תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
החייט הפריץ והכבשה
הקראת כתבהעַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר
בַּעֲיָרָה נִדַּחַת הִתְגּוֹרֵר יְהוּדִי אֶחָד, יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹ. הָיוּ לוֹ אִשָּׁה וַעֲשָׂרָה יְלָדִים קְטַנִּים וְהוּא עָבַד לְמִחְיָתָם כְּחַיָּט. יִשְׂרָאֵל עָבַד יוֹם אַחַר יוֹם מִבֹּקֶר עַד לַיְלָה, עַד כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, וְלַמְרוֹת זֹאת נוֹתַר עָנִי מָרוּד. מִדֵּי יוֹם יָצָא לְתוֹר אַחַר עֲבוֹדָה, וְהָיָה מְכַתֵּת רַגְלָיו מִבַּיִת לְבַיִת וּמַצִּיעַ אֶת שֵׁרוּתָיו לְאַנְשֵׁי הָעֲיָרָה וְלַפָּרִיצִים שֶׁמִּסָּבִיב. מִשֶּׁסִּיֵּם עֲבוֹדָתוֹ בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה הַמְּאֻחָרוֹת הָיָה מַנִּיחַ אֶת כֵּלָיו בְּתַרְמִיל גָּדוֹל, זוֹרְקוֹ עַל גַּבּוֹ וְיוֹצֵא כָּפוּף וְרָצוּץ בַּחֲזָרָה אֶל בֵּיתוֹ. עִם הִכָּנְסוּ, הָיָה קֹדֶם כֹּל שׁוֹלֵף מִכִּיסוֹ שַׂקִּיק-עוֹר קָטָן וּמְנַעֵר אֶת תְּכוּלָתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן. שִׁקְשׁוּק הַמַּטְבְּעוֹת הָיָה מַגִּיעַ אֶל אָזְנֶיהָ שֶׁל אִשְׁתּוֹ וְהִיא הָיְתָה רָצָה בְּשִׂמְחָה אֶל הַמִּטְבָּח, חוֹטֶפֶת אֶת הַמַּטְבְּעוֹת אֶל תּוֹךְ חֵיקָהּ וּמוֹדָה לְהַשֵּׁם וּלְבַעֲלָהּ עַל עוֹד יוֹם שֶׁל פַּרְנָסָה וְחַיִּים. מֵעוֹלָם לֹא יָדְעָה אֵשֶׁת-הַחַיָּט, שֶׁקֹּדֶם לָכֵן הָיָה בַּעֲלָהּ מַפְרִישׁ בְּדִיּוּק עֲשִׂירִית מֵהַכֶּסֶף וְשׁוֹמְרוֹ בְּכִיס מְעִילוֹ, כְּדֵי שֶׁלְּמָחֳרָת יְשַׁלְשְׁלוֹ אֶל קֻפּוֹת הַצְּדָקָה הַשּׁוֹנוֹת שֶׁבְּבֵית-הַכְּנֶסֶת. "עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר" הָיָה הַמִּשְׁפָּט שהִתְנוֹסֵס עַל שֶׁלֶט קָטָן מֵעַל הַקֻּפּוֹת, אוּלָם יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם לֹא שָׂם לִבּוֹ עַל כָּךְ. הוּא פָּשׁוּט כִּבֵּד אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעֲשִׂירִית מֵהַכְנָסָתוֹ, כְּפִי שֶׁלָּמַד וְחָשַׁב לְתֻמּוֹ שֶׁכָּךְ רָאוּי לַעֲשׂוֹת.
הַחַיָּט נִפְגָּשׁ עִם פָּרִיץ בַּיַּעַר
בְּאַחַד הַיָּמִים עָבַר יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הַיַּעַר הֶעָבֹת שֶׁהִקִּיף אֶת הָעֲיָרָה, וּפָנָיו אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה לִמְצֹא בָּהּ אֶת פַּרְנָסָתוֹ. פָּרִיצִים וִיהוּדִים עֲשִׁירִים שֶׁגָּרוּ שָׁם הָיוּ שׂוֹכְרִים מִפַּעַם לְפַעַם אֶת שֵׁרוּתָיו, וְהוּא קִוָּה שֶׁגַּם בְּיוֹם זֶה יָאִיר לוֹ מַזָּלוֹ. הַדֶּרֶךְ הָיְתָה מְכֻסָּה בְּשֶׁלֶג כָּבֵד וְיִשְׂרָאֵל הִתְקַדֵּם בְּתוֹכוֹ אַט-אַט. הַקֹּר הָיָה נוֹקֵב וְעַז. הוּא כִּסָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְסוֹכֵךְ עַל פָּנָיו מִפְּנֵי הָרוּחוֹת הַחֲזָקוֹת בַּבַּדִּים וּבַצְּעִיפִים שֶׁהֵכִינָה לוֹ אִשְׁתּוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. לְאַחַר כִּבְרַת דֶּרֶךְ נִשְׁמְעָה מֵאֲחוֹרָיו שַׁעֲטַת סוּסִים וְשִׁקְשׁוּק גַּלְגַּלִּים. הָיָה זֶה הַפָּרִיץ הָאַכְזָר, אָנָטוֹלִי, שֶׁבַּשָּׁעוֹת הַמֻּקְדָּמוֹת שֶׁל הַבֹּקֶר הָיָה מְשׁוֹטֵט בַּיְּעָרוֹת וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּצַיִד שֶׁל שׁוּעָלִים וְצִפּוֹרֵי-חֹרֶף נוֹדְדוֹת. קוֹלוֹת נֶפֶץ אַדִּירִים פִּלְּחוּ אֶת הָאֲוִיר. הָיוּ אֵלֶּה יְרִיּוֹת שֶׁכִּוֵּן הַפָּרִיץ אֶל קָרְבְּנוֹתָיו הַתְּמִימִים, אִם כִּי לְלֹא הוֹעִיל. הוּא הֶחְמִיץ אוֹתָם פַּעַם אַחַר פַּעַם וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ. שִׁקְשׁוּק הָעֲגָלָה הָלַךְ וְנִתְחַזֵּק עַד שֶׁנֶּעֶצְרָה זוֹ בַּחֲרִיקַת גַּלְגַּלִּים לְרַגְלָיו שֶׁל הַחַיָּט. הַפָּרִיץ גָּעָה בִּצְחוֹק מְרֻשָּׁע, לִטֵּף קַלּוֹת אֶת סוּסוֹ הַשּׁוֹעֵט, וְשָׁאַג אֶל תּוֹךְ אָזְנוֹ שֶׁל הַחַיָּט: "עֲמֹד עַל מְקוֹמְךָ, יְהוּדוֹן עֲלוּב-נֶפֶשׁ! אִם תּוֹסִיף לָזוּז אֲפוֹצֵץ אֶת גֻּלְגָּלְתְּךָ!" יִשְׂרָאֵל קָפָא עַל מְקוֹמוֹ, לִבּוֹ הֶחְסִיר פְּעִימָה וְגוּפוֹ נִתְכַּסָּה זֵעָה קָרָה. הוּא הֵחֵל לְמַלְמֵל תְּפִלָּה וְהֵכִין אֶת עַצְמוֹ לִפְרֵדָה מֵהָעוֹלָם. בְּעֵינֵי רוּחוֹ רָאָה אֶת אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו בּוֹכִים עַל קִבְרוֹ, וּדְמָעוֹת חָנְקוּ אֶת גְּרוֹנוֹ.
הַחַיָּט הוֹפֵךְ לְרוֹעֶה צֹאן בְּבֵית הַפָּרִיץ
הַפָּרִיץ שִׁלְשֵׁל עַצְמוֹ מִן הָעֲגָלָה, הִצְמִיד בְּקֹר-רוּחַ אֶת הָרוֹבֶה אֶל רַקָּתוֹ שֶׁל הַחַיָּט וְשָׁאַג בַּשֵּׁנִית: "מִי הִרְשָׁה לְךָ לַחְצוֹת אֶת הַיַּעַר הַזֶּה שֶׁאֲנִי הוּא בְּעָלָיו הַיְּחִידִי?!" הַחַיָּט נֶאֱלַם דֹּם וְהִרְכִּין רֹאשׁוֹ. לְאַחַר רֶגַע קָט הֵשִׁיב בְּשֶׁקֶט: "עֲשֵׂה בִּי כִּרְצוֹנְךָ, אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ דָּבָר". הַפָּרִיץ צָעַק שׁוּב: "אִם כָּךְ, עָלֶיךָ לְכַפֵּר עַל מַעֲשֶׂיךָ וְלַעֲבֹד בַּעֲבוּרִי חִנָּם אֵין-כָּסֶף חֹדֶשׁ אֶחָד שָׁלֵם! עֲלֵה מִיָּד אֶל הָעֲגָלָה!" הַחַיָּט עָשָׂה כְּמִצְוָתוֹ וְהַסּוּסִים דָּהֲרוּ בַּמֶּרֶץ וּבַשִּׂמְחָה אֶל אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ. מִשֶּׁהִגִּיעוּ, פָּקַד הַפָּרִיץ עַל מְשָׁרְתוֹ: "קַח אֶת הַיְּהוּדוֹן הַזֶּה וְשִׂים אוֹתוֹ בֶּחָצֵר, עִם הָעִזִּים וְהַכְּבָשִׂים. שָׁם יִפְרַע מְנֻוָּל זֶה אֶת חוֹבוֹ!" וְכָךְ הָפַךְ יִשְׂרָאֵל הַחַיָּט לְרוֹעֵה-צֹאן. מִדֵּי יוֹם הִשְׁקָה וְהֶאֱכִיל אֶת הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים, הוֹצִיא אוֹתָם אֶל הַמִּרְעֶה וְשָׁמַר עֲלֵיהֶם בִּמְסִירוּת וּבְאַהֲבָה. בַּלֵּילוֹת עָלוּ בְּאָזְנָיו קוֹלוֹת רָמִים מֵהַחֲדָרִים הַפְּנִימִיִּים שֶׁבָּאַרְמוֹן. הָיוּ אֵלֶּה חֲבֵרָיו הַשִּׁכּוֹרִים שֶׁל הַפָּרִיץ, שֶׁבְּכָל עֶרֶב הִשְׁתַּעַשְׁעוּ שָׁם בְּמִשְׂחָקִים וּבְהִמּוּרִים פְּרוּעִים. הַקּוֹלוֹת הָיוּ מְעֹרָבִים בִּשְׁאָגוֹת שֶׁל שִׂמְחָה וּבְצִלְצוּלִים שֶׁל מַטְבְּעוֹת שֶׁהוּעֲפוּ לְכָל עֵבֶר. מִדֵּי פַּעַם הָיָה יוֹצֵא אַחַד הַשִּׁכּוֹרִים, חוֹטֵף אֶחָד מֵהַצֹּאן, וּמוֹבִילוֹ אֶל חֲדַר הַמִּשְׂחָקִים. לְאַחַר שָׁעָה קַלָּה הָיָה מַחְזִירוֹ אֶל הַדִּיר וְהַחַיָּט שֶׁכֹּה נִכְמְרוּ רַחֲמָיו, הָיָה נוֹטְלוֹ לְחֵיקוֹ וּמַרְגִיעוֹ אַט-אַט. אַחַר כָּךְ הָיָה עוֹלֶה עַל יְצוּעוֹ בְּצַעַר וּבְגַעֲגוּעִים אֶל אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו, וּבְקוֹל בּוֹכִים הָיָה חוֹזֵר וּמְשַׁנֵּן "אָנָּא הַשֵּׁם, הוֹשִׁיעָה-נָא", "אָנָּא הַשֵּׁם הִצְלִיחָה-נָא", עַד שֶׁנָּפְלָה עָלָיו שֵׁנָה כְּבֵדָה.
הַלֶּקַח שֶׁלָּמַד הַחַיָּט
בְּתֹם חֹדֶשׁ יָמִים, נִקְרָא הַחַיָּט אֶל הַפָּרִיץ. "וּבְכֵן, יְהוּדוֹן חָצוּף שֶׁכְּמוֹתְךָ, הַסָּבוּר אַתָּה שֶׁלָּמַדְתָּ אֶת הַלֶּקַח שֶׁלְּךָ?" הַחַיָּט, שֶׁלִּבּוֹ פָּעַם בְּשִׂמְחָה רַק מֵעֶצֶם הַמַּחְשָׁבָה שֶׁהִנֵּה שָׁב הוּא אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ הַיְּקָרָה, הֵשִׁיב בְּנַחַת: "בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי לָמַדְתִּי". הַפָּרִיץ חִיֵּךְ בִּזְחִיחוּת-הַדַּעַת וּפָלַט: "וּמַהוּ שֶׁלָּמַדְתָּ?" אָמַר הַחַיָּט: "שֶׁאֵין לִי לִבְטֹחַ אֶלָּא בַּמֶּלֶךְ הָרָם וְהַנִּשָּׂא, מֶלֶךְ-מַלְכֵי הַמְּלָכִים!" הַפָּרִיץ צִמְצֵם אֶת עֵינָיו וְסָקַר אֶת פָּנָיו שֶׁל הַחַיָּט. נִרְאֶה הָיָה לוֹ שֶׁדִּבְרֵי-אֱמֶת יָצְאוּ זֶה-עַתָּה מִפִּיו. "וּמִשּׁוּם שֶׁלָּמַדְתָּ אֶת הַשִּׁעוּר שֶׁלְּךָ" אָמַר בִּשְׂבִיעוּת-רָצוֹן "הִנְנִי מַעֲנִיק לְךָ, כְּמַתְּנַת-חִנָּם, כֶּבֶשׂ אֶחָד מֵהָעֵדֶר שֶׁבּוֹ טִפַּלְתָּ!"
הַחַיָּט חוֹזֵר לְבֵיתוֹ
הַחֹרֶף חָלַף הָלַךְ לוֹ וִימֵי הָאָבִיב הִגִּיעוּ. הַשֶּׁלֶג הִפְשִׁיר בַּיְּעָרוֹת וְהַשֶּׁמֶשׁ שָׁלְחָה קַרְנַיִם מְלַטְּפוֹת אֶל הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים. הַחַיָּט יָצָא אֶל דַּרְכּוֹ, וְאַחֲרָיו נִשְׂרַךְ-דִּלֵּג לוֹ כֶּבֶשׂ-הַמַּתָּנָה. הֵם הָלְכוּ יַחְדָּו שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וְהִנֵּה רַגְלוֹ שֶׁל הַכֶּבֶשׂ נִסְתַּבְּכָה בְּאַחַד הַשִּׂיחִים. הוּא נִשְׁכַּב עַל צִדּוֹ וְחָבַט בְּרַגְלָיו בָּעֲנָפִים הַסְּבוּכִים שֶׁל הַשִּׂיחַ, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל. נַאֲקוֹת כְּאֵב פָּרְצוּ מִפִּיו וְהוּא תָּלָה עֵינָיו בְּרוֹעֵהוּ, בַּתְּחִנָּה. לִבּוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִמְלָא רַחֲמִים וְהוּא אָזַר מָתְנָיו וְחִלֵּץ אֶת הַכֶּבֶשׂ מִן הָעֲנָפִים הַמְּסֹרָגִים. בִּרְאוֹתוֹ שֶׁנָּקַע הַכֶּבֶשׂ אֶת רַגְלוֹ, נָטַל אוֹתוֹ עַל גַּבּוֹ וְהַשְּׁנַיִם הִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם. כָּךְ הוֹסִיפוּ לָלֶכֶת עוֹד שָׁעוֹת רַבּוֹת וְהַשֶּׁמֶשׁ נָטְתָה לִשְׁקֹעַ. קוֹלוֹת שֶׁל תַּנִּים הֵחֵלּוּ עוֹלִים מִמַּעֲרָב, וְהַשְּׁנַיִם טֶרֶם הִצְלִיחוּ לַעֲבֹר וְלוּ מַחֲצִית מִן הַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה. הַחַיָּט נֶעֱצַר, הוֹרִיד מֵעַל גַּבּוֹ אֶת הַכֶּבֶשׂ הַפָּצוּעַ, וּפָנָה אֶל הַמֶּלֶךְ שֶׁבַּמְּרוֹמִים: "אָנָּא הַשֵּׁם, הוֹשִׁיעָה-נָא, אָנָּא הַשֵּׁם, הַצְלִיחָה נָא!". הַתַּנִּים הוֹסִיפוּ לְיַלֵּל וַחֲשֵׁכָה עָבָה יָרְדָה עַל הַיַּעַר. צִפּוֹרִים חָדְלוּ מִלְּצַיֵּץ וְהָעֵצִים נַעֲשׂוּ שְׁחֹרִים וּמְאַיְּמִים. חֲרָדָה קַלָּה הֵחֵלָּה מִתְגַּנֶּבֶת אֶל לִבּוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהַכֶּבֶשׂ הִצְטַנֵּף בְּחֵיקוֹ. הֵם הִמְתִּינוּ כָּךְ דַּקּוֹת אֲחָדוֹת, וְהִנֵּה נִשְׁמַע מֵרָחוֹק קוֹל שִׁקְשׁוּק שֶׁל עֲגָלָה "שִׁיק-שַׂק, שִׁיק-שַׂק…" בֶּהָלָה אָחֲזָה אֶת הַחַיָּט, הוּא חָשַׁשׁ שֶׁמָּא עֶגְלָתוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ הִיא זוֹ, וַהֲרֵי לֹא בִּקֵּשׁ אֶת רְשׁוּתוֹ לָשׁוּב אֶל בֵּיתוֹ דֶּרֶךְ הַיַּעַר שֶׁהוּא אֲדוֹנָיו הַיְּחִידִי! בְּעוֹד הוּא חוֹשֵׁב, נֶעֶצְרָה הָעֲגָלָה לְרַגְלֵיהֶם, אוּלַם הַפַּעַם יָרַד מִמֶּנָּה יְהוּדִי טוֹב-לֵב. הוּא רָכַן אֶל הַחַיָּט וְכִבְשָׂתוֹ וּבְטִבְעִיּוּת הִצִּיעַ לָהֶם הַסָּעָה אֶל מְחוֹז חֶפְצָם. בְּלֵב מְלֵא גִּיל הִצְטָרְפוּ הַחַיָּט וְכִבְשָׂתוֹ אֶל הָעֲגָלָה וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה הִגִּיעוּ אֶל הָעֲיָרָה.
שִׂמְחָה מְהוּלָה בְּעֶצֶב
צְהָלוֹת שֶׁל שִׂמְחָה עָלוּ מִכָּל עֵבֶר. אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל הַחַיָּט יָדְעוּ אֶת שֶׁעָבַר עָלָיו. הֵם הֲרֵי הִתְפַּלְּלוּ לִשְׁלוֹמוֹ זֶה חֹדֶשׁ יָמִים, וְהִנֵּה נֶעֶנְתָה תְּפִלָּתָם! אַךְ בְּלִבּוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל קִנְּנָה דְּאָגָה חֲדָשָׁה: "כֵּיצַד זֶה אָשׁוּב אֶל בֵּיתִי, אֶל אִשְׁתִּי וְאֶל יְלָדַי הָרְעֵבִים לְלֶחֶם, וּבְיָדִי אֵין וְלוּ זָהוּב אֶחָד לְפַרְנָסָתָם!?" הֵם יָרְדוּ מֵהָעֲגָלָה וּפָנוּ אֶל הַבַּיִת. הָאִשָּׁה וְהַיְּלָדִים קִבְּלוּ אוֹתָם בְּשִׂמְחָה רַבָּה, אַךְ עִצְּבוֹנָם נִכַּר עַל פְּנֵיהֶם שֶׁהָיוּ רָזוֹת וּדְהוּיוֹת מִשֶּׁהָיוּ לִפְנֵי שֶׁעֲזָבָם. הֵם הָיוּ רְעֵבִים מְאוֹד לְלֶחֶם, הָעֲנִיּוּת נִבְּלָה אוֹתָם.
הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי
בֵּינְתַיִם הֶחְרִיף מַצָּבָהּ שֶׁל הַכִּבְשָׂה, הַדָּם אָזַל מִפָּנֶיהָ וּבְתוֹךְ שָׁעוֹת אֲחָדוֹת גָּוְעָה וָמֵתָה, וְעִמָּהּ גַּם תִּקְוָתָם שֶׁל בְּנֵי-הַמִּשְׁפָּחָה לֵהָנוֹת מִבְּשָׂרָהּ הָרַךְ. "טְרֵפָה הִיא זוֹ" אָמַר הַחַיָּט לְאִשְׁתּוֹ, "וְעָלֵינוּ לְפַנּוֹתָהּ מִבֵּיתֵנוּ לְלֹא דִּחוּי". אָחֲזוּ הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה בַּאֲחוֹרֶיהָ שֶׁל הַכִּבְשָׂה וְהֵחֵלּוּ סוֹחֲבִים אוֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַבַּיִת, כְּשֶׁרֹאשָׁה מֻרְכָּן מַטָּה. תּוֹךְ שֶׁהֵם מְטַלְטְלִים אוֹתָהּ, נִפְעַר פִּיהָ לִרְוָחָה וּמַטְבֵּעַ קָטָן שֶׁל זָהָב נִתְגַּלְגֵּל מִתּוֹכוֹ. בְּנֵי הַזּוּג פָּעֲרוּ פִּיהֶם בְּתַדְהֵמָה. הֵם נָטְלוּ אֶת הַמַּטְבֵּעַ וּבָחֲנוּ אוֹתוֹ מִקָּרוֹב – "אָכֵן מַטְבֵּעַ שֶׁל זָהָב הוּא זֶה" צָעֲקָה הָאִשָּׁה. נִעֲרוּ בְּנֵי הַזּוּג אֶת הַכִּבְשָׂה וְהִנֵּה מַטְבְּעוֹת נוֹסָפִים הֵחֵלּוּ נוֹפְלִים מִפִּיהָ – שְׁנַיִם, שְׁלוֹשָׁה, חֲמִשָּׁה, שִׁבְעָה, עֲשָׂרָה מַטְבְּעוֹת בְּסַךְ-הַכֹּל. "אֵין כֵּאלֹקֵינוּ, אֵין כְּמַלְכֵּנוּ!" צָעַק הַחַיָּט בְּשִׂמְחָה. "בְּחַג הַפֶּסַח הַקָּרֵב וּבָא נֹאכַל וְנִשְׁתֶּה כְּבָנָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָרָם וְהַנִּשָּׂא, שֶׁשָּׁמַע לְשַׁוְעָתִי וְהָפַךְ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל!"
הַחַיָּט וְאִשְׁתּוֹ לֹא יָדְעוּ כְּלָל, שֶׁהַנֵּס הַגָּדוֹל הִתְרַחֵשׁ בַּחֲדָרָיו הַפְּנִימִיִּים שֶׁל אַרְמוֹן הַפָּרִיץ, בְּאוֹתָם יָמִים שֶׁבָּהֶם רִצָּה הַחַיָּט אֶת "עָנְשׁוֹ". בְּכָל פַּעַם שֶׁהִפְסִיד אַחַד הַשִּׁכּוֹרִים בַּמִּשְׂחָק, הָיָה עָלָיו לַחְטֹף כִּבְשָׂה מִן הַצֹּאן שֶׁבֶּחָצֵר וּלְהַאֲכִילָהּ בְּמַטְבֵּעַ זָהָב, וְהִנֵּה מִן הַשָּׁמַיִם סוֹבְבוּ שֶׁאוֹתָהּ כִּבְשָׂה הִיא שֶׁחָזְרָה וְעָלְתָה בַּגּוֹרָל, לֹא פַּעַם וְלֹא פַּעֲמַיִם אֶלָּא עֶשֶׂר פְּעָמִים תְּמִימוֹת!
פרסום תגובה חדשה