הנתונים הראשוניים בהצעת השידוך שהוצעה לאילן ח. דוקא היו די נראים לו. גם השמות היו כמעט זהים. לו קוראים אילן ושמה של המשודכת היה – אילנית…

העובדה כי אילן גר בצפון הארץ ואילו היא גרה בדרום הארץ, היוותה קושי מסויים עבורו. אך למרות המרחק הגדול הוא החליט שעליהם להיפגש.

לאחר הפגישה ציין אילן לעצמו, כי אכן מדובר בהצעה רצינית להקמת בית נאמן בישראל. אך כמנהג חסידים היה ברור לו כי עליו לשאול את הרבי מלך המשיח על ההצעה – האם השידוך מתאים, והאם להמשיך בכיוון זה? שהרי בסופו של דבר האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב. אנו רואים רק לעינים, ואילו רבותינו נשיאינו שייכים לחלקו השני של הפסוק כמאמר אדמו"ר הרש"ב נ"ע.

לאחר כתיבת המכתב אל הרבי הכניס אילן את המכתב ל"אגרות הקודש" כרך ג', תוך שהוא מכריז לפני עצמו, בקול רם: "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד".

משפתח את "אגרות הקודש" על מנת לראות את תשובת הרבי, התברר כי היה זה בעמוד נ"ב באיגרת תמ"ה. למקרא התשובה נפלטה צעקת התפעלות מפיו: "זה לא יאמן".

בפתיחת המכתב צויין התאריך: "ב"ה, חמשה עשר בשבט, ה’תשי”ט ראש השנה לאילנות, האדם עץ השדה".

בהמשך כותב הרבי: "הרב החסיד… שלום וברכה! תשואת-חן נתונה בזה על הודיעני בשו"ט (בשורות-טובות) משידוך בתו תחי', ויהי רצון אשר הכל יהיה בשטומו"צ בכל הפרטים. ובשו"ט (מצוה דאהבת ישראל) גוררת בשו"ט שיבשר מהנשואין למזל טוב בבנין עדי עד, ככל הפירושים "שכולם שייכים בבחי' כתר, עטרה שעטרה וגו' ביום חתונתו" עדי וקשוט (וי"ל שזהו ענין הרחבה בגשמיות, מזוני רויחי)…".

מובן שלאחר תשובה כזו, נקבעה פגישה נוספת. לפני תום הפגישה החליט אילן לספר על דבר מכתבו לרבי ועל הברכה המופלאה.

להפתעתו, הודיעה לו אילנית כי גם היא כתבה לרבי על הצעת השידוך "וגם אני הכנסתי את מכתבי ב"אגרות הקודש" והנה התשובה: ב"ה, חמישה עשר בשבט, ה’תשי”ט ראש השנה לאילנות… האדם עץ השדה"…

"זה מדהים" קרא אילן " זה הרי ממש אותו המכתב שהרבי ענה גם לי". "ובאמצעות איזה כרך כתבת?" שאל. "באגרות קודש כרך ג'", ענתה "וכאשר פתחתי לראות באיזה עמוד המכתב, התברר לי כי היה זה בעמ' נ"ב איגרת תמ"ה"…

עם תשובה כפולה ומכופלת כזו, מובן שהוחלט על חתונה ב"ה. ואכן הצדדים החלו בהכנות לחתונה.

משסוכמו פרטי החתונה החליטו השניים לכתוב ולהזמין את הרבי משיח צדקנו שיל"ו לחתונה ולבקש את ברכתו לנישואיהם, להקמת בית חסידי, בניין עדי עד ולדור ישרים יבורך.

לאחר כתיבת המכתב החליטו להיעזר בכרך ה"אגרות קודש" שהיה בידיהם – כרך ג'. אילן הכניס את המכתב לספר, הכריז "יחי אדוננו" ופתח במקום בו הוכנס המכתב.

עתה כבר היו הכל המומים – הספר נפתח בדיוק במכתב: "ב"ה, חמישה עשר בשבט, ה’תשי”ט ראש השנה לאילנות… האדם עץ השדה"…

היתה זו בדיוק התשובה בה נענה כל אחד מהם לחוד ועתה ענה הרבי משיח צדקנו שיל"ו לשניהם יחד, בדיוק את אותה התשובה. ממש אותה אגרת ג' פעמים!

המעניין הוא, שלמרות שהלשון המקורית בחז"ל היא, "ראש השנה לאילן" כתב הרבי "ראש השנה לאילנות", אולי גם כרמז פרטי ל – אילן ואילנית! (עפ"י "שיחת הגאולה" – גליון מס' 69).