צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה

בְּפָרָשָׁתֵנוּ, פָּרָשַׁת נֹחַ, מֵכִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ אֶת נֹחַ לַמַּבּוּל וּמְצַוֶּה עָלָיו לִבְנוֹת תֵּבָה,

וּכְדֵי שֶׁיִּהְיֶה אוֹר בְּתוֹךְ הַתֵּבָה הַשֵּׁם אוֹמֵר לְנֹחַ: "צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה".

"צֹהַר" – יֵשׁ מְפָרְשִׁים "חַלּוֹן", וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים "אֶבֶן טוֹבָה".

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבָּרָא אֶת הָאוֹר,

בְּוַדַּאי הָיָה יָכוֹל לְהָאִיר אֶת הַתֵּבָה בְּדִבּוּרוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם,

אָז לָמָּה הוּא מְצַוֶּה לְנֹחַ לַעֲשׂוֹת צֹהַר לַתֵּבָה?…

אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶחָפֵץ בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם,

רָצָה שֶׁנֹּחַ יַהֲפֹךְ אֶת הַ"צָּרָה" לְ"צֹהַר" ("צָרָה" וְ"צֹהַר" אוֹתָן אוֹתִיּוֹת).

לָכֵן בִּקֵּשׁ מִנֹּחַ לַעֲשׂוֹת צֹהַר לַתֵּבָה, כְּלוֹמַר, לַהֲפֹךְ אֶת הַ"צָּרָה" שֶׁל הַמַּבּוּל לְ"צֹהַר".

לַהֲפֹךְ אֶת מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים, לַהֲפֹךְ אֶת הַחֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאֶת הָרַע לְטוֹב.

וְאָכֵן זֶהוּ תַּפְקִיד הָאָדָם בָּעוֹלָם לַהֲפֹךְ חֹשֶׁךְ לְאוֹר, דִּין לְרַחֲמִים, וְרַע לְטוֹב.

תֵּבָה עִנְיָנָהּ תֵּבוֹת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה

עַל פִּי פֵּרוּשׁ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב "תֵּבָה" עִנְיָנָהּ תֵּבוֹת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה.

וְכַאֲשֶׁר הַשֵּׁם מְצַוֶּה אֶת נֹחַ: "בֹּא… אֶל הַתֵּבָה",

הוּא מִתְכַּוֵּן לוֹמַר, הַכְנֵס עַצְמְךָ לְתֵבוֹת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה וְהִדָּבֵק בָּהֶם.

וְהָעִקָּר שֶׁתַּהֲפֹךְ אוֹתָן לְאוֹר.

אֵיךְ הוֹפְכִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה? 

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, הֲרֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה נִתְּנוּ לָנוּ עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,

וַהֲלֹא מִמֵּילָא הֵן אוֹר גָּדוֹל! אָז אֵיךְ יִתָּכֵן לִדְרֹשׁ מֵהָאָדָם לַהֲפֹךְ אוֹתָן לְאוֹר?…

עַל פִּי פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, גַּם בְּתֵבוֹת הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ "צָרָה" לְ"צֹהַר"!

הֲכֵיצַד?!…

כַּיָּדוּעַ, הַתּוֹרָה יָרְדָה אֵלֵינוּ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ וְנַעֲלֶה בְּיוֹתֵר,

וְיָרְדָה בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגוֹת מֵעוֹלָם לְעוֹלָם עַד שֶׁהִגִּיעָה לְעוֹלָמֵנוּ הַתַּחְתּוֹן וְהַגַּשְׁמִי.

וּכְדֵי שֶׁנּוּכַל לִתְפֹּס אוֹתָהּ בַּכֵּלִים הַצָּרִים שֶׁלָּנוּ,

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צִמְצֵם אֶת כָּל אוֹרָהּ בְּתוֹכָהּ, עַד שֶׁנִּהְיְתָה צָרָה וּמְצֻמְצֶמֶת.

עַד שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִתְפֹּס אֶת גָּדְלָהּ וְעָמְקָהּ,

שֶׁ"אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם".

גַּם הַתְּפִלָּה שֶׁלָּנוּ מְצֻמְצֶמֶת וְהִיא כְּ"סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה".

רַק עַל יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה אֶפְשָׁר לְגַלּוֹת אֶת הַתּוֹרָה בְּגָדְלָהּ הָאֲמִתִּי כְּפִי שֶׁהִיא בִּמְקוֹרָהּ,

עַד שֶׁהִיא יוֹצֵאת מִמְּקוֹמָהּ הַצַּר וְהוֹפֶכֶת לְ'צֹהַר' לְהָאִיר אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

וּכְמוֹ כֵן, כַּאֲשֶׁר אָנוּ מַכְנִיסִים לַתְּפִלָּה אֶת כַּוָּנַת הַלֵּב,

בִּיכָלְתֵּנוּ לְהַגִּיעַ לַשָּׁמַיִם, עַד "וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה",

עַד לַשָּׁמַיִם עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַהַשֵּׁם".

אָז הָבָה נָסִיר אֶת הַחַלּוֹן הַמַּפְרִיד בֵּינֵינוּ לְבֵין הַשֵּׁם – סוּר מֵרָע!

וְנָבִיא אֶת הָאֶבֶן הַטּוֹבָה שֶׁתָּאִיר אֶת הָעוֹלָם – וַעֲשֵׂה טוֹב!

כָּךְ נָאִיר אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּאוֹר הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה,

עַד שֶׁנִּזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה תֵּכֶף וּמִיָּד מַמָּשׁ.