פרשת במדבר לילדים – הקשר בין הפרשה לחג השבועות

הקראת כתבה
יום שני א׳ סיון ה׳תשע״ה
פָּרָשָׁה זוֹ, פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר, אוֹתָהּ אָנוּ קוֹרְאִים תָּמִיד לִפְנֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת, קְשׁוּרָה בְּקֶשֶׁר הָדוּק לְמַתַּן תּוֹרָה.
מאת שולמית שמידע
עמק

 

 

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מוֹנֶה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל

בְּפָרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר אָנוּ פּוֹתְחִים אֶת סֵפֶר בַּמִּדְבָּר “חֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים”.

כַּאֲשֶׁר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מוֹנֶה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּשֶׁל חֲבִיבוּתָם,

וּמְסַדְּרָם לְשִׁבְטֵיהֶם לְדִגְלֵיהֶם וּלְמַחֲנוֹתָם.

וּבְסֵדֶר אֱלֹקִי זֶה כַּאֲשֶׁר כָּל שֵׁבֶט יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹמוֹ הַמַּתְאִים לוֹ,

יַעַבְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּדְבָּר בְּדַרְכָּם לָאָרֶץ.

 

הַקֶּשֶׁר בֵּין פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר לְחַג הַשָּׁבוּעוֹת

וְהִנֵּה פָּרָשָׁה זוֹ, פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר, אוֹתָהּ אָנוּ קוֹרְאִים תָּמִיד לִפְנֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת,

קְשׁוּרָה בְּקֶשֶׁר הָדוּק לְמַתַּן תּוֹרָה.

שֵׁם הַפָּרָשָׁה כְּשֵׁם הַסֵּפֶר כֻּלּוֹ “בַּמִּדְבָּר”,

וּכְפִי שֶׁמַּדְגִּישָׁה הַתּוֹרָה: וַיְדַבֵּר הַשֵּׁם אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי.

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: לָמָּה דַּוְקָא בַּמִּדְבָּר?…

 

כְּשֵׁם שֶׁהַמִּדְבָּר שֶׁטַח הֶפְקֵר שֶׁנִּתַּן בְּחִנָּם לְכָל בָּאֵי עוֹלָם,

כָּךְ הַתּוֹרָה אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְמִישֶׁהוּ מְסֻיָּם אֶלָּא לְכֻלָּם בְּשָׁוֶה.

כָּל יְהוּדִי קִבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בִּירֻשָּׁה וְהוּא יָכוֹל וְצָרִיךְ לִלְמֹד אוֹתָהּ,

מָה גַּם שֶׁלְּכָל יְהוּדִי יֵשׁ אוֹת בְּסֵפֶר תּוֹרָה,

וְתַפְקִידוֹ לִלְמֹד וּלְגַלּוֹת לָעוֹלָם אֶת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה הַגְּלוּמִים בָּאוֹת שֶׁלּוֹ.    

 

וְהֵיאַךְ הוּא הָאֹפֶן שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ?…

דַּוְקָא כַּאֲשֶׁר הוּא מֵשִׂים עַצְמוֹ כְּמִדְבָּר,

שֶׁכֻּלּוֹ אֲדָמָה, עָפָר וְחוֹלוֹת, וְהַכֹּל דָּשִׁין בּוֹ…

דַּוְקָא כַּאֲשֶׁר הוּא מַפְקִיר עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה,

כִּי אָז מֻבְטָח לוֹ שֶׁתַּלְמוּדוֹ יִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ,

וְיִזְכֶּה לְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּחֶלְקוֹ בַּתּוֹרָה.

 

אָנוּ כַּאֲבוֹתֵינוּ

וְאָכֵן כְּשֵׁם שֶׁאֲבוֹתֵינוּ הָלְכוּ בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת,

בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה, מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ לֹא מַיִם וְלֹא מָזוֹן וְלֹא בְּגָדִים,

מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חַיּוֹת רָעוֹת, נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים.

וְדַוְקָא שָׁם הֵם קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה,

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַשֵּׁם סִפֵּק לָהֶם אֶת כָּל צָרְכֵיהֶם בִּזְכוּת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם.

בִּזְכוּת מֹשֶׁה קִבְּלוּ אֶת הַמָּן, בִּזְכוּת מִרְיָם אֶת הַמַּיִם,

וּבִזְכוּת אַהֲרֹן אֶת עַנְנֵי הַכָּבוֹד שֶׁגִּהֲצוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם וּבְאֹרַח פִּלְאִי גָּדְלוּ יַחַד אַתֶּם.

 

כֵּן גַּם אָנוּ נִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּם מִצְווֹתֶיהָ,

וּמֻבְטָחִים אָנוּ שֶׁבִּזְכוּת זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְסַפֵּק לָנוּ אֶת כָּל צְרָכֵינוּ.

 

וְאָמְנָם רַק לִכְאוֹרָה אֵינֶנּוּ חַיִּים בַּמִּדְבָּר,

אוּלָם גַּם לָנוּ יֵשׁ סַכָּנוֹת מִן הַנָּחָשׁ הוּא יֵצֶר הָרַע, הָרוֹצֶה לְהַכְשִׁילֵנוּ וּלְהַחְטִיאֵנוּ.

אוּלָם כַּאֲשֶׁר אָנוּ כְּמוֹ אֲבוֹתֵינוּ נֵלֵךְ אַחֲרֵי הַשֵּׁם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ אֲמִתִּית.

וְנִזְכֹּר שֶׁאָנוּ אֶחָד מִשְּׁלוֹשָׁה קַנְיָנִים שֶׁיֵּשׁ לְקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – תּוֹרָה, יִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ,

וּבְשִׁתּוּף פְּעֻלָּה נִצֹּר פְּסֵיפָס מַרְהִיב הַמִּתְאַחֵד עִם תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל,

נִזְכֶּה לֹא רַק לְקִיּוּם כָּל צְרָכֵינוּ אֶלָּא גַּם לְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי

בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה שֶׁתִּהְיֶה בְּקָרוֹב מַמָּשׁ.

 

פרסום תגובה חדשה

test email