תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
פרשת שמות – גלגולו של חמור
הקראת כתבה
משה רבנו, נבחר על ידי ה' לשליחות, להנהיג את עם ישראל. הוא לא ממש רצה בזה, בלשון המעטה, אבל גם לא שאלו אותו, מצד שני.
וכך יוצא משה רבנו, רכוב על חמור ממדיין (אחרי שברח אליה) למצריים, הוא, אשתו ושני בניו, והחמור. ככתוב: ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור".
מסתבר שזה לא היה איזה חמור פושט, שנמצא ברחוב או נקנה בשוק. זה חמור עם תפקיד! אומר רש"י, בשם חז"ל: "הוא החמור שחבש אברהם לעקידת יצחק, והוא שעתיד מלך המשיח להיגלות עליו, שנאמר: עני ורוכב על חמור".
ומה היה בו בחמור הזה, שגרם לו לככב בנקודות חשובות וקריטיות בגאולת עם ישראל?
ראשית, בל נהיה חמורים. חז"ל אומרים על הביטוי חמור שבהיפוך אותיות זה – חומר. כך שאפשר להשאר עם הדימוי של חמור לבן בנתיבי איילון אבל, כדי להבין את הרעיון צריך להיכנס לעומקו:
אברהם אבינו – "חבש את החמור" – כלומר לקח את החומר, והכניע אותו. בתקופתו שלטה העבודה הזרה והאלילות בעולם בצורה מאוד מוחשית ואברהם היה הראשון להכריז שיש ה' בעולם ובד בבד לקחת מקל ולנפץ את הרסיסים את האלילים בבית אביו ובכך לנפץ את הסיכוי שלו להיות כמו כולם, ושל עם ישראל להיות עם ככל העמים. מה לעשות, אנחנו עם סגולה, וגם אותנו לא ממש שאלו.
משה רבנו – "הרכיב על החמור" – כלומר, הוא כבר לקח את החומריות, את מציאות העולם הזה ולא שיבר אותה אלא השתמש בה לעבודת ה'. עבודתו של אברהם גרמה לכך שהעולם מעט הזדכך ולא היה גס כל כך ולכן אלוקות כבר יכלה להתגלות בו באופן מוחשי כמו למשל במעמד הר סיני, אז ניתנה תורה מן השמיים – רעיון אבסטרקטי רוחני ומופשט – אבל כזה שניתן ליישום בכלים גשמיים ובמציאות החומרית של ימינו.
משיח בן דוד – "יגלה על החמור"- כלומר, תהיה פה עוד קפיצה בה לא צריך "לנפץ" את החומר, וגם לא "לרסן ולרתום" אותו לגילוי אלוקות אלא החומר עצמו, המציאות הגשמית, כל דבר סביבנו יגלה בעצמו את האלוקות שמחייה ומפעילה אותו.
החומר עצמו, שכיום עוד קצת מסתיר מאיתנו אלוקות ומתעתע בנו – עם התגלות המשיח, יאיר בעצמו באור האלוקות הטמון בו, אותו ניצוץ, אנרגיה שמתקיימת בו ומהווה אותו, ויגלה כי הוא בריאה אלוקית וזו מהותו. וכך יתקיים בפשוטת הפסוק: "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
אותו "חמור" שנשא את רעיון גילוי האלוקות מדור לדור יהפוך לחומר גשמי, מציאותי שבו אנו מוקפים אבל הוא יאיר את העולם באלוקות ופתאום, המסכים שנמצאים מול עיננו יוסרו בבת אחת ונראה את המציאות האמיתית כפי שהיא: מציאות של גאולה
שבת שלום ומבורך!!
(מבוסס על דברים מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לא, עמ' 15)
פרסום תגובה חדשה