רֹב בְּנֵי אָדָם אוֹכְלִים בֵּיצִים

רֹב בְּנֵי הָאָדָם אוֹכְלִים מִדֵּי שָׁבוּעַ בֵּיצִים – קָשׁוֹת, שְׁלוּקוֹת, מְטֻגָּנוֹת, מְקֻשְׁקָשׁוֹת וְעוֹד. עוּגוֹת אֵינָן עוּגוֹת כָּל עוֹד לֹא הֵטַלְנוּ לְתוֹכָן כַּמּוּת נִכְבָּדָה שֶׁל בֵּיצִים; פַּשְׁטִידוֹת וּלְבִיבוֹת רַק עַל הַבֵּיצִים עוֹמְדוֹת; וּבִכְלָל, מִטְבָּחָם שֶׁל רֹב בְּנֵי הָאָדָם – לְלֹא בֵּיצִים כִּמְעַט שֶׁאֵין הוּא מִטְבָּח כְּלָל.  אַךְ, הַאִם יוֹדְעִים אָנוּ בֶּאֱמֶת מַהוּ טִיבָהּ שֶׁל הַבֵּיצָה? מַה מִּתְרַחֵשׁ בְּתוֹכָהּ וּמָה עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי אֶלִיפְּסָה חֲבִיבָה זוֹ הַשּׁוֹכֶנֶת-כָּבוֹד כִּמְעַט בְּכָל מַקְרֵר וּבְכָל מִטְבַּח בֶּן-זְמַנֵּנוּ?

מָה עוֹשָׂה אִמָּא תַּרְנְגֹלֶת עִם הַבֵּיצִים?

וּבְכֵן, הַבֵּיצִים שֶׁל הַיּוֹם הֵן בְּרֻבָּן הַמַּכְרִיעַ בֵּיצֵי תַּרְנְגֹלֶת – אוֹתָהּ תַּרְנְגֹלֶת שֶׁנִּבְרְאָה בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי לַבְּרִיאָה בֵּין יֶתֶר עוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם. הַתַּרְנְגֹלֶת הִיא אֵם חַמָּה וַחֲכָמָה. לְאַחַר שֶׁהֵטִילָה מִסְפַּר בֵּיצִים, הִיא אוֹסֶפֶת וּמְרַכֶּזֶת אוֹתָן מִתַּחַת לְחָזָהּ וְלִכְנָפֶיהָ, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְחַמֵּם אוֹתָן בְּמֶשֶׁךְ 21 יוֹם בְּדִיּוּק. בְּיוֹם הַ-22 יִסָּדְקוּ הַבֵּיצִים בְּזוֹ אַחַר זוֹ, אֶפְרוֹחִים רַכִּים יִבָּקְעוּ מֵהֶן, וְכָל שֶׁיִּוָּתֵר מֵהֶן הוּא שִׁבְרֵי-קְלִפּוֹת מְיֻתָּמוֹת. לְתַרְנְגֹלֶת חוּשִׁים מְחֻדָּדִים: עוֹד קֹדֶם הַדְּגִירָה, הִיא מַרְגִּישָׁה שֶׁהִנֵּה הִיא עוֹמֶדֶת לִהְיוֹת אֵם לְאֶפְרוֹחִים, וּלְפִיכָךְ מַתְחִילָה בִּבְנִיַּת קֵן מֵעָלִים יְבֵשִׁים, עֲנָפִים, קַשׁ וָחֳמָרִים דּוֹמִים אֲחֵרִים, שֶׁיֵּשׁ בְּכוֹחָם לְשַׁמֵּר אֶת הַחֹם זְמַן רַב לְאַחַר שֶׁתְּחַמֵּם אוֹתָם בְּגוּפָהּ. מַדּוּעַ זֶה חָשׁוּב? מִפְּנֵי שֶׁאֶפְרוֹחַ חַי, בָּרִיא וְשָׁלֵם, יוּכַל לִבְקֹעַ מִבֵּיצָה רַק אִם יְקַבֵּל אֶת אוֹתָהּ מִדַּת חֹם לְאֹרֶךְ כָּל 21 הַיָּמִים, וְאִם יֵרֵד הַחֹם, וְלוּ לִזְמַן קָצָר, לֹא יִבָּקַע מֵהַבֵּיצָה אֶפְרוֹחַ כְּלָל. 

אִמָּא תַּרְנְגֹלֶת אֵינָהּ מַפְלָה בֵּין הַבֵּיצִים

מֶרְכַּז גּוּפָהּ, מִתַּחַת לְחָזָהּ, הוּא הַמָּקוֹם הַחַם בְּיוֹתֵר יַחֲסִית לְיֶתֶר אֲזוֹרֵי גּוּפָהּ שֶׁל הַתַּרְנְגֹלֶת. לָכֵן, בִּשְׁעַת הַדְּגִירָה, מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם מַחְלִיפָה אִמָּא-תַּרְנְגֹלֶת אֶת הַבֵּיצִים זוֹ בָּזוֹ: אֶת אֵלּוּ שֶׁבַּמֶּרְכָּז דּוֹחֶפֶת אֶל הַקְּצָווֹת, וְאֶת אֵלֶּה שֶׁבַּקְּצָווֹת מַעֲבִירָה אֶל הַמֶּרְכָּז. לְעִתִּים מוֹרֶטֶת הַתַּרְנְגֹלֶת נוֹצוֹת מִגּוּפָהּ וְתוֹחֶבֶת אוֹתָן אֶל תּוֹךְ הָרְוָחִים שֶׁבֵּין הַבֵּיצִים כְּדֵי לְהַבְטִיחַ שֶׁאֵלּוּ אֲשֶׁר 'נִזְנְחוּ' קִמְעָה יִזְכּוּ אַף הֵן לְכַמּוּת מַסְפֶּקֶת שֶׁל חֹם. כָּךְ מְקַבְּלוֹת כָּל הַבֵּיצִים מֵאִמָּא-תַּרְנְגֹלֶת כַּמּוּת שָׁוָה שֶׁל חֹם וְאַהֲבָה, לְלֹא כָּל הֶבְדֵּל וּלְלֹא 'אַפְלָיָה'!

חָכְמָה מְיֻחֶדֶת נָטַע הַבּוֹרֵא בַּתַּרְנְגֹלֶת

יֵשׁ בֵּיצִים שֶׁאֵין בָּהֶן כֹּשֶׁר חַיִּים, וְלָכֵן אֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת שֶׁיִּבָּקְעוּ מֵהֶן אֶפְרוֹחִים.  בְּאָכְלָם בֵּיצִים, בְּנֵי הָאָדָם לֹא יוּכְלוּ לְהַבְחִין בָּזֹאת, אַךְ הַתַּרְנְגֹלֶת, בַּחָכְמָה הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁנָּטַע בָּהּ הַבּוֹרֵא, יוֹדַעַת הֵיטֵב מִי מִן הַבֵּיצִים לְחַיִּים וּמִי מֵהֶן – לְמָוֶת. לְאַחַר שֶׁהִיא דּוֹגֶרֶת זְמַן-מָה עַל בֵּיצִים הִיא יוֹדַעַת אֵיזוֹ מֵהֶן נְטוּלַת כֹּשֶׁר חַיִּים. לְאַחַר שֶׁזִּהֲתָה בֵּיצָה כָּזוֹ, הִיא מְסַלֶּקֶת אוֹתָהּ הַצִּדָּה וּבְכָךְ מְאַפְשֶׁרֶת רְוָחָה וְנוֹחוּת לַבֵּיצִים הָאֲחֵרוֹת. יָתֵר עַל כֵּן, אֵם מַרְגִּישָׁה הַתַּרְנְגֹלֶת שֶׁכָּל הַבֵּיצִים כְּאַחַת נְטוּלוֹת כֹּשֶׁר חַיִּים, הִיא קָמָה בְּאֶמְצַע הַדְּגִירָה וְנוֹטֶשֶׁת אֶת הַקֵּן.

הָאֶפְרוֹחַ קֹדֶם שֶׁבָּקַע אֶל אֲוִיר הָעוֹלָם

בְּמַבָּט מִקָּרוֹב נַבְחִין כִּי שְׁנֵי קְצוֹתֶיהָ שֶׁל הַבֵּיצָה אֵינָם שָׁוִים: הָאֶחָד רָחָב וְהָאַחֵר צַר. מִבַּחוּץ הִיא עֲטוּפָה בִּקְלִפָּה קָשָׁה, בְּתוֹכָהּ יֵשׁ חֶלְבּוֹן וּבְתוֹכוֹ נָח לוֹ הַחֶלְמוֹן.  הַקְּלִפָּה, הַחֶלְבּוֹן וְהַחֶלְמוֹן מְצֻפִּים – כָּל אֶחָד מֵהֶם – בִּקְלִפָּה מִשֶּׁלּוֹ.  בַּצַּד הָרָחָב שֶׁל הַבֵּיצָה, בֵּין קְלִפָּתָהּ לְבֵין הַחֶלְבּוֹן מָצוּי חָלָל רֵיק שֶׁבְּתוֹכוֹ כָּלוּא אֲוִיר.  בְּבוֹאוֹ לִבְקֹעַ מִן הַקְּלִפָּה, שׁוֹכֵב הָאֶפְרוֹחַ עַל גַּבּוֹ לְאֹרֶךְ הַבֵּיצָה, וּמְקוֹרוֹ אֶל  הָאֲוִיר שֶׁבֶּחָלָל הָרֵיק. כָּךְ מַצְלִיחַ הָאֶפְרוֹחַ לִשְׁאֹף אֲוִיר וּלְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשׁוֹ עַד לַבְּקִיעָה. נוֹסַף עַל כָּךְ, גַּם דֶּרֶךְ הַקְּלִפָּה מַגִּיעַ אֵלָיו אֲוִיר לִנְשִׁימָה, בִּהְיוֹתָהּ מְחֹרֶרֶת כֻּלָּהּ נְקָבִים-נְקָבִים. כָּל אֵלֶּה חִיּוּנִיִּים בְּיוֹתֵר לְחַיָּיו שֶׁל הָאֶפְרוֹחַ – הֵם מְקַיְּמִים אוֹתוֹ מִיָּד לְאַחַר שֶׁהֻשְׁלַם תַּהֲלִיךְ הִוָּצְרוּתוֹ, וּמַחְזִיקִים אוֹתוֹ חַי וְקַיָּם עַד לְאַחַר שֶׁבָּקַע אֶל אֲוִיר הָעוֹלָם.

פֶּלֶא גָּדוֹל אֵיךְ נוֹצָר אֶפְרוֹחַ מִבֵּיצָה

פֶּלֶא גָּדוֹל הוּא כֵּיצַד מִבֵּיצָה, שֶׁאֵין נִכָּרִים עָלֶיהָ שׁוּם סִימָנֵי חַיִּים, בּוֹקֵעַ יְצוּר חַי וְלוֹ עֲצַבִּים, מָקוֹר, עֲצָמוֹת, נוֹצוֹת, בָּשָׂר, דָּם וּמַרְכִּיבִים רַבִּים אֲחֵרִים שֶׁקַּיָּמִים בְּתַרְנְגוֹל חַי. כָּל מִי שֶׁאֵי פַּעַם בִּקֵּעַ לְעַצְמוֹ בֵּיצָה יוֹדֵעַ הֵיטֵב כִּי מַרְכִּיבִים אֵלֶּה כְּלָל אֵינָם קַיָּמִים בְּתוֹכָהּ – כָּל שֶׁנִּגְלָה לְעֵינָיו הוּא חֶלְבּוֹן, בְּתוֹכוֹ חֶלְמוֹן וּמִסְפָּר שִׁבְרִי קְלִפָּה. אָנוּ מְבִינִים אֵפוֹא כִּי אֵיבָרָיו שֶׁל הָאֶפְרוֹחַ קוֹרְמִים עוֹר וְגִידִים כְּכָל הַנִּרְאֶה זְמַן-מַה קֹּדֶם הִתְבַּקְּעוּתָהּ שֶׁל הַבֵּיצָה וִיצִיאַת הָאֶפְרוֹחַ מִתּוֹכָהּ. פֶּלֶא גָּדוֹל יוֹתֵר הוּא שֶׁלְּאַחַר שֶׁבָּקַע הָאֶפְרוֹחַ לֹא נוֹתָר מֵהַבֵּיצָה דָּבָר, לְבַד מֵרְסִיסֵי הַקְּלִפָּה שֶׁנִּתְרַסְּקָה זֶה עַתָּה. עִנְיָן זֶה מַרְאֶה כִּי הֶחֳמָרִים הַכִּימִיִּים שֶׁהָיוּ אֲצוּרִים בַּחֶלְבּוֹן וּבַחֶלְמוֹן, הָיוּ אֲצוּרִים בָּהֶם בְּדִיּוּק בַּמִּדָּה הַנִּדְרֶשֶׁת לִיצִירַת כָּל אֶבְרֵי הָאֶפְרוֹחַ, שֶׁלֹּא לוֹמַר עַל פְּנֵי שֶׁטַח מְרֻכָּז וּמְצֻמְצָם בְּיוֹתֵר.  

הַשֶּׁבַח וְהַתְּהִלָּה לְבוֹרֵא הָעוֹלָמִים

בְּרַחֲמָיו הָרַבִּים וּבְאַהֲבָתוֹ כִּי רַבָּה, חָלַק הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ מֵחָכְמָתוֹ לִבְנֵי הָאָדָם, וּמֵאָז שֵׁשֶׁת יְמֵי הַבְּרִיאָה צִוָּה אוֹתָם שֶׁיַּפְרוּ אֶת עוֹלָמוֹ וְיִבְנוּ בּוֹ אַף הֵם יְצִירוֹת מְתֻחְכָּמוֹת וְנָאוֹת. אַךְ, הַאִם קָרָה אֵי פַּעַם שֶׁאֵצֶל נַגָּר אֲשֶׁר בָּנָה אֵיזֶה שֻׁלְחָן, אוֹ אֵצֶל בַּנַּאי אֲשֶׁר הֵקִים בִּנְיָן רָם וְנִשָּׂא – לֹא נוֹתַר וְלוּ קֶרֶשׁ אֶחָד אוֹ לְבֵנָה אַחַת, אוֹ דְּלִי מֶלֶט אֶחָד מֵחָמְרֵי-הַגֶּלֶם הַשּׁוֹנִים???  בִּרְאוֹתֵנוּ, לְעֻמַּת זֹאת, אֶת הַשֶּׁקֶט וְהַיֹּפִי הַשּׁוֹכְנִים בְּתוֹכְכֵי הַבֵּיצָה הַמְּפַעְפַּעַת חַיִּים, אֶת הָאֵיבָרִים הַנִּרְקָמִים בָּהּ בְּסִתְרֵי-סְתָרִים, וְאֶת הַדִּיּוּק וְהַצִּמְצוּם הַמֻּפְלָאִים שֶׁבְּתַהֲלִיךְ הִוָּצְרוּת הָאֶפְרוֹחַ, מֵאֲלֵיהֶם עוֹלִים הַשֶּׁבַח וְהַתְּהִלָּה לְבוֹרֵא הָעוֹלָמִים, וְהַלָּשׁוֹן מֵאֵלֶיהָ מְשׁוֹרֶרֶת: "כִּי גָּדוֹל אַתָּה וְעוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹקִים לְבַדֶּךָ"! (תְּהִלִּים, פֶּרֶק פ"ו, פָּסוּק י').