מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ הַשֵּׁם

מֵרֶגַע שֶׁנִּגְלְתָה לְעֵינָיו הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ – קָרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן לְכָל הַנִּבְרָאִים בְּהִתְפַּעֲלוּת וּבְהַכָּרַת-תּוֹדָה: "בּוֹאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי הַשֵּׁם עֻזֵּנוּ". הוּא הִשְׂכִּיל לִרְאוֹת בְּעֵינֵי רוּחוֹ אֶת הַסֵּדֶר הַמּוֹפְתִי, הַדִּיּוּק, הָאִזּוּן, הַחָכְמָה וְהָאֵין-סוֹפִיּוֹת שֶׁהֻטְמְעוּ בַּבְּרִיאָה. בִּמְרוּצַת הַדּוֹרוֹת, נְבִיאִים וּמְלָכִים שָׁמְרוּ עַל הָאֲנִינוּת וְעֹמֶק-הָרְאִיָּה שֶׁנִּתְבָּרֵךְ בָּהֶן אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְהַשֶּׁבַח וְהַהַלֵּל עַל הַחֶסֶד וְהַפֶּלֶא שֶׁבַּבְּרִיאָה לֹא פָּסְקוּ מִפִּיהֶם. דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁבִּלָּה יָמִים רַבִּים בְּמֶרְחֲבֵי הַטֶּבַע, וְחָוָה מִקָּרוֹב אֶת יָפְיָהּ שֶׁל הַבְּרִיאָה, קָרָא בְּרֶגֶשׁ: "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ הַשֵּׁם…!"; "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כָּבוֹד אֵ-ל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ";  בְּעוֹד בְּנוֹ, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, כָּתַב לָנוּ סְפָרִים שְׁלֵמִים עַל הַחָכְמָה הַטְּמוּנָה בַּחַיִּים, בָּאָדָם, בַּצּוֹמֵחַ וּבַחַי. הַאִם גַּם אָנוּ מַבְחִינִים בַּפְּלָאִים וּבַנִּסִּים הַמִּתְקַיְּמִים רֶגַע-רֶגַע בְּחַיֵּינוּ וּבַטֶּבַע הַסּוֹבֵב אוֹתָנוּ? הַאִם גַּם אָנוּ יוֹדְעִים לְהַעֲרִיךְ אוֹתָם, לְהִתְפַּעֵל מֵהֶם וּלְהוֹדוֹת עֲלֵיהֶם בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ? בְּעִקְבוֹת הַמְלָצָתוֹ שֶׁל הֶחָכָם בָּאָדָם, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: "לֵךְ אֶל נְמָלָה, עָצֵל, רְאֵה דְּרָכֶיהָ וַחֲכַם", נֵצֵא לְמַסָּע אַחַר יְצוּר קְטַנְטַן זֶה, הַנְּמָלָה, וְנִתְפַּעֵל מֵהַיָּזְמָה, הָאֲצִילוּת, הַחָכְמָה וְהֶחָרִיצוּת שֶׁהַבּוֹרֵא חָנַן אוֹתָהּ בָּהֶן:

חַיֵּי הַנְּמָלָה מְלֵאִים פְּעִילוּת

הַנְּמָלָה הִיא יְצוּר זָעִיר בְּיוֹתֵר, וְעִם זֹאת חַיֶּיהָ מְלֵאִים פְּעִילוּת יַצְרָנִית מִבֹּקֶר עַד לַיְלָה. חוֹקְרִים וְאַנְשֵׁי מַדָּע מְגַלִּים לָנוּ שֶׁהַנְּמָלִים נְפוֹצוֹת בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ – הָחֵל בְּקַו הַמַּשְׁוֶה וְכַלֵּה בְּהָרֵי הַקֶּרַח הַפְּזוּרִים בַּאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת. הֵן חַיּוֹת בְּ"מוֹשָׁבוֹת-מוֹשָׁבוֹת", תּוֹךְ שְׁמִירָה עַל מִסְגֶּרֶת חֶבְרָתִית מְאֻרְגֶּנֶת הֵיטֵב, וּטְרוּדוֹת יוֹם וָלַיִל בַּעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ. הֵן עוֹבְדוֹת זוֹ לְמַעַן זוֹ, לֹא לְעַצְמָן, וּבִשְׁעַת צָרָה נְכוֹנוֹת לְהַקְרִיב עַצְמָן לְטוֹבַת הַכְּלָל.  בְּרֹאשׁ כָּל מוֹשָׁבָה עוֹמֶדֶת "מַלְכָּה", שֶׁעִקַּר תַּפְקִידָהּ לְהַרְבּוֹת אֶת הַנְּמָלִים. רַק הִיא מְטִילָה אֶת הַבֵּיצִים, שֶׁמֵּהֶן גְּדֵלָה וּמִתְרַחֶבֶת מוֹשֶׁבֶת-הַנְּמָלִים, וְהַנְּמָלִים הָאֲחֵרוֹת מְשַׁמְּשׁוֹת כֻּלָּן כִּשְׂכִירוֹת-יוֹם", שֶׁעֲלֵיהֶן לְשָׁרֵת, לְהָבִיא מָזוֹן, לִשְׁאֹב מַיִם, לִשְׁמֹר עַל נְמָלִים צְעִירוֹת-לְיָמִים וּלְהָגֵן עַל הַמּוֹשָׁבָה.

הַנְּמָלִים לְסוּגֵיהֶן עַל פִּי תַּפְקִידֵיהֶן

קַיָּמִים סוּגִים רַבִּים שֶׁל נְמָלִים. בֵּינֵיהֶן כָּאֵלֶּה שֶׁחַיּוֹת עַל טֶרֶף שֶׁל רְמָשִׂים אֲחֵרִים, נְמָלִים שֶׁחַיּוֹת מִמִּרְעֶה וַאֲחֵרוֹת הַחַיּוֹת עַל "עֲבוֹדַת אֲדָמָה". אֵלֶּה שֶׁחַיּוֹת עַל הַמִּרְעֶה בּוֹנוֹת לְעַצְמָן עֶדְרִי-מִקְנֵה מִצֶּאֱצָאָיו שֶׁל רֶמֶשׂ הַנִּקְרָא "אַפִּיד". הָאַפִּידִים יוֹנְקִים נוֹזֵל מָתוֹק מִפְּרָחִים וּצְמָחִים, וּפוֹלְטִים אוֹתוֹ כְּטִפּוֹת שֶׁל דְּבַשׁ.  עַל-יְדֵי "הַקַּרְנַיִם" שֶׁבְּרֹאשָׁהּ חוֹלֶבֶת הַנְּמָלָה אֶת הַדְּבַשׁ מֵהַאַפִּיד וְאָז שָׁבָה אֶל חַבְרוֹתֶיהָ וּמִתְחַלֶּקֶת עִמָּן בִּדְבַשׁ שָׁוֶה בַּשָּׁוֶה. סוּגִים מְסֻיָּמִים שֶׁל נְמָלִים מְגַדְּלוֹת "עֲדָרִים" שְׁלֵמִים שֶׁל אַפִּידִים.  הֵן אוֹסְפוֹת אֶת בֵּיצֵי הָאַפִּידִים, שׁוֹמְרוֹת עֲלֵיהֶן לְאֹרֶךְ כָּל הַחֹרֶף, מְגַדְּלוֹת אֶת הַגּוֹזָלִים שֶׁפָּקְעוּ וְאָז מַעֲמִידוֹת אוֹתָם עַל גַּבֵּי עֲשָׂבִים, מְגִנּוֹת עֲלֵיהֶם בְּחוֹמַת עָפָר, וּלְבַסּוֹף נִזּוֹנוֹת מֵהֶם.

נְמָלִים אֲחֵרוֹת, "עוֹבְדוֹת אֲדָמָה", חַיּוֹת עַל זְרָעִים. הֵן אוֹסְפוֹת גַּרְגְּרִים מִצְּמָחִים שׁוֹנִים, מְנַקּוֹת אוֹתָם וְשׁוֹמְרוֹת עֲלֵיהֶם לִקְרַאת הַחֹרֶף.  עֲבוֹדָתָן הִיא מוֹפְתִית – הֵן מִסְתַּדְּרוֹת בִּשְׁנֵי טוּרִים בָּאֹרֶךְ שֶׁל כְּ-22 מֶטֶר כָּל אֶחָד, וּמִתּוֹךְ כָּל טוּר יוֹצְאוֹת הַנְּמָלִים, כָּל אַחַת בְּתוֹרָהּ, אֶל הַשָּׂדֶה, נוֹטְלוֹת מִשָּׁם גַּרְגֵּר, וּמְבִיאוֹת אוֹתוֹ עִמָּן בַּחֲזָרָה אֶל הַקֵּן.  בְּאוֹתָהּ עֵת, עוֹבְדוֹת בַּשָּׂדֶה הַ"מְּמַיְּנוֹת", שֶׁתַּפְקִידָן לְנַקּוֹת וּלְהַחְבִּיא אֶת הַגַּרְגְּרִים שֶׁנִּמְצְאוּ עַד שֶׁיָּבֹאוּ וְיִטְּלוּ אוֹתָן הַנְּמָלִים הָאֲחֵרוֹת. אֶת הַפְּסֹלֶת הַמִּתְלַוָּה לָאִסּוּף מַשְׁלִיכוֹת הַנְּמָלִים אֶל מִחוּץ לַקֵּן, וְעַל גַּרְגְּרִים שֶׁנֶּאֶסְפוּ הֵן שׁוֹמְרוֹת בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת מִפְּנֵי רִקָּבוֹן, לְמָשָׁל עַל-יְדֵי יִבּוּשׁ גַּרְגְּרִים שֶׁנִּרְטְבוּ בַּגֶּשֶׁם.

יֵשׁ נְמָלִים הַמִּתְקַיְּמוֹת מִפִּטְרִיּוֹת שֶׁהֵן בְּעַצְמָן מְגַדְּלוֹת. אֵלֶּה חַיּוֹת בָּאֲרָצוֹת הַטְּרוֹפִּיּוֹת וְהַסּוּבּ-טְרוֹפִּיּוֹת. נְחִיל עָצוּם שֶׁל נְמָלִים חוֹדֵר בְּאַחַת אֶל יַעַר אוֹ גִּנָּה וּמַסְלוּל שֶׁל נְמָלִים נוֹצָר מִיָּדִית. כָּל אַחַת סוֹחֶבֶת בְּפִיהָ עָלֶה יָרֹק חָתוּךְ, וּמוֹסֶרֶת אוֹתוֹ לִנְמָלִים קְטַנּוֹת מִמֶּנָּה. וְאֵלֶּה טוֹחֲנוֹת לְאַלְתַּר אֶת הֶעָלִים וְשׁוֹטְחוֹת אוֹתָם בְּשַׂקִּים, כָּךְ שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן צוֹמְחוֹת מֵהֶם מֵעֵין פִּטְרִיּוֹת. הַשַּׂקִּים נִשְׁמָרִים הֵיטֵב וּבְהֶמְשֵׁךְ הֵם מְהַוִּים מְקוֹר-תְּזוּנָה  עֲבוּר הַנְּמָלִים. סוּגִים נוֹסָפִים הֵם נְמָלִים "נוֹדְדוֹת", "בַּעֲלֵי עֲבָדִים" וְ"שׁוֹדְדִים".  הָאַחֲרוֹנוֹת חַיּוֹת מִכָּךְ שֶׁהֵן חוֹטְפוֹת נְמָלִים אֲחֵרוֹת וּמְאַלְּצוֹת אוֹתָן לְשָׁרֵת אוֹתָן – לַעֲבֹד עֲבוּרָן וּלְהָכִין לָהֶן מָזוֹן.

לִרְאוֹת אֶת דַּרְכֵי הַנְּמָלָה וּלְהַחְכִּים

תִּקְצַר הַיְּרִיעָה מִלְּתָאֵר אֶת הַסּוּגִים הָאֲחֵרִים שֶׁל הַנְּמָלִים הַחַיּוֹת וּפוֹעֲלוֹת בְּעוֹלָמֵנוּ, סְבִיב הַשָּׁעוֹן וּלְלֹא לֵאוּת. עַל כָּל פָּנִים, הַנְּמָלִים, עַל סוּגֵיהֶן וְצִבְאוֹתֵיהֶן הַשּׁוֹנִים, מוֹתִירוֹת אוֹתָנוּ פְּעוּרֵי-פֶּה! הֵן מְנַצְּלוֹת כָּל רֶגַע לַעֲבוֹדָה וּלְיִצּוּר, לְעוֹלָם אֵינָן נָחוֹת, הֵן חָרוּצוֹת וּמְחֻשָּׁבוֹת, דּוֹאֲגוֹת זוֹ לָזוֹ עַד כְּדֵי מְסִירוּת נֶפֶשׁ וְאַף מְסֻגָּלוּת לְחַיֵּי-חֶבְרָה וְלִידִידוּת אַמִּיצָה עִם חַבְרוֹתֵיהֶן! רוֹאִים אֵפוֹא, שֶׁצָּדַק שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ כִּי לָנוּ, בְּנֵי הָאָדָם, יֵשׁ לִלְמֹד רַבּוֹת מִחַיּוֹת קְטַנְטַנּוֹת אֵלֶּה, שֶׁבְּרֹב רַחֲמָיו יָצַר אוֹתָם הַבּוֹרֵא לְמַעֲנֵנוּ – שֶׁבְּעֵת הַצֹּרֶךְ נִלְמַד מֵהֶן דֶּרֶךְ-אֶרֶץ, שְׁאַפְתָּנוּת, חָרִיצוּת, נֶאֱמָנוּת, מְסִירוּת וְהַתְמָדָה!