הַמִּפְגָּשׁ בֵּין יַעֲקֹב לְעֵשָׂו סִפּוּר תָּמוּהַּ

בְּפָרָשָׁתֵנוּ "פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח" יֵשׁ סִפּוּר מְרַגֵּשׁ בְּיוֹתֵר,

הוּא סִפּוּר הַמִּפְגָּשׁ בֵּין יַעֲקֹב לְעֵשָׂו.

לִכְאוֹרָה, סִפּוּר תָּמוּהַּ בְּיוֹתֵר!

הֲרֵי מִן הַמְּפֻרְסָמוֹת הוּא שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב,

וְהַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת בְּפֵרוּשׁ שֶׁרָצָה עֵשָׂו לַהֲרֹג אֶת יַעֲקֹב,

שֶׁלָּכֵן הוּא יוֹצֵא לְמִלְחָמָה בְּיַעֲקֹב וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ.

אָז אֵיךְ זֶה שֶׁבָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן, כַּאֲשֶׁר הֵם נִפְגָּשִׁים חָל מִפְנֶה דְּרָמָטִי,

וְעֵשָׂו רָץ לִקְרַאת יַעֲקֹב מְחַבְּקוֹ נוֹפֵל עַל צַוָּארָיו וּמְנַשְּׁקוֹ?…

יְתֵרָה מִזּוֹ, כְּפִי שֶׁמַּסְבִּיר רַשִׁ"י בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי,

שֶׁהֲלָכָה הִיא שֶׁעֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב. כְּלוֹמַר, שֶׁהַשִּׂנְאָה הִיא בְּתֹקֶף גָּדוֹל.

אֶלָּא מָה? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִכְמְרוּ רַחֲמָיו שֶׁל עֵשָׂו עַד שֶׁנָּשַׁק לְיַעֲקֹב בְּכָל לִבּוֹ.

וְאָכֵן שִׂנְאַת עֵשָׂו לְיַעֲקֹב הָיְתָה שִׂנְאָה מֻחְלֶטֶת,

וְדַוְקָא כַּאֲשֶׁר הַשִּׂנְאָה הִיא בְּתַכְלִית,

דַּוְקָא כַּאֲשֶׁר עֵשָׂו בְּתַכְלִית הַיְּרִידָה וְאֵין כְּבָר לְאָן לָרֶדֶת,

יֵשׁ רַק אֶפְשָׁרוּת שֶׁל עֲלִיָּה.

מַה גָּרַם לְשִׁנּוּי הַיַּחַס שֶׁל עֵשָׂו?

יַעֲקֹב בְּמַעֲשָׂיו בִּכְלָל וּבִפְעֻלּוֹתָיו עִם עֵשָׂו בִּפְרָט גָּרַם לְשִׁנּוּי הַיַּחַס הַזֶּה.

יַעֲקֹב עוֹשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי לְשַׁנּוֹת אֶת עֶמְדָּתוֹ שֶׁל עֵשָׂו.

הוּא מִתְפַּלֵּל, הוּא מֵכִין דּוֹרוֹן לְפִיּוּס, וְהוּא גַּם מוּכָן לַמִּלְחָמָה.

עֵשָׂו אָמְנָם שׂוֹנֵא אֶת יַעֲקֹב,

אוּלָם אֵינוֹ יָכוֹל שֶׁלֹּא לְהִתְפַּעֵל מֵעֶמְדָּתוֹ הָאֵיתָנָה שֶׁל יַעֲקֹב.

הוּא רוֹאֶה שֶׁיַּעֲקֹב עוֹשֶׂה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ אֶת רְצוֹן הַשֵּׁם –

"עִם לָבָן גַּרְתִּי וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת שָׁמַרְתִּי".

הוּא מִתְפַּעֵל מֵהַמִּשְׁפָּחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל יַעֲקֹב, וְשׁוֹאֵל, "מִי אֵלֶּה לָךְ?"

הוּא רוֹאֶה שֶׁיַּעֲקֹב מְכַבֵּד אוֹתוֹ בְּמִנְחָה גְּדוֹלָה.

כָּל אֵלֶּה מַחְלִישִׁים אֶת שִׂנְאָתוֹ, עַד שֶׁאֵין הוּא יָכֹול לְהִלָּחֵם עִם יַעֲקֹב

וְאַף מוּכָן לְסַיֵּעַ לוֹ.

הוֹרָאָה לְכֻלָּנוּ לַהֲפֹךְ אֶת הָאוֹיֵב לְאוֹהֵב

וּמִכָּאן יֵשׁ הוֹרָאָה לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ.

כַּאֲשֶׁר אָנוּ נִתְקָלִים בְּעֵשָׂו הַשּׂוֹנֵא אֶת יַעֲקֹב,

אַל לָנוּ לְהִתְפַּעֵל, אֶלָּא לְהַמְשִׁיךְ בְּתֹקֶף לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת,

וְלִזְכֹּר שֶׁתַּפְקִידֵנוּ בָּעוֹלָם לַהֲפֹךְ אֶת עֵשָׂו לְטוֹב,

לַהֲפֹךְ אֶת הָאוֹיֵב לְאוֹהֵב.

וּבְקָרוֹב מַמָּשׁ יַעֲלוּ מוֹשִׁיעִים בְּהַר צִיּוֹן "לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו".

לֹא לְבַטֵּל אֶת הַר עֵשָׂו אֶלָּא לְבָרֵר אוֹתוֹ עַד שֶׁיֵּהָפֵךְ לִקְדֻשָּׁה,

עַד שֶׁ"וְהָיְתָה לְהַשֵּׁם הַמְּלוּכָה",

עַד לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה מִיָּד מַמָּשׁ.