סִפּוּר עַל אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן

אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן הָיָה אֶחָד מִתַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד ממזריטש, פַּעַם בְּשִׁבְתּוֹ עִם חֲבֵרָיו בְּהִתְוַעֲדוּת חֲסִידִית בְּרוּחַ טוֹבָה שֶׁל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וְדִבּוּק חֲבֵרִים, הֵרִים אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן כּוֹסִית וְאָמַר "לְחַיִּים!" וְהוֹסִיף אֶת בִּרְכָתוֹ מִקֶּרֶב אִישׁ וְלֵב עָמֹק: יְהִי רָצוֹן שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ יַעֲזֹר לְכֻלָּנוּ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת.

שָׁאַל אַחַד הַחֲסִידִים: לָמָּה הִנְּךָ מַקְדִּים גַּשְׁמִיּוּת לְרוּחָנִיּוּת?

הֵשִׁיבוּ אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן: כָּךְ עָשָׂה יַעֲקֹב אָבִינוּ כַּאֲשֶׁר נָדַר אֶת נִדְרוֹ. קֹדֶם כָּל בִּקֵּשׁ "וְנָתַן לִי לָחַם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ" – גַּשְׁמִיּוּת כִּפְשׁוּטָהּ, וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיף: "וְהָיָה הַשֵּׁם לִי לָאֱלֹקִים" – רוּחָנִיּוּת.

חֲבֵרָיו שֶׁל אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן הוֹסִיפוּ לְהַקְשׁוֹת "אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַשְׁווֹת אֶת יַעֲקֹב אָבִינוּ אֵלֵינוּ, הֲרֵי הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁלּוֹ הִיא גַּשְׁמִיּוּת שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁרָמָתָהּ גְּבוֹהָה כָּל כָּךְ, אוּלַי יוֹתֵר מֵהָרוּחָנִיּוּת שֶׁלָּנוּ?!"

הֵשִׁיב לָהֶם אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן בְּאוֹתָהּ מַטְבֵּעַ: גַּם הָרוּחָנִיּוּת" הִיא רוּחָנִיּוּת שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ! בָּרוּר שֶׁהַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ שׁוֹנָה מִשֶּׁלָּנוּ, וְאֵין סָפֵק שֶׁהָרוּחָנִיּוּת שֶׁל יַעֲקֹב גַּם הִיא גְּבוֹהָה מֵהָרוּחָנִיּוּת שֶׁלָּנוּ, וּבְכָל זֹאת, יַעֲקֹב אָבִינוּ מַקְדִּים גַּשְׁמִיּוּת לְרוּחָנִיּוּת!…

הֶסְבֵּר עַל הַסִּפּוּר

לֹא לְחִנָּם תָּמְהוּ הַחֲסִידִים וְשָׁאֲלוּ אֶת אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן, לָמָּה הוּא מַקְדִּים גַּשְׁמִיּוּת לְרוּחָנִיּוּת. כִּי כַּיָּדוּעַ  "הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" בְּגַשְׁמִיּוּת הוּא בְּמַעֲלֶה גְּדוֹלָה, וְאִלּוּ "הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ" בְּרוּחָנִיּוּת הוּא בְּחִסָּרוֹן גָּדוֹל.

אַף עַל פִּי כֵן, הַבִּטּוּי "בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת" שֶׁגּוּר בְּפִי הַחֲסִידִים. וּלְעוֹלָם כַּאֲשֶׁר הֵם מְבָרְכִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַקְדִּימוּ גַּשְׁמִיּוּת לְרוּחָנִיּוּת. כָּךְ לָמְדוּ מֵאַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן, וְכָךְ אָנוּ לוֹמְדִים מֵהָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁבְּאִגְּרוֹתָיו מַרְבֶּה לְבָרֵךְ בְּנֻסָּח זֶה: "בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת", וְלִפְעָמִים גַּם מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּנֻסָּח: "בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת", לְלַמְּדֵנוּ שֶׁהַמַּצָּב הָאִידֵאָלִי הוּא שִׁלּוּב מֻחְלָט בֵּין גַּשְׁמִיּוּת לְרוּחָנִיּוּת.

וְאָכֵן, אַף עַל פִּי שֶׁעִקַּר חַיֵּיהֶם שֶׁל הַחֲסִידִים הִיא רוּחָנִיּוּת וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, הֵם מַקְדִּימִים גַּשְׁמִיּוּת לְרוּחָנִיּוּת. כִּי בֶּאֱמֶת יֵשׁ קֶשֶׁר גּוֹמְלִין חָזָק בֵּין גַּשְׁמִיּוּת לְרוּחָנִיּוּת בִּמְיֻחָד כַּאֲשֶׁר מְקַדְּשִׁים אֶת הַגַּשְׁמִיּוּת. וַהֲרֵי הַגַּשְׁמִיּוּת הִיא מָשָׁל לְרוּחָנִיּוּת. וּמִכֵּיוָן שֶׁאָדָם נִבְרָא גַּשְׁמִי, הוּא מֵבִין בְּגַשְׁמִיּוּת יוֹתֵר מֵרוּחָנִיּוּת, וְכָל דָּבָר רוּחָנִי נִתְפָּס אֶצְלוֹ בְּהַשְׁוָאָה לַדָּבָר הַמַּקְבִּיל לוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת. כְּמוֹ כֵן, כַּאֲשֶׁר טוֹב לוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת קַל לוֹ יוֹתֵר לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. לָכֵן בְּשַׁבָּת יֵשׁ לָנוּ מִצְוָה לְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כִּי רַק דֶּרֶךְ הַתַּעֲנוּג הַגַּשְׁמִי אֶפְשָׁר לָחוּשׁ אֶת הַתַּעֲנוּג הָרוּחָנִי שֶׁל עֲלִיַּת הָעוֹלָמוֹת בְּשַׁבָּת. וְנוֹסַף עַל כָּךְ בֶּאֱמֶת יֵשׁ מַעֲלָה מְיֻחֶדֶת בַּגַּשְׁמִי שֶׁהֲרֵי רַק הַגַּשְׁמִי נוֹצַר בְּכֹחַ עַצְמוּת הָאֵין סוֹף, וּלְעָתִיד לָבוֹא כַּאֲשֶׁר הָעוֹלָם יִזְדַּכֵּךְ, תִּתְגַּלֶּה מַעֲלַת הַגַּשְׁמִיּוּת עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהַנְשָׁמָה תִּהְיֶה נִזּוֹנֵית מִן הַגּוּף.