בשנת תר"ג, שהיתה תקופה קשה לעם ישראל. השלטונות הרוסיים רצו לבצע שינויים בדת, וביקשו לאסור את לימוד החסידות. לשם  כך כינסה ממשלת רוסיה אספת רבנים בעיר פטרבורג. הרבי הצמח צדק השתתף גם הוא בועידה זאת כנציגם של החסידים ברוסיה. באותה תקופה עברו על הרבי הצמח צדק תלאות רבות, והשלטונות הרוסיים אסרו אותו כמה פעמים בזמן הועידה, כדי להכניעו להישמע לדרישותיהם. ואז ארע מעשה נורא בעיר המבצר קרונשטט, הסמוכה לעיר הבירה פטרבורג.

בעיר קרונשטט שכנו חילים רבים של הצבא הרוסי, ביניהם היו גם חיילים יהודים, הם הקנטוניסטים, שנגזלו מהוריהם בהיותם ילדים, וחונכו להיות חיילים נאמנים לצאר הרוסי. ילדים אלה לא זכרו כמעט שום דבר מתורה ומצוות. אולי בקושי קטעים מתפילות. ורק עניין היותם יהודים לא נשכח מהם. כששמעו שהרבי הצמח צדק נמצא בפטרבורג ביקשו ממפקדיהם להזמינו לנאום לפניהם. המפקדים נאותו לבקש רשות משר הצבא, ולהפתעת החיילים השר הסכים. ואכן הרבי הצמח צדק הופיע לפני החיילים היהודים, אמר לפניהם מאמר חסידות בנושא התשובה וגם ציטט להם ממאמרי חז"ל. נוסף על כך, הוא תאר להם את מסירות נפשם של יהודים לקיום התורה, ועודד אותם לשמור מצוות. בסיום דבריו אמר, שכל אדם צריך להתפלל לשלום ארצו ומנהיגיה.

וכשעמד הרבי הצמח צדק לעזוב את פטרבורג ולשוב לביתו בליובאוויטש, הגיע הדבר לאוזני החיילים, והם רצו להיפרד ממנו. הם מסרו את בקשתם למפקדה הראשית, ואנשי המפקדה נענו להם והודיעו לרבי, שיום למחרת יבואו שלושה גדודים של חיילים יהודים להודות לו, על שהואיל לבוא לנאום בפניהם ולברך אותם. בהזדמנות זו הם ביקשו ממנו להיזהר בדבריו, בטענה ששרי הממשלה פוקחים עליו עין, כי דבריו הנחרצים גרמו לשערוריה גדולה.

ואכן למחרת התאספו שש מאות חיילים יהודים בככר גדולה בעיר פטרבורג לשמוע את דברי הרבי הצמח צדק. הרבי פתח במאמר חסידות על חשיבות קיום המצוות ועל מעלת התשובה. ולבסוף אמר להם, שאם יהודי עומד בנסיון של המרת דת, ח"ו, הוא חייב למסור את נפשו, ואפילו אם הקיסר בכבודו ובעצמו מבקש להמיר דת, חייבים למסור את הנפש, ולא לשמוע לו. הוא ביקש לפרסם את דבריו אלה לכל החיילים היהודים. מובן שדברים אלה של הרבי הצמח צדק עוררו סערה גדולה בלב החיילים היהודים והשאירו רושם עז.

יום אחד לאחר חמש שנים הגיע הקיסר לבקר את החיילים במחנה הצבאי, החיילים ביצעו כל מיני תעלולים למצוא חן בעיניו. הקיסר נהנה מתעלוליהם ושאל לשמותיהם. כשגילה שאלה שמות יהודים מובהקים בערה חמתו, ודרש מהם להמיר את דתם מיד. החיילים היהודים סיפרו לקיסר על המפגש שהיה להם חמש שנים קודם לכן עם הרבי הצמח צדק ועל הדברים שאמר להם. טרם הגיב הקיסר ההמום על דבריהם, הם קפצו לים וטבעו.

במעשה זה התגלה הכח הטמון בכל יהודי מצד פנימיות נפשו למסור את נפשו על קידוש ה'.

(תורת מנחם תשמ"ה ח"ג עמ' 1740. וכתבי הרבי הריי"ץ; על פי הספר: מה שסיפר לי הרבי)