סיפור מדהים שקיבלתי במייל:

יודו לה’ חסדו ונפלאותיו לבני אדם: חשיפת מנהרת המחבלים בחסדי שמים היום לפנות בוקר בקיבוץ סופה, היכה בתדהמה את ראשי מערכת ‘ועד הכשרות’ של העדה החרדית, כאשר רק לפני שבועיים וחצי שהו שם במשך כמה ימים המשגיחים מטעם הבד”ץ במהלך קצירת החיטה עבור מצה שמורה.

רק משגיחי הבד”ץ ידעו בדיוק את המיקום המדויק של יציאת המחבלים בשדות שבסביבת היישוב סופה, כי רק הם היו שם לאחרונה ממש.

לשדות החיטה שבסביבות קיבוץ סופה הגיעו משגיחי הבד”ץ במהלך חיפושים בכל גבולות הארץ אחרי חיטה שלא החמיצה בגשמים האחרונים של הקיץ.

איתור שדות החיטה של קיבוץ סופה מהווה בעצמו סייעתא דשמיא, כאשר החיטה שגדלה במקום הבשילה בשלב מאוחר יותר, כך שבמהלך הגשמים האחרונים של חודש אייר, החיטה במקום היתה עדיין ירוקה ו”צריכה לקרקע” לפי כל הדיעות ולכן לא החמיצו הגשמים את החיטה, כך שהחיטה נקצרה רק בימים אלו, עבור מצות השמורה לחג הפסח שבהשגחת הבד”ץ.

עקב הגשם שירד השנה לפני חג השבועות נפסלו ע”י הבד”ץ הרבה שדות חיטה שרגילים לקחת משם מידי שנה למצות מצוה ונוצר מחסור בחיטים למצות ובפרט ששנה הבאה היא שנת שמיטה וצריך כעת לקצור לשנתיים, על כן החליטו להרחיק נדוד ולאתר שדות חיטים ירוקים אפילו עד למקומות מרוחקים, משגיחי הבד”ץ חירפו את נפשם ושהו בשבועות אלו באיזור עוטף עזה כגון בקיבוצים סופה וצאלים, ועוד.

שרשרת הניסים המשיכה גם במהלך הקצירה עצמה, אשר לא עברה בשקט. בשל סמיכות האיזור לגבול עזה, שוב ושוב נפלו שם רקטות בשדות, המוגדרות כ’שטחים פתוחים’ ואילצו את המשגיחים להשתטח ארצה באמצע העבודה המאומצת. בנס לא נפגעו המשגיחים במלאכת הקודש.

עבודת המשגיחים היתה לפקח על כשרות הקצירה תוך שיהודים שומרי תורה ומצוות מפעילים במו ידיהם את הקומביין לפי ההוראות של רבני העדה החרדית להקפיד שהקצירה תהיה לשמה ועל ידי שומרי תורה ומצוות ומשגיח מיוחד שמצטרף לליווי כל הדרך, כשהוא יושב בתוך המשאית לצד הנהג. לכיוון מכון הזרעים “הזרע” שבדרום.

היום, כאשר הגיעה הידיעה על חשיפת המנהרה באזור קיבוץ ‘סופה’, דמעות חנקו את גרונם של המשגיחים והחקלאים שבמקום.

התכנון המקורי של המחבלים היה להסתתר בין השיבולים הגבוהים כדי שלא יזוהו ע"י התצפיתנים (אחרת אי אפשר להבין את ההגיון שלהם לעלות ולהחשף לגמרי), מה שהם לא ידעו שמשגיחי הבד"צ מחפשים דווקא חיטה כזו… בסערת הימים האחרונים הם לא עודכנו כי הקמה מעל המנהרה נקצרה כולה, כך הם הופתעו לעלות על אדמה גלויה לעין כל – – –

ומכאן שלא כוחי ועוצם ידי עשה את החיל הזה, כי אם הדקדוק על שמירת המצות מחמץ…

הטלפון המרגש ביותר היה של אחד החקלאים במקום שתלה את הכל בזכות קצירת החיטה לשם מצות לפסח, מה שלא זכה לכך עד היום, מאחר והחיטה שהיה מגדל מדי שנה הופנתה למאפיות הגדולות. השנה, כאמור, בגלל המחסור בחיטה שלא ירדו עליה גשמים, היתה החיטה שלו מהיבול המיוחד שזכה לקבל את כשרות הבד”ץ.

לדבריו, הוא זכה לכך כפי שנאמר “שומר מצווה לא יידע דבר רע”. המשגיחים אומרים כי הפסוק “ושמרתם את המצות” קיבל משמעות אחרת לגמרי, כאשר היא זו ששמרה עליהם כל העת בזכות מסירות הנפש.