מזלו של חודש אייר הוא שור. מזל זה, שהביאו מבבל. השור וקרני השור הם גם סמל למלחמה. השור מסמל את חרישת השדה, ככתוב: ״ורב־תבואות בכח שור״[1], והוא גם מזכיר את העלאת הביכורים, שבה מילא השור תפקיד בולט[2].

בברכת משה השור הוא סמלו של יוסף, שבנו – משיח בן יוסף – מיועד להיות משיח לוחם. "בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ״[3].

למה, אם כן, העביר יעקב את מזלו של השור ליששכר ונתן לו את חודש אייר, ובכך הפך אותו שני ליהודה? מדוע לא נתן זאת ליוסף, הבן המיוחס והחביב, שאליו רצה להעביר את הבכורה?

מספרים שבתחילה קבע יעקב את יוסף כשני ליהודה, וכשבט הממונה על מזל שור, שהוא כוחו, אלא שהוא שינה את דעתו, ומספרים שבשעה שאמר יעקב ליוסף לעלות על המזל שקבע. לו, הוא השור, התמהמה יוסף. כשראה יעקב שיוסף מתמהמה, זירז אותו לקחת את מטהו בידו ולקפוץ בזריזות ובכוח ליד יהודה. יעקב האמין שיהודה ויוסף יחיו יחד בשלווה. ואולם משעלה יוסף על השור והתקרב ליהודה, החל יוסף להסתער עליו ולהכותו במטה שבידו. הוא דרש מיהודה לוותר על עשרת השבטים ולתת לו את מטותם. תיכף התחילו להילחם זה בזה. הצטער יעקב, הוריד את יוסף ממזלו, פילגו לשניים, אפרים ומנשה, ומסר את המזל ליששכר. ומדוע ליששכר? כדי להשכין שלום בין יהודה ליוסף. משום שיששכר הוא "חמר גרם רבץ בין המשפתים״[4] ובני יששכר ״יודעי בינה לעתים״[5] – ששופתים שלום לעולם, ומשום שיששכר נושא על גבו את התורה, שהיא תורת שלום.