פרשת שמיני לילדים – חטאם של נדב ואביהוא

הקראת כתבה
יום חמישי כ׳ ניסן ה׳תשע״ה
בְּתוֹךְ הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן קָרָה דָּבָר נוֹרָא. שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא לָקְחוּ אִישׁ מֵחִתָּתוֹ, וְהִקְרִיבוּ לְהַשֵּׁם קְטֹרֶת שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ, וְלָכֵן נֶעֶנְשׁוּ וְנִשְׂרְפוּ.
מאת שולמית שמידע
גיאומטריה

 

 

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי

לְאַחַר שִׁבְעַת הַיָּמִים בָּהֶם עָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֶת כָּל עֲבוֹדוֹת הַמִּשְׁכָּן,

וְהִכְשִׁיר אֶת אַהֲרֹן וּבָנָיו לְקַבָּלַת שַׁרְבִיט הַכְּהֻנָּה.

מַגִּיעַ הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן.

עַכְשָׁו לֹא נוֹתָר אֶלָּא לַחֲזוֹת בְּגִלּוּי כְּבוֹד הַשֵּׁם.

לְשֵׁם כָּךְ מְקַבֵּץ מֹשֶׁה אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל סָמוּךְ לַמִּשְׁכָּן,

וּמַבְטִיחַ לָהֶם שֶׁבְּיוֹם זֶה יֵרָאֶה אֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

 

בֵּינְתַיִם מַזְמִין מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן אָחִיו לְהַקְרִיב אֶת חַטָּאתוֹ וְאֶת עוֹלָתוֹ.

בְּשָׁעָה שֶׁגַּם בָּנָיו נוֹטְלִים חֵלֶק פָּעִיל בְּהַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת,

וּלְאַחַר מִכֵּן נָשָׂא מֹשֶׁה יָדָיו וּבֵרֵךְ אוֹתָם בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים.

אָז נִכְנְסוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לַמִּשְׁכָּן לְבַדָּם,

שָׁם לִמֵּד מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת סוֹד הַקְּטֹרֶת,

וּבְצֵאתָם מֵהַמִּשְׁכָּן בֵּרְכוּ אֶת הָעָם.

 

וְהִנֵּה הִגִּיעַ הָרֶגַע הַמְּיֻחָל, רֶגַע הַהִתְגַּלּוּת,

שֶׁבּוֹ יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְאָכְלָה אֶת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ.

עַם יִשְׂרָאֵל הִתְרַגֵּשׁ מִשִּׂמְחָה בִּרְאוֹתוֹ הִתְגַּלּוּת אֱלֹקִית זוֹ,

בִּמְיֻחָד שֶׁהֵבִינוּ שֶׁבְּכָךְ נִמְחַל לָהֶם עֲווֹן הָעֵגֶל.

הֵם נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְשִׁבְּחוּ לְהַשֵּׁם וְהוֹדוּ לוֹ.

 

חֶטְאָם שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא

בְּתוֹךְ הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן קָרָה דָּבָר נוֹרָא.

שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא לָקְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ,

וְהִקְרִיבוּ לְהַשֵּׁם קְטֹרֶת שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ, וְלָכֵן נֶעֶנְשׁוּ וְנִשְׂרְפוּ.

 

נָדָב וַאֲבִיהוּא בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָיוּ גְּדוֹלִים אַף מִמֹּשֶׁה וְאַהֲרֹן,

וְכַמּוּבָן לֹא רָצוּ לַעֲבֹר אֶת פִּי הַשֵּׁם בְּזָדוֹן,

וּלְאַחַר שֶׁהִקְרִיבוּ אֶת קָרְבְּנוֹת הַחִנּוּךְ,

לֹא הִסְתַּפְּקוּ בְּכָךְ מֵרֹב שִׂמְחָה וּמִתּוֹךְ אַהֲבַת הַשֵּׁם דַּוְקָא.

וּמִתּוֹךְ כַּוָּנָה כְּשֵׁרָה חָשְׁקָה נַפְשָׁם לְהִכָּנֵס לִפְנַי וְלִפְנִים,

וְלֹא יָרְאוּ מִלָּגֶשֶׁת אֶת הַקֹּדֶשׁ,

כְּשֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם לָקַח מַחְתָּתוֹ לְהַקְטִיר קְטֹרֶת סַמִּים דַּקָּה.

וּמִכֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ זֹאת כָּל אֶחָד לְפִי דַּעְתּוֹ מָה שֶׁלֹּא צִוָּהּ הַשֵּׁם,

מִבְּלִי לְהִתְיַעֵץ עִם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נֶעֶנְשׁוּ וְעָלְתָה נִשְׁמָתָם הַשָּׁמַיְמָה.

 

הַהוֹרָאָה לְכֻלָּנוּ מִסִּפּוּר זֶה

אָמְנָם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן גַּם לְאַחַר חֶטְאָם נִקְרְאוּ מִפִּי הַגְּבוּרָה "קְרוֹבַי"

שֶׁהֲרֵי הוֹסִיפוּ אַהֲבָה עַל אַהֲבָה,

אֶלָּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְפִּיד עִם הַצַּדִּיקִים כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה.

 

מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים שֶׁכֹּהֵן אֵינוֹ אָדָם פְּרָטִי לְעַצְמוֹ

אֶלָּא הוּא חֵלֶק מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל,

וּבְתוֹר שֶׁכָּזֶה הוּא חַיָּב לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן הַשֵּׁם וְלֹא רְצוֹנוֹ הַפְּרָטִי,

אַף שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם.

 

זוֹהִי גַּם הוֹרָאָה לְכֻלָּנוּ שֶׁסֵּדֶר הָעֲבוֹדָה שֶׁל יְהוּדִי

צָרִיךְ לִהְיוֹת שִׁעְבּוּד רְצוֹנוֹ הַפְּרָטִי לִרְצוֹן אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַים,

וְלֹא לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנוֹ שֶׁלּוֹ בְּנִגּוּד לִרְצוֹן הַשֵּׁם,

אַף אִם יֵשׁ לוֹ הַכַּוָּנָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר.

פרסום תגובה חדשה

test email