"היכונו ליום ד' הגדול…"

לקראת כינוס ה"הקהל" הארצי לקבלת פני משיח צדקנו, שנערך ביום רביעי כ"ב אדר א' ה’תשנ”ה בסינרמה בת"א, הועלתה הצעה לחלק למשתתפי הכינוס כתשורה את שיחת הרבי מה"מ שיל"ו מפרשת ויקהל כ"ה אדר ראשון ה’תשנ”ב.

בהקשר לכך, פנו מארגני הכינוס אל הרב בן שמעון אברהם בעל חברת "מחבר דבש" להו"ל, אשר מדפיס בשבועות האחרונים את ה"דבר מלכות", וביקשו ממנו לתרום את ההוצאה המיוחדת של ה"שיחות" שיחולקו בכינוס.

מאחר והמשימה לא הייתה קלה הן מבחינת התקציב והן מהבחינה האירגונית, כתב הרב בן שמעון באמצעות ה"אגרות קודש" וביקש את ברכת הרבי.

התשובה שנתקבלה באמצעות ה"אגרות קודש" פתחה במילים אלה: "… מזמן לזמן באים אנו בכתובים עם החיילים היהודים ושולחים להם חוברות שונות כדי לחזק את ליבם בכלל ולעוררם בענייני יהדות בפרט. כעת י"ל מאמר לחיילים מיוסד על דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א בעניין אמונה ובטחון ונשלח (כמובן חינם) בצירוף מכתב ברכה לכל החיילים…"

לרב בן שמעון לא נותר ספק, כי הוא מדפיס את ה"שיחות" ועוד ב"תרומה".

סיומו המדהים של המכתב היווה גם הוא תשובה כללית, המבהירה את חשיבותו של מעמד הכינוס: "…בואו והיכונו לקראת יום ד' הגדול והנורא ע"י תשובה ומעשים טובים…"

לשאול באגרות

לנוכח הפרסומים אודות הנהוג לאחרונה לקבל "תשובות" באמצעות ה"ליקוטי שיחות" ו"אגרות קודש" וכדו' פנתה הגב' לאה ביטון ממושב יערה בגליל, ושאלה את הרבנית עופרה נחום אשת השליח בישוב שלומי, האם הרבי מסכים לשיטה הזאת של כתיבת מכתבים וקבלת 'תשובות' באמצעות ספריו הקדושים, 'אגרות קודש' וכדו'.

תשובת הרבנית נחום היתה, כי לדעתה כדאי שגם שאלה זו תופנה ישירות אל הרבי. ואכן הגב' ביטון כתבה את שאלתה והכניסה את המכתב לכרך 'אגרות קודש' חלק י"א.

התשובה שהתקבלה בעמוד שנ"ג פתחה במילים:

"במה שכתב אודות השפעה על בני ישראל במרוקו איך לפעול עליהם… הרי כבר ידוע אשר 'צדיקים דומים לבוראם' וכמו הקב"ה בכתיבתו בתורתו 'אנוכי' – א'נא נ'פשי כ'תבית י'הבית – כן הוא בהנוגע לנשיאינו נשיאי חב"ד, שהכתיבו עצמם ב'מאמרים' ו'שיחות' הק' ומהם יש לשאוב. וכפתגם כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק "געשעפט געשעפט (לשאוב לשאוב) עד ביאת המשיח". עד כאן לשונו הקדוש. מעבר לכך לא היתה זקוקה הגב' ביטון כדי להבין, האם הרבי מסכים לשיטה זו.

האם ללכת ל"ברית"

במהלך ההכנות ל"ברית מילה" אצל משפ' גנץ בבני ברק, הודיע אבי הבן שי' גם לאחיו ח.מ. אשר גר במגדל העמק.

האח אשר חשש ל"ביטול תורה" עקב הנסיעה הארוכה, החליט כי לא יבוא ל"ברית". אך בהתקרב יום ה"ברית" החל להתלבט האם הוא נוהג כשורה.

בהיותו חסיד ברסלב החליט להתייעץ עם חסיד וותיק ממנו, שגר אף הוא במגדל העמק. "מה הבעיה? ענהו החסיד, אשתך הרי חב"דניקית (בתו של הרב ישראל גרוסמן ממגדל העמק) אם כן, תשאלו את הרבי".

פתק הוכנס לספר "ימי מלך" ונפתח בהסבר, כי ברית מילה היא עניין גבוה יותר מאשר התורה. כיוון שבתורה נכתבו 3 בריתות ואילו ב"ברית מילה" שלוש עשרה בריתות!!!

האח הבין את התשובה ונסע. אלא שבגלל 'פקקים' בכבישים הוא איחר בשעתיים! רק משהגיע ל"ברית" התברר כי גם ה"ברית" התאחרה בשעתיים! (מתוך "שיחת הגאולה" גליון מס' 34).