אוהד שקד בעל תשובה בשנות השלושים לחייו וכיום מורה בבית ספר תיכון דתי בתל אביב מספר סיפור מרתק, אחד הניסים הנפלאים של מבצע "צוק איתן":

ביום ראשון מתקשר אלי אחד מתלמידי לשעבר, שהיום הוא אחד ממפקדי סוללת כיפת ברזל, ושואל אותי: היכן יש שיעורי תורה ברמת גן?

תמהתי על השאלה, הרי איך שאני מכיר אותו, הוא רחוק מאד מענייני תורה ומצוות.

והוא ממשיך: תוך כמה חודשים אשתחרר מהצבא ואני רוצה ללמוד בישיבה. גיליתי את בורא עולם! ראיתי במו עיני איך הוא משגיח עלינו.

התעניינתי: מה בדיוק קרה?

והוא מספר: בתפקידי בצבא כמפקד סוללת כיפת ברזל, שעל פיה יודעים היכן הטיל עומד לנחות עד לרדיוס של מאתים מטרים, ראיתי שאחד הטילים שיצא מעזה עמד לנחות, חלילה, במגדלי עזריאלי בקריה. פחד נורא אפף אותי ואת כל הצוות שעבד אתי. ראינו בעינינו את הגרוע מכל, חס ושלום. חייהם של מאות אנשים בסכנת חיים!

מובן שאיננו טומנים ידינו בצלחת אלא מזדרזים לשלוח כיפה ראשונה, והנה היא מחטיאה את מטרתה. כיפה שנייה, ואף היא מחטיאה את מטרתה, כיפה שלישית – גם היא מחטיאה… דבר נדיר מאוד שבדרך כלל לא קורה. עד היום זה קרה רק פעמיים. אני בהלם!… מה עושים?… נותרו אך ארבע שניות.. כאשר הטיל נופל אי אפשר להחזירו! מיד הודענו לשירותי החירום – מגן דוד אדום, משטרה ומכבי אש להזדרז להגיע למקום. הופעל נוהל חירום של פיגוע חבלה המוני.

הוא ממשיך לספר ואני מקשיב בסקרנות.

והנה לפתע פתאום, כמובן בלי שום פעולה מצדנו… אנו רואים רוח חזקה מגיחה ממזרח במהירות עצומה ומעיפה את הטיל הישר לתוך הים מערבה, היינו המומים!…

לא יכולתי להתאפק וצרחתי בקולי קולות: יש אלוקים!!! השגחה פרטית!!! נס גלוי!!!

אין לי שום הסבר הגיוני, אלא שיד בורא עולם, המשגיח על ברואיו, היתה כאן.

נס שהראו לי משמים. במו עיני ראיתי את יד ה' המבריחה את הטיל לים.

מטעמי ביטחון אינני יכול לספר מתי זה קרה בדיוק.

באותו רגע גמלה בלבי ההחלטה לחזור בתשובה. רצתי לאחד החיילים הדתיים וביקשתי ממנו להניח תפילין, והחלטתי לשמור שבת. וברוך ה' כבר שמרתי שבת ראשונה שהיתה השבת היפה ביותר בחיי.

ומסיים אוהד שקד את סיפורו ואומר: גם אני התרגשתי מאד מן הסיפור עד שזלגו עיני דמעות. ואמרתי לתלמידי החייל: אשריך שזכית לראות נס גלוי, ואשריך שזכית להסיק את המסקנה שהכל מאת ה' ועם זה להבין מה ה' שואל מעמך.