חיפוש עצמי דרך לימוד התורה

בעידן הזה, יותר מאי פעם, ישנו דחף נואש מסביב, להתחדש. להפתיע כל הזמן, להשתנות, לקבל עוד ועוד תשומת לב ולא משנה באיזה מחיר, ואם אפשר – אז להיוולד מחדש. בעולם שבו תדמית אישית נמכרת באמצעות לייקים, ציוצים, תכניות ריאליטי ועוד קליפות חיצוניות כאלה, הרצון הנואש להשאר בתודעה, מדרבן אנשים לעשות דברים מוזרים, מוגזמים ומפתיעים גם ביחס לנורמות חברתיות מקובלות.

אפשר לומר, שהדחף הזה לתשומת לב, נעוץ במקום פנימי יותר שנקרא חיפוש. חיפוש אחר הכרה עצמית, אהדה, הערכה ולמעשה – חיפוש העצמי.

איכשהו, מסתבר שדווקא באמצעים עתיקים ניתן להגיע לתשובה הזו מבלי לבצע פעולות ראוותניות ומוגזמות. נתבונן בפרשת השבוע:

הפרשה פותחת במניין שבטי ישראל ואח"כ מציינת ואלה תולדות משה ואהרון, אך משום מה, לא מציינת את בניו של משה אלא רק את בני אהרון. ומסבירה הגמרא (סנהדרין י"ט, ב'): "כל המלמד בן חברו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו… אהרון ילד ומשה לימד, לפיכך נקראו על שמו"

כלומר, בפעולה של לימוד התורה, יוצר אדם אלמנט של הורות או לידה כלפי זה שלימד אותו. סוג של יצירה חדשה נוסף על הלידה הביולוגית של הלומד.

אמנם, ניתן בהחלט לומר כי לימוד התורה משפיע על האדם, מזכך את מידותיו, מחנך אותו להיות אדם נעלה יותר, מקנה לו ערכים ורמה אינטלקטואלית גבוהה, אך מה הקשר ללידה? הלא בלידה, אדם נמצא במצב הראשוני ביותר שלו, כשהוא יוצא לאוויר העולם. הוא אינו יודע דבר, חסר אונים לגמרי. והמלמד, כיצד הוא הופך ל"יולדת" עם פעולת לימוד התורה?

המלמד תורה את בן חברו כאילו ילדו

מסבירה תורת החסידות כי לימוד התורה בהתמסרות מיוחדת הופכת את האדם להיות משהו שונה בתכלית. ההשפעה שיש ללימוד, ולימוד התורה עצמו כמוהו כלידה, כהתחדשות או פשוט – להמציא את עצמך מחדש. לא במובן ההפכפך של לחפש תשומת לב בכוח, אלא במובן של הכרות פנימית יותר ויותר עם הנפש שלנו שזה המענה, למעשה, לחיפוש עצמי.

ולכן, במעמד הר סיני, אפשר לומר שבני ישראל סוג של נולדו מחדש, ובייתר שאת – כאשר משה, לימד את בניו של אהרון תורה בהתמסרות, הרי שנעשה להם כמו אבא וכאילו ילדם.

בחג השבועות יש לנו הזמנות להיוולד מחדש עם התורה. אין הכוונה היא להפוך למקובלים ויודעי ח"ן אלא להכרות עם מפת הנפש שלנו כפי שהיא משורטטת בתורה, וביתר בהירות – בתורת החסידות. על כן נהוג לברך: שנזכה לקבלת התורה מתוך שמחה ופנימיות. כי שמחה היא השער ללימוד התורה, ופנימיות היא ההכרות עם העומק הפנימי שלנו, וככה, למעשה נולדים מחדש.

ובמיוחד שבחג השבועות, קוראים בקול את עשרת הדברות בבית הכנסת.

הרבי מסביר, שבמעמד זה אנו מקבלים שוב את התורה, כמו במעמד הר סיני ויש לכך השפעה רחבה על הנפש. לכן, רצוי כדאי ומומלץ להגיע לבית הכנסת בשבועות ובייחוד עם הילדים ואפילו תינוקות קטנים, שהם – הם מהווים את הערבות לקיומו של עם ישראל, ככתוב: בנינו ערבים בעדנו.

(מבוסס על דברים מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כג, עמ' 8)