֵל בַּעַל שֵׁם טוֹב, שֶׁהָיָה בַּעַל מוֹפֵת, וְנִתְגַּלָּה בָּעִיר מז'יבוז' וְהִנְהִיג שָׁם דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. יְחִיאֵל מִיכל הִגִּיעַ למז'יבוז' כְּדֵי לִהְיוֹת תַּלְמִידוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב. הִצְטַיֵּן בַּלִּמּוּדִים, בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת. כֻּלָּם חִבְּבוּ אוֹתוֹ וְכִנּוּהוּ ״הייקה״ לְפִי שֶׁמּוֹצָאוֹ מִגֶּרְמַנְיָה. וּבִמְיֻחָד חִבֵּב אוֹתוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב עַד שֶׁהֶחְלִיט לָתֵת לוּ אֶת בִּתּוֹ הַיְּחִידָה אָדֶל לָאִשָּׁה.
לְאַחַר שָׁלוֹשׁ שָׁנִים נִפְגָּשִׁים הָאַחִים בְּבֵית אֲבִיהֶם
עָבְרוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַזְּמַן מִיָּד לְאַחַר חַג הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁיְּחִיאֵל מִיכל יְקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתוֹ לְאָבִיו וְלַחְזֹר הַבַּיְתָה. הוּא נִגַּשׁ לַבַּעַל שֵׁם טוֹב וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶת רְשׁוּתוֹ. חָמִיו הִסְכִּים מִיָּד, בֵּרְכוֹ שֶׁיִּסַּע לְשָׁלוֹם וְיַחְזֹר לְשָׁלוֹם. יְחִיאֵל מִיכל בִּקֵּשׁ מֵחָמִיו בְּרָכָה, שֶׁיַּצְלִיחַ לַחְזֹר לִקְרַאת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים. אוּלָם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לֹא הֵשִׁיב עַל כָּךְ דָּבָר. הֵבִין חֲתָנוֹ שֶׁדְּבָרִים בְּגוֹ, וְכַנִּרְאֶה שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִהְיֶה בְּמָקוֹם אַחֵר.
יְחִיאֵל מִיכל נָסַע לְבֵית אָבִיו שָׁם פָּגַשׁ אֶת אָבִיו וְאָחִיו. אַבָּא הֵכִין סְעוּדָה גְּדוֹלָה לִכְבוֹד הַמְּאֹרָע וְהִזְמִין אֶת לַמְדָנֵי הָעִיר. בַּסְּעוּדָה בִּקֵּשׁ מֵהַבָּנִים, לְפִי סֵדֶר גָּדְלָם, לוֹמַר דִּבְרֵי תּוֹרָה. וְאָכֵן, הַבָּנִים אָמְרוּ זֶה אַחַר זֶה דִּבְרֵי תּוֹרָה נַעֲלִים עִם פִּלְפּוּלִים עֲמֻקִּים, וַאֲבִיהֶם הָיָה שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא נָחַת גַּם הָאוֹרְחִים הָיוּ מְלֵאֵי הִתְפַּעֲלוּת. רַק יְחִיאֵל מִיכל הִמְשִׁיךְ בָּאֲכִילָה כָּל הַזְּמַן מִבְּלִי לְהַרְאוֹת שׁוּם סִימָנֵי הִתְפַּעֲלוּת מִדִּבְרֵי אֶחָיו.
עַכְשָׁו הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל יְחִיאֵל מִיכל לְהַרְאוֹת כּוֹחוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה מְפֻלְפָּלִים. אוּלָם לְאַכְזָבַת כֻּלָּם הוּא הֵשִׁיב, שֶׁאֵין לוֹ מַה לּוֹמַר, חוּץ מֵהָעֻבְדָּה שֶׁהָאֹכֶל הָיָה טָעִים בְּיוֹתֵר.
לְאַחַר הַסְּעוּדָה הֻזְמַן יְחִיאֵל מִיכל לְחַדְרוֹ שֶׁל אָבִיו. אָבִיו שָׁאַל אוֹתוֹ, כַּאֲשֶׁר דְּמָעוֹת מְנַצְנְצוֹת בְּעֵינָיו, מָה רָאָה לְבַיְּשׁוֹ לְעֵינֵי הָאוֹרְחִים הַנִּכְבָּדִים. לֹא דֵּי שֶׁלֹּא אָמַר דִּבְרֵי תּוֹרָה, אֶלָּא אָמַר שֶׁהָאֹכֶל טָעִים. הֲרֵי הָאוֹרְחִים יָכְלוּ לַחְשֹׁב שֶׁלֹּא דַּי שֶׁהוּא בּוּר וְעַם הָאָרֶץ, אֶלָּא שֶׁהוּא זוֹלֵל וְסוֹבֵא.
יְחִיאֵל מִיכל מִהֵר לְהָשִׁיב לְאָבִיו, שֶׁחָלִילָה לֹא הִתְכַּוֵּן לִפְגֹּעַ בְּאִישׁ, וְאִם אָבִיו רוֹצֶה דַּוְקָא, הוּא מוּכָן לְהַשְׁמִיעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה, בַּהִזְדַּמְּנוּת הָרִאשׁוֹנָה.
אָבִיו מִהֵר לַעֲשׂוֹת עוֹד סְעוּדָה, וְהִזְמִין לַסְּעוּדָה אֶת אוֹתָם הָאוֹרְחִים. שׁוּב בִּקֵּשׁ מִבָּנָיו לוֹמַר דִּבְרֵי תּוֹרָה אֶלָּא שֶׁשּׁוּב יָשַׁב יְחִיאֵל מִיכַל וְאָכַל כָּל הַזְּמַן, כְּאִלּוּ הָאֹכֶל מְעַנְיֵן אוֹתוֹ יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר. אוּלָם הַפַּעַם כַּאֲשֶׁר כָּל אֶחָד מֵהָאַחִים סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו, הִצִּיג יְחִיאֵל מִיכל, כִּבְדֶרֶךְ אַגַּב, שְׁאֵלוֹת מִסְפָּר, שֶׁהָרְסוּ אֶת כָּל הַפִּלְפּוּל שֶׁהָיָה כִּבְיָכוֹל בָּנוּי לְתִפְאֶרֶת. הוּא הֶעֱמִיד אֶת כֻּלָּם בַּמַּצָּב שֶׁל מְבוּכָה, כִּי לֹא הָאַחִים וְלֹא הַלַּמְדָנִים שֶׁבָּאוֹרְחִים יָכְלוּ לַעֲנוֹת לוֹ עַל קֻשְׁיוֹתָיו עַד שֶׁהָיוּ אוֹבְדֵי עֵצוֹת.
עַכְשָׁו כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל יְחִיאֵל מִיכַל, הוּא הֵחֵל בְּסִפּוּרוֹ עַל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, וְעַל דַּרְכּוֹ הַחֲדָשָׁה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. הוּא חָזַר בְּאָזְנֵי הַמְּסֻבִּים עַל כַּמָּה מִתּוֹרוֹתָיו שֶׁהָיוּ מְלֵאִים רַעְיוֹנוֹת עֲמֻקִּים. כָּךְ הִסְבִּיר לָהֶם שֶׁיְּהוּדִי צָרִיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם, לֹא רַק בִּשְׁעַת לִמּוּד תּוֹרָה, אוֹ בְּעֵת קִיּוּם מִצְוָה, אֶלָּא בְּכָל פְּרָטֵי חַיָּיו הַיּוֹם יוֹמִיִּים, הַגַּשְׁמִיִּים וְהָרוּחָנִיִּים, בַּאֲכִילָה בִּשְׁתִיָּה בַּהֲלִיכָה וַאֲפִלּוּ בְּשֵׁנָה.
הוּא גַּם הִסְבִּיר לָהֶם, לָמָּה הִדְגִּישׁ אֶת טַעַם הָאֹכֶל. כִּי בְּכָל דָּבָר יֵשׁ נִיצוֹץ אֱלֹקִי, בְּכָל דָּבָר גַּשְׁמִי יֵשׁ נְקֻדָּה קְדוֹשָׁה, הַמְּחַיָּה אֶת הַדָּבָר וְרַק הַנִּיצוֹץ הָאֱלֹקִי הוּא הַמְּפַרְנֵס וּמֵזִין אֶת הָאֲנָשִׁים, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם, וְעַל זֶה אוֹמֶרֶת הַתּוֹרָה: "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִּי הַשֵּׁם יִחְיֶה הָאָדָם״.
כָּךְ נִפְתְּחוּ לִפְנֵי אָבִיו שֶׁל רַבִּי יְחִיאֵל מִיכל וְאֶחָיו וְכָל הַקְּרוּאִים עוֹלָמוֹת חֲדָשִׁים, וְהֵם רָצוּ לִשְׁמֹעַ עוֹד וְעוֹד וְלֹא שָׂבְעוּ. אוּלָם יְחִיאֵל מִיכל לֹא רָצָה לְהִשְׁתַּהוֹת עוֹד אֵצֶל אָבִיו. הוּא עֲדַיִן קִוָּה, שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיעַ לְחָמִיו, הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, לַיָּמִים הַנּוֹרָאִים.
יְחִיאֵל מִיכל יוֹצֵא לַגָּלוּת וּמַגִּיעַ לְאִי בּוֹדֵד
יְחִיאֵל מִיכל נִפְרַד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וּבְדַרְכּוֹ חֲזָרָה לְחָמִיו עָבַר דֶּרֶךְ יַעַר. וּלְפֶתַע הִתְנַפְּלוּ עָלָיו שׁוֹדְדִים וְלָקְחוּ מִמֶּנּוּ אֶת כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְּיָדָיו, רַק הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין וְהַשּׁוֹפָר שֶׁנָּטַל מִבֵּית אָבִיו נִשְׁאֲרוּ אֶצְלוֹ. הַשּׁוֹדְדִים לֹא הִסְתַּפְּקוּ בָּזֶה וּלְאַחַר שֶׁשָּׁדְדוּ אוֹתוֹ, מָכְרוּ אוֹתוֹ לְסוֹחֲרֵי עֲבָדִים. וְאֵלֶּה לָקְחוּ אוֹתוֹ עִמָּהֶם בִּסְפִינָה שֶׁהִפְלִיגָה בַּיָּם.
שָׁבוּעוֹת אֲרֻכִּים הִפְלִיגָה הַסְּפִינָה, עַד שֶׁיּוֹם אַחַד פָּרְצָה סְעָרָה, שֶׁטִּלְטְלָה אֶת הַסְּפִינָה לְעֵבֶר צוּקִים שֶׁהִזְדַּקְּרוּ מֵהַיָּם לְיַד אַחַד הָאִיִּים הַקְּטַנִּים. הַסְּפִינָה נִשְׁבְּרָה לִרְסִיסִים וְטָבְעָה יַחַד עִם כָּל סוֹחֲרֵי הָעֲבָדִים שֶׁהָיוּ בְּתוֹכָהּ. בְּנֵס הִצְלִיחַ רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל לֶאֱחֹז בְּקֶרֶשׁ, וְכָךְ עָלָה בְּיָדוֹ לְהַגִּיעַ לַיַּבָּשָׁה לְאַחַד הָאִיִּים הַסְּמוּכִים. שָׁם בָּנָה לְעַצְמוֹ סֻכָּה מֵעַנְפֵי עֵצִים שֶׁעַל חוֹף הַיָּם. לְמַזָּלוֹ, הָיוּ שָׁם עֵצִים מְלֵאִים פֵּרוֹת וֶאֱגוֹזִים כָּךְ שֶׁהָיָה לוֹ מָזוֹן לָשֹׂבַע. כָּל יוֹם טָבַל בַּיָּם, הִתְפַּלֵּל וְלָמַד תּוֹרָה.
הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים הַתְּפִלּוֹת וְקוֹל הַשּׁוֹפָר
כָּךְ עָבְרוּ הַיָּמִים עַד שֶׁהִגִּיעוּ הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים. לַמְרוֹת בְּדִידוּתוֹ הִתְפַּלֵּל רַבִּי יְחִיאֵל מִיכל בְּלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה גַּם לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ אֵימַת הַדִּין, כְּאִלּוּ הָיָה בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ. גַּם נָטַל אֶת שׁוֹפָרוֹ וְתָקַע שְׁלוֹשִׁים קוֹלוֹת, כְּשֶׁהוּא מְכַוֵּן אֶת כָּל הַכַּוָּנוֹת הַמְּבֹאָרוֹת בְּסִפְרֵי הַקַּבָּלָה כְּפִי שֶׁלָּמֵד מֵחָמִיו הַבַּעַל שֵׁם טוֹב. הִתְפַּלֵּל מוּסָף וְהִשְׁלִים אֶת כָּל מֵאָה הַקּוֹלוֹת.
מִתּוֹךְ שֶׁהָיָה יְחִיאֵל מִיכל שָׁקוּעַ בַּתְּפִלָּה, לֹא יָדַע, כִּי קוֹל הַשּׁוֹפָר נִשְׁמַע לְמֵרָחוֹק, וּמָשַׁךְ אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּם שֶׁל אֲנָשִׁים סַקְרָנִיִּים. הַלָּלוּ שֶׁרָאוּ אָדָם לֹא מֻכָּר הֶעָטוּף בְּמִין סָדִין לָבָן, מְצֻיָּד בְּחוּטִים, שֶׁעוֹשֶׂה כָּל מִינֵי תְּנוּעוֹת מוּזָרוֹת, וְצוֹעֵק בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת וְתוֹקֵעַ בְּשׁוֹפָר הִתְמַלְּאוּ פַּחַד, וְרָצוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שֶׁלָּהֶם לְסַפֵּר לוֹ עַל הַמְּשֻׁגָּע שֶׁהִתְנַהֲגוּתוֹ מוּזָרָה.
הִגִּיעַ הַמֶּלֶךְ מְלֻוָּה בְּשׁוֹמְרֵי רֹאשׁ לִגְאוֹל אֶת יְחִיאֵל מִיכל
לְמָחֳרָת הִגִּיעַ הַמֶּלֶךְ בַּחֲשַׁאי לִשְׂפַת הַיָּם, מְלֻוֵּה בְּשׁוֹמְרֵי רֹאשׁ, כְּדֵי לְהִתְחַקּוֹת עַל צְעָדָיו שֶׁל הָאָדָם הַמּוּזָר. הוּא עָמַד מֵרָחוֹק וְהִבִּיט בְּרַבִּי יְחִיאֵל מִיכל וּמַעֲשָׂיו. כַּאֲשֶׁר סִיֵּם יְחִיאֵל מִיכל תְּנוּעוֹתָיו הַמּוּזָרוֹת תּוֹךְ שֶׁהוּא מַשְׁמִיעַ קוֹלוֹתָיו הַמּוּזָרִים, וְנִרְאֶה שֶׁהוּא כְּבָר רָגוּעַ, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת עֲבָדָיו לִקְרֹא לוֹ.
בְּבוֹאוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ, נִשְׁאַל רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל מֵאַיִן הוּא וּמַה מַּעֲשָׂיו.
ר׳ יְחִיאֵל מִיכל אָמַר לַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא יְהוּדִי, וְסִפֵּר לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר אֵרַע לוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לָאִי הַזֶּה. הוּא הִסְבִּיר לַמֶּלֶךְ, מַה זֶּה יְהוּדִי וּמַהוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה. לְבַסּוֹף בִּקֵּשׁ אֶת עֶזְרַת מֶלֶךְ לַחְזֹר לְבֵיתוֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ.
יְחִיאֵל מִיכל עָשָׂה רֹשֶׁם גָּדוֹל עַל הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ צִוָּה אֶת עֲבָדָיו לֹא לְהָרַע לוֹ מִפְּאַת הֱיוֹתוֹ אָדָם קָדוֹשׁ. עוֹד אָמַר הַמֶּלֶךְ לְרַבִּי יְחִיאֵל מִיכל, כִּי פַּעַם בְּשָׁנָה עוֹצֶרֶת סְפִינָה לְיַד הָאִי, כְּדֵי לִסְחֹר עִם תּוֹשָׁבֵי הַמָּקוֹם, וּבַשָּׁבוּעוֹת הַקְּרוֹבִים וְאוּלַי כְּבָר בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים, תַּגִּיעַ סְפִינָה לַחוֹף.
הַמֶּלֶךְ נוֹכַח לָדַעַת, שֶׁיְּחִיאֵל מִיכל פִּקֵּחַ וּמְמֻלָּח, הַבָּקִי בַּהֲוָיוֹת הָעוֹלָם. לָכֵן רָצָה מְאֹד שֶׁיְּחִיאֵל מִיכל יִשָּׁאֵר בָּאִי וְיַעֲזֹר לַמֶּלֶךְ לְנַהֵל אֶת מַמְלַכְתּוֹ. אוּלָם יְחִיאֵל מִיכל הִסְבִּיר לַמֶּלֶךְ, שֶׁלֹּא יוּכַל לְהֵעָנוֹת לְבַקָּשָׁתוֹ. אָז הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ, שֶׁכַּאֲשֶׁר יַחְזֹר לְבֵיתוֹ יִשְׁלַח מֵאַרְצוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת יְהוּדִים, שֶׁיִּתְיַשְּׁבוּ בָּאִי.
גַּם עַל כָּךְ הֵשִׁיב רַבִּי יְחִיאֵל מִיכל שֶׁאֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ. וְהִסְבִּיר, שֶׁאֵין הוּא אָדוֹן עַל הַיְּהוּדִים וְאֵינוֹ יָכוֹל לְצַוּוֹת עֲלֵיהֶם אוֹ לְהַכְרִיחַ אוֹתָם לָבוֹא לָאִי. אוּלָם אִם הַבּוֹרֵא יִרְצֶה שֶׁיְּהוּדִים יֵשְׁבוּ עַל הָאִי הַזֶּה, הֵם יָבוֹאוּ אֲפִלּוּ בְּעַל כָּרְחָם, וַאֲפִלּוּ אֲסוּרִים בַּנְּחֻשְׁתַּיִם.
דְּבָרִים אֵלֶּה שֶׁל רַבֵּי יְחִיאֵל מִיכל מָצְאוּ חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. הוּא הִזְמִין אֶת רַבִּי יְחִיאֵל מִיכל לִהְיוֹת אוֹרְחוֹ, עַד שֶׁהַסְּפִינָה תַּגִּיעַ.
כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַסְּפִינָה לִוָּה הַמֶּלֶךְ אֶת רַבִּי יְחִיאֵל מִיכַל בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְנָתַן לוֹ מַתָּנוֹת יְקָרוֹת.
הַבַּעַל שֵׁם טוֹב מַסְבִּיר לִיחִיאֵל מִיכל אֶת עִנְיַן הַשְּׁלִיחוּת הָאֱלֹקִית
אֵין לְתָאֵר אֶת קַבָּלַת הַפָּנִים שֶׁעָשָׂה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לִיחִיאֵל מִיכַל כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְבֵיתוֹ. וְאָמַר לוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב: תְּשׁוּבָה נִצַּחַת הֵשַׁבְתָּ לַמֶּלֶךְ. דַּע לְךָ, כִּי בַּמָּקוֹם הַהוּא, אֵלָיו הֵבִיאָה אוֹתְךָ הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם יְהוּדִים, עַד שֶׁרַגְלֶיךָ דָּרְכוּ שָׁם. מֵאָז בְּרִיאַת הָעוֹלָם נָפְלוּ שָׁם, כְּמוֹ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים נִיצוֹצוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה אֱלֹקִית, וְעַד שֶׁהִגַּעְתָּ לְשָׁם לֹא מָצְאוּ אֶת תִּקּוּנָם. הַנִּיצוֹצוֹת הָיוּ שָׁם, כִּבְיָכוֹל, בְּגָלוּת, וְרַק אַתָּה עַל יְדֵי תְּפִלּוֹתֶיךָ וּתְקִיעוֹת הַשּׁוֹפָר שֶׁלְּךָ, גָּאַלְתָּ אוֹתָם וְעָזַרְתָּ לָהֶם לַחְזֹר לִמְקוֹרָם וּלְהִתְאַחֵד עִם הָאֱלֹקוּת. אִלּוּ לֹא הָיִיתָ שָׁם, הָיוּ יְהוּדִים צְרִיכִים לְהַגִּיעַ לְשָׁם אֲסוּרִים בִּנְחֻשְׁתַּיִם.
זוֹהִי הַסִּבָּה שֶׁיְּהוּדִים נָפוֹצוּ בְּכָל הָעוֹלָם! כְּדֵי לְהָפִיץ אֱלֹקוּת וְלִגְאֹל אֶת הַנִּיצוֹצוֹת הָאֱלֹקִיִּים הַמְּצַפִּים לִתְפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל! אַתָּה מִלֵּאתָ שָׁם אֶת הַשְּׁלִיחוּת הָאֱלֹקִית וּמֵעַתָּה לֹא יִצְטָרְכוּ יְהוּדִים לָלֶכֶת לְשָׁם עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ. כַּאֲשֶׁר כָּל הַיְּהוּדִים יְמַלְּאוּ אֶת הַשְּׁלִיחוּת הָאֱלֹקִית הַמּוּטֶלֶת עֲלֵיהֶם, יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ וְיִגָּאֲלוּ גְּאֻלַּת עוֹלָמִים.
פרסום תגובה חדשה