פרשת ויקרא לילדים – מעלת הקרבנות

הקראת כתבה
יום רביעי כ״ו ניסן ה׳תשע״ה
פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא פּוֹתַחַת בְּתוֹרַת הַקָּרְבָּנוֹת, וְזֶהוּ עִנְיָנוֹ שֶׁל סֵפֶר וַיִּקְרָא כֻּלּוֹ. קָרְבָּן, מִלְּשׁוֹן קֵרוּב, תַּפְקִידוֹ לְקָרֵב אֶת הָאָדָם לְהַשֵּׁם, וּבִזְכוּת לִמּוּד תּוֹרַת הַקָּרְבָּנוֹת נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה
את הבניין

 

 

פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא פּוֹתַחַת בְּקָרְבָּנוֹת

פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא פּוֹתַחַת בְּתוֹרַת הַקָּרְבָּנוֹת, וְזֶהוּ עִנְיָנוֹ שֶׁל סֵפֶר וַיִּקְרָא כֻּלּוֹ.

הַתּוֹרָה מְצַוָּה עַל הַקְרָבַת קָרְבָּנוֹת,

אוּלָם בְּעֶצֶם קָרְבָּנוֹת הֵם לְמַעְלָה מִן הַתּוֹרָה,

שֶׁכַּיָּדוּעַ, עוֹד לִפְנֵי שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה הִקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת.

נֹחַ שֶׁיָּדַע לְהַבְחִין בֵּין בְּהֵמָה טְמֵאָה לִטְהוֹרָה הִקְרִיב קָרְבָּנוֹת,

אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים הִקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת,

וַאֲפִלּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן הִקְרִיב קָרְבָּן.

 

תַּפְקִיד הַקָּרְבָּן

קָרְבָּן, מִלְּשׁוֹן קֵרוּב, תַּפְקִידוֹ לְקָרֵב אֶת הָאָדָם לְהַשֵּׁם.

וְעוֹד מַעֲלֶה בַּקָּרְבָּן שֶׁהוּא מְסַיֵּעַ לָאָדָם לִמְחֹק אֶת חֶטְאוֹ.

כִּי מִכֵּיוָן שֶׁהַקָּרְבָּן טָהוֹר וּמַקְרִיב הַקָּרְבָּן טָהוֹר,

בְּכֹחַ הַקָּרְבָּן לְטַהֵר אֶת הָאָדָם שֶׁנִּכְתַּם בְּחֶטְאוֹ,

וְעַל יְדֵי זֶה הָאָדָם מִתְקָרֵב לְבוֹרְאוֹ.

 

אָמְנָם גַּם לַגּוֹיִים נִתְּנָה רְשׁוּת לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת,

אוּלָם לְהַקְרָבַת קָרְבָּנוֹת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ עֵרֶךְ מְיֻחָד;

כִּי בִּהְיוֹתָם בָּנִים לַמָּקוֹם, עַל יְדֵי הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן,

מִתְגַּלֶּה הַקֶּשֶׁר הָעַצְמִי שֶׁלָּהֶם לְהַשֵּׁם.

 

יָבוֹאוּ יְלָדִים טְהוֹרִים וְיַעַסְקוּ בְּקָרְבָּנוֹת טְהוֹרִים

כָּאָמוּר, אֶת הַקָּרְבָּנוֹת יֵשׁ לְהָבִיא עַל יְדֵי טְהוֹרִים וּמִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה,

וּבְיָמֵינוּ שֶׁאֵין בֵּית מִקְדָּשׁ אֵין לָנוּ אֶלָּא לִלְמֹד פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת,

וּמֻבְטָח לְמִי שֶׁעוֹסֵק בְּנוֹשֵׂא הַקָּרְבָּנוֹת כְּאִלּוּ הִקְרִיב קָרְבָּנוֹת.

וְאָכֵן חֲשִׁיבוּת רַבָּה יֵשׁ לְלִמּוּד סֵפֶר וַיִּקְרָא, תּוֹרַת כֹּהֲנִים, תּוֹרַת הַקָּרְבָּנוֹת.

וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר יְלָדִים טְהוֹרִים לוֹמְדִים תּוֹרָה זוֹ,

שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ הֲרֵיהֶם מְקַיְּמִים אֶת הָעוֹלָם.

 

הַקְרָבַת קָרְבָּנוֹת נַעֲלָה מִלִּמּוּד תּוֹרָה וּתְפִלָּה

לִכְאוֹרָה, לִמּוּד תּוֹרָה וּתְפִלָּה נַעֲלִים מֵעֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת הַגַּשְׁמִית,

אוּלָם הָאֱמֶת הִיא שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁהַשֵּׁם בָּחַר בְּיִשְׂרָאֵל מִכָּל הָעַמִּים,

וּבְחִירָה זוֹ אֶפְשָׁרִית רַק מִצַּד הַגּוּף.

שֶׁהֲרֵי מִצַּד הַנְּשָׁמָה עַם יִשְׂרָאֵל הֵם חֵלֶק מֵהַשֵּׁם – חֵלֶק אֱלוֹקָה מִמַּעַל מַמָּשׁ,

וּבָזֶה לֹא תִּתָּכֵן בְּחִירָה.

אִם כֵּן, בְּחִירָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת רַק בְּגוּף הַיְּהוּדִי שֶׁדּוֹמֶה בְּחִיצוֹנִיּוּתוֹ לְגוּף הַגּוֹי.

לָכֵן דַּוְקָא עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת הַגַּשְׁמִית שֶׁל יְהוּדִי,

מְעוֹרֶרֶת הִתְקַשְּׁרוּת עִם הַשֵּׁם שֶׁבָּחַר בְּגוּפוֹ.

וְאָכֵן הַמַּשְׁמָעוּת הַפְּנִימִית שֶׁל הַקָּרְבָּנוֹת,

הוּא גִּלּוּי הָאַהֲבָה הָעַצְמִית שֶׁל הַשֵּׁם לְיִשְׂרָאֵל,

 

וּמִי יוֹתֵר מִיַּלְדֵי יִשְׂרָאֵל הַטְּהוֹרִים יָכוֹל לְגַלּוֹת אֶת אַהֲבַת הַשֵּׁם לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל,

עַל יְדֵי לִמּוּד תּוֹרַת כֹּהֲנִים?!….

מַה טּוֹב שֶׁתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן יִלְמְדוּ תּוֹרַת הַקָּרְבָּנוֹת,

וְיַתְחִילוּ אֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלָּהֶם בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא!

כִּי מִכֵּיוָן שֶׁטְּהוֹרִים וְזַכִּים הֵם וְעוֹסְקִים בְּקָרְבָּנוֹת טְהוֹרִים

יְכוֹלִים הֵם לְטַהֵר אֶת הָעוֹלָם.

וּבִזְכוּת יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל הַיְּקָרִים וּבִזְכוּת לִמּוּד תּוֹרַת הַקָּרְבָּנוֹת

נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה,

וְיִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שָׁם נַקְרִיב קָרְבָּנוֹת לְהַשֵּׁם וְיִשְׂמַח בָּנוּ וְנִשְׂמַח בּוֹ.

פרסום תגובה חדשה

test email