רַבִּי יוֹסֵף יִצְחָק רָאָה אֶת אָבִיו בּוֹכֶה

רַבִּי יוֹסֵף יִצְחָק אַדְמוֹ"ר הַשִּׁשִּׁי שֶׁל חַבַּ"ד – בּוּצִין בּוּצִין מִקִּטְפֵיהּ יְדִיעַ.

רַבִּי יוֹסֵף יִצְחָק בְּיַלְדוּתוֹ רָאָה אֶת אָבִיו בּוֹכֶה. קָשֶׁה לְתָאֵר וְאַף לְהָבִין הִתְנַהֲגוּת שֶׁל יֶלֶד בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ וִיחִידוֹ שֶׁל אַדְמוֹ"ר, הָרַבִּי הרש"ב, שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת אַדְמוֹ"ר. בֵּן שֶׁנֵּחַן בְּמוֹחִין דְּגַדְלוּת וּבְמִדּוֹת תְּרוּמִיּוֹת. אוּלָם הָבָה נָצִיץ קִמְעָא בְּהִתְנַהֲגוּת שֶׁל בֵּן – מוֹפֵת לְכָל הַיְּלָדִים.

בִּהְיוֹת יוֹסֵף יִצְחָק יֶלֶד רַךְ בְּשָׁנִים לָמַד אֵצֶל מְלַמְּדוֹ רַבִּי יְקוּתִיאֵל. בְּאוֹתָם יָמִים הָיָה רָץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִשְׁמֹעַ אֶת תְּפִלַּת אָבִיו. כַּאֲשֶׁר הִבְחִין שֶׁאָבִיו מִתְפַּלֵּל בְּאִטִּיּוּת שֶׁלֹּא בַּקֶּצֶב הָרָגִיל שֶׁל צִבּוּר הַמִּתְפַּלְּלִים הָיָה לִבּוֹ כָּבֵד עָלָיו. פַּעַם שָׁאַל אֶת דּוֹדוֹ רַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן אַהֲרֹן (הרז"א) עַל כָּךְ, וְדוֹדוֹ הֵשִׁיב לוֹ שֶׁאָבִיו אֵינוֹ יָכוֹל לִקְרֹא אֶת הָאוֹתִיּוֹת בִּמְהִירוּת… וּמַה הִצְטַעֵר יוֹסֵף יִצְחָק לִשְׁמֹעַ עַל כָּךְ.

פַּעַם בְּבוֹאוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לֹא מָצָא בּוֹ אִישׁ מִלְּבַד אָבִיו. וְהִנֵּה הוּא רוֹאֶה שֶׁאָבִיו עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וּפָנָיו אֶל הַכֹּתֶל, וּבְקוֹל תַּחֲנוּנִים הוּא פּוֹנֶה אֶת הַשֵּׁם וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים. יוֹסֵף יִצְחַק לֹא הִצְלִיחַ לְהָבִין עַל מָה אָבִיו מִתְחַנֵּן כָּל כָּךְ? מַדּוּעַ הוּא שׁוֹנֶה מִכָּל הַמִּתְפַּלְּלִים? לָמָּה הוּא זָקוּק לְרַחֲמִים יוֹתֵר מֵהֶם?

עוֹד הוּא מִתְבּוֹנֵן בְּאָבִיו פִּתְאוֹם הִרְגִּישׁ שֶׁאָבִיו הֵחֵל לִבְכּוֹת בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ, לִבּוֹ הָרַךְ וְהָרַחְמָן שֶׁל הַבֵּן יוֹסֵף יִצְחָק נָפַל בְּקִרְבּוֹ, אַבָּא לְבַדּוֹ וְאֵין אִישׁ עִמּוֹ וְהוּא בּוֹכֶה בְּכִי רַב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת… וְהַיֶּלֶד נִסְעָר וְנִרְגָּשׁ מְבַקֵּשׁ לִקְלֹט מַה לּוֹחֲשׁוֹת שִׂפְתֵי אָבִיו. הוּא מַטֶּה אֶת אָזְנוֹ, וְאֵילוּ מִלִּים אָזְנָיו קוֹלְטוֹת? "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", וְאַחֲרֵי זֶה קוֹל בֶּכִי, וּמַמְשִׁיךְ אָבִיו וְאוֹמֵר: "הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ" וְשׁוּב בּוֹכֶה, וְאַחַר קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה, הוּא שׁוֹמֵעַ קוֹל גָּדוֹל הַיּוֹצֵא מֵעֹמֶק לִבּוֹ שֶׁל אָבִיו: "הַשֵּׁם אֶחָד".

רַבִּי יוֹסֵף יִצְחָק מְנַסֶּה לְהָבִין אֶת אָבִיו

וְהַיֶּלֶד הָרָגִישׁ וְהֶעָדִין יוֹסֵף יִצְחָק חָשׁ אֵימָה וְרֶתֶת וְזִיעַ, וְלֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק עַד שֶׁרָץ לְאִמּוֹ וְשָׁאַל בְּקוֹל בּוֹכִים:

אִמָּא, לָמָּה אַבָּא מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ יוֹתֵר מִכֻּלָּם? הַדּוֹד רַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן אַהֲרֹן (הרז"א) אָמַר שֶׁאַבָּא אֵינוֹ יָכוֹל לִקְרֹא אֶת הָאוֹתִיּוֹת בִּמְהִירוּת, מַדּוּעַ? הַיּוֹם רָאִיתִי אֶת אַבָּא בּוֹכֶה, בּוֹאִי תִּרְאִי אֵיךְ אַבָּא בּוֹכֶה…

אִמּוֹ שֶׁל יוֹסֵף יִצְחָק לֹא יָדְעָה מַה לְּהָשִׁיב: וְכִי יְכוֹלָה אֲנִי לְלַמֵּד אוֹתוֹ אוֹ לִמְסֹר אוֹתוֹ לְמִישֶׁהוּ שֶׁיְּלַמֵּד אוֹתוֹ לִקְרֹא מַהֵר, אָמְרָה, לְךָ לְסַבְתָּא שְׁאַל אוֹתָהּ, אוּלַי הִיא תּוּכַל לַעֲזֹר בָּזֶה.

יוֹסֵף יִצְחָק רָץ לְסַבְתָּא כַּעֲצַת אִמּוֹ וְנִגַּשׁ לִשְׁאֹל אוֹתָהּ אֶת אוֹתָן שְׁאֵלוֹת.

הֵשִׁיבָה לוֹ הַסַּבְתָּא: אָבִיךָ הוּא צַדִּיק וְחָסִיד וְכַאֲשֶׁר הוּא מִתְפַּלֵּל הוּא חוֹשֵׁב עַל כָּל מִלָּה וּפֵרוּשָׁהּ קֹדֶם שֶׁמּוֹצִיאָה מִפִּיו.

רַבִּי יוֹסֵף יִצְחָק רוֹצֶה לִהְיוֹת כְאָבִיו

דְּבָרֶיהָ שֶׁל סַבְתָּא הִרְגִּיעוּ וְשִׂמְּחוּ אֶת יוֹסֵף יִצְחָק, וּמֵאָז הֵבִין שֶׁאָבִיו הוּא אָדָם מֻפְלָא וּמוּרָם מֵעַם, וְשָׁאַף לִדְמוֹת לוֹ. יוֹסֵף יִצְחָק הֵחֵל לְהִתְבּוֹנֵן בְּאָבִיו בְּכָל צְעָדָיו, מִן הַבֹּקֶר רָאָה אֵיךְ שֶׁהוּא קָם וּמַנִּיחַ תְּפִלִּין וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וְאַחֲרֵי זֶה הוֹלֵךְ לְאִמּוֹ וּמַגִּישׁ לָהּ כּוֹס שְׁתִיָּה חַמָּה. כָּל כָּךְ הִשְׁתּוֹקֵק יוֹסֵף יִצְחָק לִדְמוֹת לְאָבִיו. כַּמָּה רָצָה לְהָכִין כּוֹס תֵּה לְאִמּוֹ, אוּלָם לֹא יָכֹל כִּי לֹא הִרְשׁוּ לוֹ, בְּטַעֲנָה שֶׁהוּא עָלוּל לְהִנָּזֵק מֵהַמַּיִם הָרוֹתְחִים. הוּא הִתְבּוֹנֵן בְּאָבִיו אֵיךְ הוּא נוֹטֵל אֶת יָדָיו לַסְּעוּדָה. אֵיךְ הוּא נוֹטֵל אֶת הַכְּלִי בְּיַד יָמִין, מַעֲבִיר לְיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית וְשׁוֹפֵךְ הַמַּיִם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים עַל יָדוֹ הַיְּמָנִית, וְאַחֲרֵי כֵן מוֹסִיף מַיִם לַכְּלִי כְּשֶׁהוּא נוֹטֵל אֶת הַכְּלִי בְּמַגֶּבֶת בְּיָדוֹ הַיְּמָנִית, וְשׁוּב שׁוֹפֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים עַל יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית.

גַּם לִפְנֵי תְּפִלַּת מִנְחָה רָאָה יוֹסֵף יִצְחָק אֶת אָבִיו הוֹלֵךְ לְאִמּוֹ לְהַגִּישׁ לָהּ כּוֹס תֵּה, יוֹשֵׁב אֶצְלָהּ כְּשָׁעָה. וּבִזְמַן שֶׁכֻּלָּם מְדַבְּרִים בְּהִתְלַהֲבוּת הוּא עַל הָרֹב שׁוֹתֵק, וּפְעָמִים מְדַבֵּר בְּלַחַשׁ.

זֶהוּ הַבֵּן הַמְּיֻחָד שֶׁמִּקַּטְנוּתוֹ יָדַע לְכַבֵּד וּלְהוֹקִיר אֶת אָבִיו הַצַּדִּיק וְהֶחָסִיד. וּמִמֶּנּוּ אֶפְשָׁר לִלְמֹד מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם.