תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
פרשת תזריע מצורע לילדים – הקשר בין הפרשות
הקראת כתבה
מַה הַקֶּשֶׁר בֵּין פָּרָשַׁת תַזְרִיעַ לְפָרָשַׁת מְצֹרָע?
פָּרָשַׁת תַזְרִיעַ וּפָרָשַׁת מְצֹרָע נִקְרָאוֹת לָרֹב בְּיַחַד,
דָּבָר הַמֵּעִיד עַל קֶשֶׁר מְיֻחָד בֵּין הַפָּרָשׁוֹת.
לִכְאוֹרָה יֵשׁ נִגּוּד בֵּין "תַזְרִיעַ" לִ"מְצֹרָע",
"תַזְרִיעַ" עִנְיָנוֹ הֻלֶּדֶת חַיִּים חֲדָשִׁים,
וְאִלּוּ "מְצֹרָע" עִנְיָנוֹ – נְגָעִים, עַד שֶׁמְּצֹרָע חָשׁוּב כְּמֵת.
אָז מַה הַקֶּשֶׁר בֵּין "תַזְרִיעַ" לִ"מְצֹרָע"?…
פָּרָשַׁת תַזְרִיעַ מְרַמֶּזֶת לַגְּאֻלָּה
הָאִשָּׁה שֶׁמְּדֻבָּר עָלֶיהָ בְּרֵאשִׁית הַפָּרָשָׁה הִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלָה לְאִשָּׁה.
עַם יִשְׂרָאֵל זוֹרְעִים מִצְווֹת לָרֹב, כְּדֵי לִזְכּוֹת בִּגְאֻלָּה נִצְחִית – בְּחִינַת "זָכָר".
וּכְמוֹ שֶׁזְּרִיעַת גַּרְעִין בָּאָרֶץ מַצְמִיחָה הַרְבֵּה תְּבוּאָה,
כָּךְ בְּקִיּוּם מִצְווֹת מַצְמִיחִים דָּבָר עָצוּם וְנִפְלָא – גִּלּוּי אֱלֹקוּת.
וּכְשֵׁם שֶׁגַּרְעִין יֵשׁ לִזְרֹעַ בְּמָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לִצְמֹחַ בּוֹ,
כָּךְ מִצְווֹת זוֹרְעִים דַּוְקָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה הָאוֹר הָעֶלְיוֹן.
וְאָכֵן פָּרָשַׁת "תַזְרִיעַ" מְרַמֶּזֶת עַל עֲבוֹדַת הַזְּרִיעָה בַּגָּלוּת,
שֶׁתַּפְקִידָהּ לְהַצְמִיחַ אֶת פֵּרוֹת הַגְּאֻלָּה.
הַקֶּשֶׁר שֶׁל פָּרָשַׁת מְצֹרָע לַגְּאֻלָּה
הַמְּצֹרָע גַּם הוּא קָשׁוּר לַגְּאֻלָּה, שֶׁהֲרֵי מָשִׁיחַ נִקְרָא "מְצֹרָע".
כַּיָּדוּעַ, מָשִׁיחַ יוֹשֵׁב בֵּין הַמְּצֹרָעִים וְכָל הַזְּמַן חוֹבֵשׁ וּמַתִּיר אֶת פְּצָעָיו בְּצִפִּיָּה לַגְּאֻלָּה.
וּמִכָּאן שֶׁהַצָּרַעַת עַל כָּל נְגָעֶיהָ, הַקְּשׁוּרָה לַגָּלוּת, הִיא הֲכָנָה לַגְּאֻלָּה.
בְּצָרַעַת יֵשׁ אוֹת וָפֶלֶא
בְּצָרַעַת יֵשׁ אוֹת וָפֶלֶא, כִּי הִיא מַזְהִירָה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִלָּשׁוֹן הָרָע.
כְּשֶׁיְּהוּדִי רוֹאֶה שֶׁחֲבֵרוֹ נָגוּעַ בְּצָרַעַת וּמַכְרִיז עַל טֻמְאָתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ,
הוּא יוֹדֵעַ שֶׁנֶּגַע הַצָּרַעַת בָּא לוֹ בַּעֲווֹן לָשׁוֹן הָרָע.
וּמִתּוֹךְ הֲבָנָה שֶׁהַזּוּלַת הוּא הָרְאִי שֶׁלִּי, אֵינֶנּוּ חוֹשְׁבִים שֶׁהַזּוּלַת הוּא רַע,
אֶלָּא מְחַפְּשִׂים אֶת הָרַע בְּתוֹכֵנוּ עַל מְנַת לְתַקֵּן אוֹתוֹ.
וּכְשֶׁאָנוּ מְתַקְּנִים אֶת עַצְמֵנוּ אָנוּ מְסַיְּעִים מְעַט בְּתִקּוּן הַזּוּלַת שֶׁחָטָא,
כִּי הֲרֵי בִּזְכוּתוֹ פִּשְׁפַּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ וְתִקַּנּוּ אֶת הָרַע שֶׁבְּעַצְמֵנוּ;
וּמִכָּאן שְׁמוֹ מְצֹרָע (=מוֹצִיא רַע), שֶׁמּוֹצִיא אֶת הָרַע מֵחֲבֵרוֹ.
תַּכְלִית הַצָּרַעַת תִּקּוּן וּתְשׁוּבָה
הַמְּצֹרָע עַצְמוֹ – שֶׁנִּטְמָא בְּטֻמְאַת צָרַעַת הַחֲמוּרָה,
וּמְקוֹמוֹ מִחוּץ לִשְׁלֹשׁ מַחֲנוֹת קְדֻשָּׁה,
עַד שֶׁהַכֹּהֵן נֶאֱלָץ לָצֵאת אֵלָיו אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה –
בְּוַדַּאי מִתְעוֹרֵר לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה אֲמִתִּית וּפְנִימִית,
וּבָטוּחַ שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר בִּרְצוֹנוֹ אוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ יִטְהַר וְיַגִּיעַ אֶל הַכֹּהֵן;
שֶׁהֲרֵי לֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח.
חִבּוּר הַפָּרָשִׁיּוֹת "תַזְרִיעַ מְצֹרָע"
אִם כֵּן, רוֹאִים אָנוּ קֶשֶׁר וְחִבּוּר טִבְעִי בֵּין שְׁתֵּי הַפָּרָשׁוֹת "תַזְרִיעַ וּמְצֹרָע".
אִם "תַזְרִיעַ" שֶׁעִנְיָנוֹ יִשּׁוּב הָעוֹלָם, מְלַמֵּד עַל "עֲשֵׂה טוֹב",
הֲרֵי שֶׁמִּמִּצְווֹת "וַעֲשֵׂה טוֹב" אָנוּ עוֹבְרִים לְ"סוּר מֵרָע" בְּפָרָשַׁת מְצֹרָע.
מִצְווֹת עֲשֵׂה וּמִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה קְשׁוּרוֹת אֵלֶּה בָּאֵלֶּה בִּמְקוֹרָן וְשָׁרְשָׁן,
לָכֵן עָלֵינוּ לְקַיֵּם אוֹתָן בַּד בְּבַד.
וְאִם נִתְאַמֵּץ בְּ"וַעֲשֵׂה טוֹב" הֲרֵי שֶׁמִּמֵּילָא יִתְבַּטֵּל הָרָע,
וְהַטּוֹב יִשְׁלֹט בָּעוֹלָם וְנִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.
פרסום תגובה חדשה