תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
אין דבר כזה – נישואין בין יהודי לגוי
הקראת כתבהלדאבוננו, בימינו ישנה פרצה חמורה בדבר "נישואים" בין יהודים לגויים, בחוץ לארץ ואפילו בארץ הקודש.
הרבי מסביר בצורה חד משמעית שאין לקרוא לזה "נישואין", שהרי אין קידושין תופסים בהם כלל, ובמיוחד ש״נישואין״, משמעו גם ״נשא את ראש״. אם כן, לא יתכן כלל קשר של נישואין בין יהודי לגוי, כי יהודי וגוי הם שתי מהויות נפרדות לחלוטין, שכן הקב״ה הבדיל בין ישראל לעמים הבדלה מוחלטת בדומה להבדלה שהבדיל בין חושך לאור, וכמו שאומרים ב"הבדלה" במוצאי שבת: ״המבדיל בין אור לחושך ובין ישראל לעמים״.
והרי אפילו בתוך עם ישראל יש הבדל בין כהנים לויים וישראלים שלא ניתן לשנות את זה, קל וחומר בן בנו של קל וחומר בהבדל שבין ישראל לעמים שזהו הבדל גמור, עד שלא ניתן ליצור בשום אופן קשר נישואין בין יהודי לגוי.
כל קשר של "נישואין" (בשם המושאל ולא בשם העצם) בין יהודי לגוי בטעות יסודו וגורם לצרות גדולות הן לבני הזוג שחושבים שהם נשואים ובאמת אינם נשואים, שהרי יהודי אף על פי שחטא ישראל הוא. וכיהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש ובפנימיותו הוא רוצה באמת לקיים את כל המצוות, ודבר זה גורם לו להיות בקונפליקט תמידי עם עצמו והן לעם ישראל כולו, שכך אנו מאבדים חלק ניכר מעם ישראל.
אין זה ענין חברתי או פוליטי זהו ענין הלכתי ״דבר ה׳ זו הלכה״, ו״דבר אלקינו יקום לעולם״.
ואם הקב״ה שהוא בעל הבית על העולם קבע את זה בתורתו הקדושה, אף אחד לא יכול לערער על זה ובודאי לא לשנות את זה.
למרות החומרה שבדבר, חושך הגלות מסתיר כל כך, עד כדי כך שאין מזדרזים לתקן את המעוות, דבר הגורם לחורבן בעם ישראל.
לכן מתפקידנו לעורר על כך בדרכי נועם ודרכי שלום, ויפה שעה אחת קודם.
*
וכבר היה לעולמים בימי עזרא ונחמיה, שחטאו עם ישראל בנשיאת נשים נכריות ולאחר שהוכיח אותם עזרא הסופר על שהפרו מצות ה' והתחתנו בעמי התועבות (עזרא ט יד), העם קיבל את התוכחה ובכה בכי רב (עזרא י א). וכפי שמסופר בספר נחמיה "וביום עשרים וארבעה לחודש הזה (חודש תשרי) נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם ויבדלו זרע ישראל מכל בני נכר וגו'". כלומר שאז נתתקן להם החטא של נישואי תערובת, ה' ישמור.
(על פי הרבי תורת מנחם ה' תשמ"ה חלק ראשון עמ' 420-421)
פרסום תגובה חדשה