פרשת דברים לילדים – משה רבינו מוכיח את עם ישראל

הקראת כתבה
יום שלישי ב׳ אב ה׳תשע״ד
עַם יִשְׂרָאֵל חָשְׁשׁוּ לָצֵאת מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – אֶרֶץ שַׁקְיָא – הַמְּקַבֶּלֶת אֶת מֵימֶיהָ בְּאֹפֶן יָשָׁר וְטִבְעִי מִן הַנִּילוּס הַמַּשְׁקֶה אוֹתָהּ, וּלְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – אֶרֶץ גְּשָׁמִים – שֵׁם צָרִיךְ לְהַמְתִּין לְחַסְדֵי הַשֵּׁם שֶׁיּוֹרִיד גְּשָׁמִים…
מאת שולמית שמידע
צבי

מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מוֹכִיחַ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל

מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עוֹמֵד לְסַיֵּם אֶת תַּפְקִידוֹ.

לְאַחַר שֶׁהוֹצִיא אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְנָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה,

הוּא הוֹלִיךְ אוֹתָם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּאַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם מַסָּעוֹת,

כַּאֲשֶׁר בֵּין מַסָּע לַמַּסָּע הֵם חוֹנִים וְהוּא מְבָאֵר לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה.

עַכְשָׁו לְאַחַר כָּל הַנְּדוּדִים וְהַתְּלָאוֹת טֶרֶם סַיְּמוֹ אֶת תַּפְקִידוֹ,

מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עוֹמֵד לָשֵׂאת דִּבְרֵי פְּרֵדָה.

הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהוֹכִיחָם וְלִפְרֹק מֵעָלָיו אֶת כָּל תְּלוּנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

כָּל יִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים נָשִׁים וְטַף נֶאֱסָפִים לִשְׁמֹעַ דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים.

מִפְּנֵי מַה לֹּא הוֹכִיחָם קֹדֶם לָכֵן?

רֵאשִׁית, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְהוֹכִיחָם שׁוּב וְשׁוּב,

שֵׁנִית, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיְּשׁוּ שֶׁיִּרְאוּ אוֹתוֹ לְאַחַר שֶׁהוֹכִיחָם.

וְאָכֵן כָּךְ מִנְהָגָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים דֻּגְמַת יְהוֹשֻׁעַ וּשְׁמוּאֵל.

אֵיךְ מֹשֶׁה מוֹכִיחַ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל?

הוּא מַזְכִּיר לָהֶם אֶת חֲטָאֵיהֶם בִּרְמָזִים,

כְּגוֹן, עַל פִּי הַמְּקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם חָטְאוּ וּבָהֶם הִתְלוֹנְנוּ.

הוּא מַזְכִּיר אֶת עַרְבוֹת מוֹאָב (שִׁטִּים) שָׁם חָטְאוּ בְּעָווֹן פְּעוֹר,

אֶת יַם סוּף שָׁם הִמְרוּ וְאָמְרוּ: הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר?

הוּא מוֹכִיחַ עַל שֶׁקָּצָה נַפְשָׁם בַּמָּן, לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם, וְתָפְלוּ עָלָיו שֶׁהוּא לָבָן.

עַל חֵטְא הַמְּרַגְּלִים בְּמִדְבַּר פָארָן,

וְעַל חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁעָשׂוּ בִּגְלַל שֶׁפַע הַזָּהָב שֶׁהָיָה לָהֶם וְכֻלֵּי'.

חֵטְא הַמְּרַגְּלִים וְהוֹצָאַת דִּבָּה עַל הָאָרֶץ

תְּשׂוּמַת לֵב מְיֻחֶדֶת מַקְדִּישׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְחֵטְא הַמְּרַגְּלִים,

שֶׁבּוֹ הִצְטָרְפוּ עַם יִשְׂרָאֵל לַמְּרַגְּלִים בְּהוֹצָאַת דִבָּה עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

"וַתֵּרָגְנוּ בְּאָהֳלֵיכֶם וְתֹאמְרוּ בְּשִׂנְאַת הַשֵּׁם אוֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם

לָתֵת אוֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמוֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ".

אַף עַל פִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אֶת עַם יִשְׂרָאֵל,

הֵם עַצְמָם הִרְגִּישׁוּ שִׂנְאָה וְיִחֲסוּ אֶת זֶה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

לְיִשְׂרָאֵל הָיְתָה תַּרְעֹמֶת עַל שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרִים עַל מְנַת לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ.

מוּזָר, לָמָּה הִתְנַגְּדוּ לְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ וְרָצוּ לְהִשָּׁאֵר בְּמִצְרַיִם שָׁם הָיוּ עֲבָדִים?

יִתָּכֵן שֶׁבִּטְחוֹנָם בְּהַשֵּׁם לֹא הָיָה חָזָק וּפָחֲדוּ שֶׁהָאֱמוֹרִי יַשְׁמִיד אוֹתוֹ,

אוּלָם לֹא הָיָה זֶה עִקַּר הַפַּחַד.

הָיָה לָהֶם פַּחַד נִסְתָּר שֶׁלֹּא רָצוּ לְדַבֵּר עָלָיו בְּצוּרָה גְּלוּיָה,

וְרַק הִרְעִימוּ עָלָיו בַּחֲשַׁאי בִּלְשׁוֹן הָרַע וְהוֹצָאַת דֻּבָּה,

וְעַל כָּךְ מוֹכִיחָם מֹשֶׁה רַבֵּינוּ "וַתֵּרָגְנוּ בְּאָהֳלֵיכֶם".

עַם יִשְׂרָאֵל חָשַׁב: מֶלֶךְ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי בָּנִים, וּשְׁתֵּי שָׂדוֹת –

שָׂדֶה בַּעַל מְקוֹרוֹת מַיִם טִבְעִיִּים וְשָׂדֶה שֶׁמְּצַפֶּה רַק לְמֵי גְּשָׁמִים.

לְמִי יַעֲדִיף הַמֶּלֶךְ לָתֵת אֶת הַשָּׂדֶה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מְקוֹרוֹת מַיִם עַצְמָאִיִּים?…

בְּוַדַּאי, לִבְנוֹ הָאָהוּב!

לְעֻמַּת זֹאת, אֶת הַשָּׂדֶה שֶׁבְּלִי גְּשָׁמִים עָשׂוּי לִנְבֹּל,

יִתֵּן לִבְנוֹ הַבִּלְתִּי אָהוּב.

עַם יִשְׂרָאֵל חָשְׁשׁוּ לָצֵאת מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – אֶרֶץ שַׁקְיָא –

הַמְּקַבֶּלֶת אֶת מֵימֶיהָ בְּאֹפֶן יָשָׁר וְטִבְעִי מִן הַנִּילוּס הַמַּשְׁקֶה אוֹתָהּ,

וּלְהִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – אֶרֶץ גְּשָׁמִים –

שֵׁם צָרִיךְ לְהַמְתִּין לְחַסְדֵי הַשֵּׁם שֶׁיּוֹרִיד גְּשָׁמִים…

טָעוּת עַם יִשְׂרָאֵל דּוֹרֶשֶׁת תִּקּוּן

טַעֲנַת עַם יִשְׂרָאֵל זוֹ הָיְתָה טִפְּשִׁית, טָעוּת גְּדוֹלָה הָיְתָה בְּיָדָם,

כִּי בָּרוּר שֶׁעִנְיַן הַגְּשָׁמִים מַרְאֶה עַל הַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית הַמְּיֻחֶדֶת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,

שֶׁתָּמִיד עֵינֵי הַשֵּׁם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

עִנְיַן הַגְּשָׁמִים הוּא לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל, כִּי גְּשָׁמִים מַגִּיעִים לְכָל הַשָּׂדוֹת בַּמִּישׁוֹר וּבָהָר,

בְּנִגּוּד לַנִּילוּס הַמְּחַיֵּב עֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת עַד שֶׁמֵּימָיו יַגִּיעוּ לְכָל הַשָּׂדוֹת.

וּמֻבְטָחִים אָנוּ "וְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם".

וְאֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בְּלִמּוּד תּוֹרָה וְקִיּוּם מִצְווֹת.

חֵטְא הַמְּרַגְּלִים וְהַהִתְנַגְּדוּת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל לַעֲלוֹת לָאָרֶץ הוּא נוֹשֵׂא כָּאוּב,

עָלָיו נֶעֱנַשְׁנוּ בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהִתְאַבַּלְנוּ אַלְפֵי שָׁנִים בְּתִשְׁעָה בְּאָב.

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם בִּגְלַל אַהֲבַת הַשֵּׁם, אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וְאַהֲבַת הָאָרֶץ,

כְּבָר עָשִׂינוּ תִּקּוּן לַדָּבָר וְנִתְכַּפֵּר לָנוּ עָווֹן זֶה,

וּמִיָּד מַמָּשׁ אָנוּ זוֹכִים לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.

פרסום תגובה חדשה

test email