לרבים ממשתמשי התוכנה לעיבוד תמלילים – "אינשטיין", נראה כי שמה של התוכנה נקבע על שמו של הפיסיקאי היהודי הנודע אלברט אינשטיין. אך לאמיתו של דבר, נקבעה שמה של התוכנה על שמו של האחראי לפיתוחה של התוכנה, יהודי בשם ר' אינשטיין, החי כיום בלוס אנג'לס. בשנים האחרונות זכה ר' אינשטיין להתקרב באמצעות שליחי הרבי מלך המשיח שיל"ו, לתורה ומצוות וכך התקרבה גם אשתו. בני הזוג שינו את אורחות חייהם והחלו בשמירת מצוות.

באותה תקופה זכה ר' אינשטיין כבר לראות פירות מעבודתו בתחום פיתוח תוכנות מחשב, אך לעובדה המצערת, כי למרות שהם נשואים מזה 18 שנה ועדיין לא זכו לילדים, לא נמצא פתרון.

באמצעות שליחי הרבי בעירם, נוצר גם הקשר עם הרבי בעצמו. בשלב מסויים החליטה הגב' אינשטיין לכתוב לרבי את אשר על ליבה. במכתבה שפכה האשה את אשר העיק על ליבה שנים רבות על כי אין להם ילדים, וסיימה כי היא חשה שמצבם גובל ב"יאוש".

לא עבר זמן רב ולשמחתם זכו הם לתשובת הרבי. במכתבו כותב הרבי אודות התבטאותה של האשה במלה – "יאוש", ואומר כי בלקסיקון שלנו אין מלה הנקראת "יאוש"!

הגם שבמכתב לא נאמרו דברים נוספים הבינו בני הזוג כי בתשובת הרבי יש עידוד וכי עליהם לשמוח ואסור להם לאבד תקוה. ואכן כך גם הם הגיבו וידעו שהכל בידי הקב"ה.

לאחר זמן החליטו בני הזוג לפנות שוב אל הרבי והפעם בבקשת ברכה ל… אימוץ ילד. גם הפעם זכו הם למענה מהיר שתוכנו היה פשוט וברור – מכיוון שיהיו להם ילדים משלהם, הרי במילא אין צורך לאמץ…

"דברי הרבי, אודות 'ילדים משלנו' לאחר שנים כה רבות שלא זכינו לילדים, היו בניגוד לדעת הרופא", אומר ר' אינשטיין, "אך הם מילאו את ליבנו בבטחון גמור כי עוד נזכה לראות בהתממשות דברי הבטחתו".

בפגישתם הבאה עם הרופא, בה שוב שמעו את דבריו על חוסר האפשרות של הולדת ילדים במצבם, פנה ר' אינשטיין אל הרופא במפתיע ושאלו ישירות: "אם אשתי תלד, האם אתה מוכן להתחיל להניח תפילין?"

הרופא המופתע, חכך לרגע בדעתו אך השיב מיד בחיוך של נצחנות: "כן, אני מוכן!" הרופא הסכים, מכיוון שהיה בטוח, ע"פ הנתונים הרפואיים, שהדבר בלתי אפשרי…

לא עבר זמן רב מאותה שיחה ובני הזוג התבשרו בבשורה הטובה, כי ברכת הרבי אכן מתממשת. עוד באותה שנה בה השיב הרבי למשפחת אינשטיין כי יהיו להם ילדים משלהם, נולדה להם ב"ה בשעטומ"צ… שלישיה!

את שמחת משפ' אינשטיין אין לתאר. בין האורחים שבאו ל"ברית המילה", היה גם הרופא אשר חש עצמו נבוך מעט, אך שמח בשמחת בני הזוג. במהלך סעודת המצוה שלאחר ה"ברית" גילה ר' אינשטיין בפני המשתתפים את "סודו", וסיפר כי הילדים להם זכו הינם "מופת" גלוי של מלך המשיח שיל"ו.

בסיום דבריו הנרגשים פנה ר' אינשטיין אל אורחו הרופא ואמר כי רצונו להעניק לו מתנה. עוד בטרם הצליח הרופא להבין במה המדובר, שלף ר' אינשטיין זוג תפילין חדשות ומסרם לרופא המופתע תוך שהוא מזכיר לו את הבטחתו.

הרופא השיב שאכן הוא זוכר היטב את הבטחתו להניח תפילין אלא שבשעתו, לא האמין באפשרות של הולדה במצבם, ועל כן לא חשב על הנחת תפילין באופן קבוע אלא רק מפעם לפעם. אך ר' אינשטיין הרגיעו, כי מה שחשוב זה להתחיל, ואת הקביעות יקבל אחר כך… (מתוך "שיחת הגאולה" גליון מס' 17).