פרשת בהר לילדים – חשיבות מצוות שמיטה

הקראת כתבה
יום חמישי י״ט אייר ה׳תשע״ה
פָּרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת בְּהַר פּוֹתַחַת בְּמִצְוַת הַשְּׁמִטָּה, כְּדֵי לְהָבִין אֶת חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל מִצְוָה זוֹ, הָבָה נִרְאֶה לְמַה הִיא מְחַיֶּבֶת?
מאת שולמית שמידע
כפר

מַדּוּעַ פּוֹתַחַת פָּרָשַׁת בְּהַר בְּמִצְוַת הַשְּׁמִטָּה?

פָּרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת בְּהַר פּוֹתַחַת בְּמִצְוַת הַשְּׁמִטָּה,

"וַיְדַבֵּר הַשֵּׁם אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר:

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם,

כִּי תָּבוֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לְהַשֵּׁם".

מַדּוּעַ, שׁוֹאֵל רַשִׁ"י, דַּוְקָא בְּמִצְוַת שְׁמִטָּה נֶאֱמַר "בְּהַר סִינַי",

וַהֲלֹא כָּל הַמִּצְווֹת נִתְּנוּ בְּסִינַי?…

וּמֵשִׁיב רַשִׁ"י עַל שְׁאֵלָתוֹ וְאוֹמֵר:

לְלַמְּדֵנוּ שֶׁכְּמוֹ שֶׁמִּצְוַת הַשְּׁמִטָּה עַל כָּל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ נֶאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי,

כָּךְ כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן נֶאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי.

אֲבָל עֲדַיִן אָנוּ תְּמֵהִים וּמַקְשִׁים:

אָז לָמָּה דַּוְקָא מִצְוַת שְׁמִטָּה נִבְחֲרָה לְלַמֵּד עַל כְּלַל הַמִּצְווֹת?…

וְלָמָּה דַּוְקָא בְּעָווֹן אִי קִיּוּם מִצְוַת שְׁמִטָּה גָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם?…

חֲשִׁיבוּת מִצְוַת שְׁמִטָּה

כְּדֵי לְהָבִין אֶת חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל מִצְוָה זוֹ,

הָבָה נִרְאֶה לְמַה הִיא מְחַיֶּבֶת?

אָדָם קָנָה שָׂדֶה בְּמֵיטַב כַּסְפּוֹ לְפַרְנָסַת בֵּיתוֹ,

עָבַד בַּשָּׂדֶה וְהִתְיַגֵּעַ בְּעָמָל רַב וּבִיגִיעָה עֲצוּמָה, נִכֵּשׁ חָרַשׁ וְזָרַע…

עַד שֶׁלְּאַחַר זְמַן הִצְמִיחָה שָׂדֵהוּ פֵּרוֹת רַבִּים.

וְהִנֵּה בָּאָה הַתּוֹרָה וּמַכְרִיחָה אוֹתוֹ לְהַפְקִיר אֶת פֵּרוֹת שָׂדֵהוּ בִּשְׁנַת שְׁמִטָּה.

בְּוַדָּאֵי הַנִּסָּיוֹן שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי בַּעַל הַשָּׂדֶה אֵינוֹ קַל!

אֶלָּא שֶׁבְּוַדַּאי חֲשִׁיבוּת גְּדוֹלָה לְמִצְוַת הַשְּׁמִטָּה שֶׁבָּאָה לְהַזְכִּיר לָאָדָם,

שֶׁכָּל הָאָרֶץ שַׁיֶּכֶת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאַף שָׂדֵהוּ אֵינָהּ הַנֶּכֶס הַפְּרָטִי שֶׁלּוֹ.

וְשֶׁכָּל הַיְּהוּדִים לְלֹא הֶבְדֵּל מַצָּב וּמַעֲמָד, עֲנִיִּים וַעֲשִׁירִים, שָׁוִים לִפְנֵי הַשֵּׁם.

וְרַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָכוֹל לְהַחְלִיט מָתַי עָלֵינוּ לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה וּמָתַי לָנוּחַ.

וְאָכֵן, בְּמִצְוָה זוֹ עוֹמֵד הָאָדָם בְּמִבְחָן גָּדוֹל שֶׁל אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן.

רַק כַּאֲשֶׁר הוּא מְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ הוּא מֵבִין,

שֶׁלֹּא כּוֹחוֹ וְעֹצֶם יָדוֹ הֵבִיאוּ לָעֹשֶׁר שֶׁלּוֹ,

אֶלָּא בִּרְכַּת הַשֵּׁם הִיא תַּעֲשִׁיר.

כָּךְ הוּא גַּם לוֹמֵד לֶאֱהֹב אֶת הַזּוּלַת,

לֶאֱהֹב אֶת הֶעָנִי שֶׁאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת.

וְכַאֲשֶׁר הוּא מַפְקִיר אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ עֲבוּר זוּלָתוֹ,

עֲבוּר עַבְדּוֹ אוֹ אֲמָתוֹ אוֹ שְׂכִירוֹ אוֹ סְתָם תּוֹשָׁב אַחֵר בְּאַרְצוֹ,

וַאֲפִלּוּ עֲבוּר סְתָם חַיּוֹת וּבְהֵמוֹת,

וְכַאֲשֶׁר הוּא נוֹתֵן מְנוּחָה לָאֲדָמָה וְנִמְנָע מִלְּהַשְׁחִית פֵּרוֹת שְׁבִיעִית בְּשֶׁל קְדֻשָּׁתָם,

הֲרֵיהוּ מְקַיֵּם מִצְוָה גְּדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה הֵן בֵּין אָדָם לַמָּקוֹם וְהֵן בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.

כָּךְ הוּא לוֹמֵד מִמִּדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְשַׁפֵּר אֶת מִדּוֹתָיו שֶׁלּוֹ,

וְנַעֲשָׂה עָנָו רַחְמָן וְחַסְדָּן.

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּתְעַלֶּה בְּהִתְעַלּוּת מְיֻחֶדֶת וְדוֹמֶה לְבוֹרְאוֹ שֶׁמַּשְׁגִּיחַ עַל כָּל הַיְּקוּם.

זוֹהִי תַּכְלִיתָהּ שֶׁל מִצְוַת שְׁמִטַּת הָאָרֶץ וְזוֹהִי תַּכְלִית כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן,

לִדְמוֹת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יְדֵי שֶׁיּוֹצֵא מֵעַצְמוֹ וְדוֹאֵג לַזּוּלַת וְלַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ.

פרסום תגובה חדשה

test email