תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
פרשת ויחי לילדים – יוסף הצדיק מבשר הגאולה
הקראת כתבה
יוֹסֵף בְּדַרְגָּה נַעֲלֵית מֵאֶחָיו
פָּרָשַׁת וַיְחִי הִיא הַסִּיּוּם שֶׁל סֵפֶר בְּרֵאשִׁית, סֵפֶר הַיָּשָׁר,
וְהִנֵּה בְּסִיּוּם הַפָּרָשָׁה יוֹסֵף מְבַשֵּׂר אֶת בְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה,
"וֵאלֹקִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת"…
יוֹסֵף הוּא שֶׁגָּרַם לִירִידַת יַעֲקֹב וּבָנָיו לְמִצְרַיִם,
וְהוּא הוּא הַמְּבַשֵּׂר לָהֶם אֶת הָעֲלִיָּה מִמֶּנָּה.
כָּאן מִתְגַּלָּה מַעֲלַת יוֹסֵף עַל שְׁאַר אֶחָיו,
וְלֹא רַק עַל אֶחָיו אֶלָּא אַף עַל יַעֲקֹב אָבִיו.
אָמְנָם בְּגַשְׁמִיּוּת בָּרוּר שֶׁעָלָה יוֹסֵף עַל כֻּלָּם,
שֶׁהֲרֵי הוּא הָיָה מֶלֶךְ וְכֻלָּם הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ.
אֶלָּא צָרִיךְ לְהָבִין שֶׁכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי מִשְׁתַּלְשֵׁל וְנוֹבֵעַ מִמָּקוֹר רוּחָנִי.
וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר מְדֻבָּר בְּצַדִּיקִים וּבִמְיֻחָד הָאָבוֹת וְהַשְּׁבָטִים,
שֶׁבָּרוּר שֶׁחַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים בְּשָׂרִיִּים וְגַשְׁמִיִּים,
אֶלָּא חַיִּים רוּחָנִיִּים הַמְּלֵאִים אֱמוּנָה יָרְאָה וְאַהֲבָה.
וְהָעֻבְדָּה שֶׁאֲחִי יוֹסֵף וְאָבִיו יַעֲקֹב הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ,
מְעִידָה שֶׁיּוֹסֵף הָיָה בְּמַדְרֵגָה רוּחָנִית נַעֲלֵית מֵהֶם.
בַּמֶּה הִתְעַלָּה יוֹסֵף עַל אָחִיו?
הַשְּׁבָטִים וְהָאָבוֹת הָיוּ רוֹעֵי צֹאן, שֶׁהִתְנַזְּרוּ מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְרִיעוּ לָהֶם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.
לְעֻמַּת זֹאת יוֹסֵף הָיָה מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ.
תַּפְקִידוֹ חִיֵּב אוֹתוֹ לְהִתְעַסֵּק בְּטִרְדוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה,
וּבִמְיֻחָד שֶׁהָיָה מֶלֶךְ מִצְרַיִם (עֶרְוַת הָאָרֶץ) בְּוַדַּאי שֶׁטִּרְדוֹתָיו הָיוּ גְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר,
וְאַף עַל פִּי כֵן נִשְׁאַר דָּבוּק לְהַשֵּׁם בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת.
לָכֵן יוֹסֵף הִכִּיר אֶת אֶחָיו אוּלָם הֵם לֹא הִכִּירוּהוּ,
אֲחֵי יוֹסֵף לֹא שִׁעֲרוּ בְּנַפְשָׁם שֶׁאֶפְשָׁר לִהְיוֹת מִשְׁנֶה לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם,
וּלְהִשָּׁאֵר יוֹסֵף הַצַּדִּיק הַדָּבוּק בְּהַשֵּׁם.
הֵם לֹא יָדְעוּ שֶׁאֶפְשָׁר לִהְיוֹת בְּמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה כָּזוֹ.
אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף
לָכֵן מְעִידָה הַתּוֹרָה: ״אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף״,
"תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב״ הֵם הַגִּלּוּיִים שֶׁל יַעֲקֹב בְּחִיר הָאָבוֹת.
עִנְיְנֵי יַעֲקֹב הָיוּ בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים (בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת),
וְיוֹסֵף הִצְלִיחַ לְהוֹרִיד אֶת עִנְיְנֵי יַעֲקֹב לָעוֹלָמוֹת הַתַּחְתּוֹנִים (בְּרִיאָה יְצִירָה וַעֲשִׂיָּה),
עַד לָעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי שֶׁבּוֹ אָנוּ חַיִּים.
רַק מִי שֶׁנִּמְצָא בְּדַרְגָּה גְּבוֹהָה כָּל כָּךְ כְּמוֹ יוֹסֵף,
מְסֻגָּל לָרֶדֶת לַמָּקוֹם הַתַּחְתּוֹן בְּיוֹתֵר.
כְּפִי הַכְּלָל הָאוֹמֵר, שֶׁכָּל הַגָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר יוֹרֵד לְמַטָּה מַטֶּה יוֹתֵר.
אֵין קוֹרְאִים אָבוֹת אֶלָּא לַשְּׁלָשָׁה, אָז מַהוּ תַּפְקִידוֹ שֶׁל יוֹסֵף?
אָמְנָם "אֵין קוֹרְאִים אָבוֹת אֶלָּא לִשְׁלֹשָׁה״,
כִּי רַק הָאָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב יָכְלוּ לְהַשְׁפִּיעַ עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל,
שֶׁיַּעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם עַל יְדֵי מִדָּה מְיֻחֶדֶת:
אַבְרָהָם עַל יְדֵי מִדַּת הַחֶסֶד – אַהֲבַת הַשֵּׁם,
יִצְחָק עַל יְדֵי מִדַּת הַגְּבוּרָה – יִרְאַת הַשֵּׁם,
וְיַעֲקֹב עַל יְדֵי מִדַּת הַתִּפְאֶרֶת – מִדַּת הָרַחֲמִים.
אוּלָם לְיוֹסֵף הָיָה תַּפְקִיד מְיֻחָד לְהַחְדִּיר בָּעוֹלָם אֶת מִדַּת יַעֲקֹב הַבָּחִיר שֶׁבָּאָבוֹת,
לְהַחְדִּיר אֶת מִדַּת הַתִּפְאֶרֶת הִיא מִדַּת הָרַחֲמִים,
הִיא הַמִּדָּה הָאֶמְצָעִית בֵּין חֶסֶד לִגְבוּרָה הַכּוֹלֶלֶת אֶת שְׁתֵּיהֶן.
וְהָעֻבְדָּה שֶׁיּוֹסֵף הָיָה יָכוֹל לְהוֹרִיד אֶת הַהַשְׁפָּעוֹת שֶׁל בְּחִיר הָאָבוֹת לְמַטָּה מַטָּה,
הוּא מִשּׁוּם שֶׁהוּא עַצְמוֹ הָיָה גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר.
וּמִזֶּה אֶפְשָׁר לְהָבִין מַדּוּעַ גָּלוּת מִצְרַיִם וִיצִיאַת מִצְרַיִם שַׁיָּכִים לְיוֹסֵף דַּוְקָא
כִּי תַּכְלִית הַיְּרִידָה לְמִצְרַיִם הָיְתָה לְהוֹצִיא מִשָּׁם "רְכוּשׁ גָּדוֹל״,
תַּפְקִיד עַם יִשְׂרָאֵל הָיָה לְבָרֵר אֶת נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם,
וּלְאַחֲרֵי שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל סִיֵּם אֶת הָעֲבוֹדָה, וּבֵרֵר אֶת הַנִּיצוֹצוֹת, אָז הָיְתָה הַגְּאֻלָּה.
וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר שֶׁהַגְּאֻלָּה מִמִּצְרַיִם הָיְתָה בִּזְכוּת דַּם מִילָה וְדַם פֶּסַח,
כִּי עִנְיַן דַּם הַמִּילָה הוּא לְהַעֲלוֹת אֶת הַדְּרָגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת (יְסוֹד סִיּוּמָא דְּגוּפָא).
זֶהוּ הַכֹּחַ לָרֶדֶת מַטָּה מַטֶּה וּלְהוֹצִיא מִשָּׁם אֶת הַנִּיצוֹצוֹת.
כֹּחַ זֶה בָּא מִיּוֹסֵף הַצַּדִּיק!
לָכֵן הַיְּרִידָה לְמִצְרַיִם הָיְתָה עַל יָדוֹ,
וְלָכֵן גַּם יוֹסֵף הוּא הַמַּבְטִיחַ וְהַמּוֹדִיעַ אֶת בְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה,
הוּא שֶׁנָּתַן אֶת הַכֹּחַ לְהַשְׁלִים אֶת עֲבוֹדַת הַבֵּרוּרִים בְּמִצְרַיִם,
לְזַכֵּךְ אֶת מִצְרַיִם וּלְהַעֲלוֹת אֶת הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבָּהּ,
שֶׁהִיא תַּכְלִית כַּוָּנַת הַגָּלוּת וְהִיא הַמְּבִיאָה אֶת הַגְּאֻלָּה.
פרסום תגובה חדשה