ובאו האובדים בארץ אשור

הקראת כתבה
יום ראשון ד׳ תשרי ה׳תשע״ה
"כשבאו החסידים לתפילת מנחה של ראש השנה, פשטו כולם את בגדי המשי ולבשו בגדים פשוטים. מאז הקפידו כי החסידים שנכחו במקום שלא ללבוש בגדי משי כל ימי חייהם".
מאת מנחם זיגלבוים
יער ירוק

 

סיפר המשפיע החסיד הרב שמואל גרונם אסתרמן:

 

סבו של הגאון הרב דוב-זאב קוז'ניקוב, רבה של יקטרינוסלב, היה מחסידיו של אדמו"ר הזקן. שלא כמנהג החסידים, הוא לא היה לובש בגדי משי בשבתות ובימים טובים.

 

כשהזדקן והתגורר בבית בנו, הציע לו בנו, שהיה אדם אמיד, כי יתפור בעבורו בגד נאה ממשי לכבוד שבת ויום טוב. נענה אביו ואמר: "לא, בני, לא אוכל ללבוש בגד משי", ונימק את התנגדותו בסיפור הבא:

 

"פעם הייתי בראש השנה אצל כ"ק אדמו"ר הזקן. לאחר התפילה אמר הרבי מאמר חסידות על הפסוק 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור'. באותו מאמר הסביר הרבי ש"אשור" עניינו מלבוש של תענוג, ו"האובדים בארץ אשור", הם אלה שאובדים בתוך תענוגי העולם הזה למיניהם ואותם התקיעה בשופר גדול תעורר. בתוך הדברים על אודות תענוגי העולם, התבטא הרבי שהכוונה לאלה שהולכים בבגדי משי.

 

"כשבאו החסידים לתפילת מנחה של ראש השנה, פשטו כולם את בגדי המשי ולבשו בגדים פשוטים. מאז הקפידו כי החסידים שנכחו במקום שלא ללבוש בגדי משי כל ימי חייהם".

 

(ליקוטי סיפורים)

 

פרסום תגובה חדשה

test email