רבי ישראל הבעל שם טוב – תולדות חייו

הקראת כתבה
יום ראשון כ״א סיון ה׳תשע״ה
רבי ישראל בעל שם טוב, מייסדה של תנועת החסידות. בתורתו, הכוללת את עומק פנימיות התורה, נתן מקום ליהודי הפשוט שיש לו אהבת ה' ויראתו, לא פחות מתלמיד חכם.
מאת הרב ד"ר ש"ז כהנא
טירה ושני עצי דקל

 

 

תורתו של הבעל שם טוב

רבי ישראל בעל שם טוב, או בקיצור הבעש״ט (הבעל שם טוב), רבי ישראל בן אליעזר, שחי בשנים תנ״ח־תק״כ (1760-1698), נחשב מייסדה של התנועה החסידית, החסידות.

קורות חייו של הבעל שם טוב אינם ידועים במדויק, והמקור הישיר המפורסם ביותר של מהלך חייו הוא קובץ מעשיות על אודותיו בשם ״שבחי הבעל שם טוב״, חיבור שנדפס בשנת תקע״ה (1815).

בספר חשוב זה מתוארות הנהגות שנרשמו מפי השמועה בידי תלמידיו. מקור נוסף הוא הספר ״צוואת הריב״ש״, שראה אור בשנת תקנ״ד (1794).

תורתו מובאת בספרים נוספים ובהם "בעל שם טוב על התורה״ ו״כתר שם טוב״, שניהם מלוקטים מדברי תורה המסורים משמו וכתובים בספרי החסידות. מכל מקום, למעט איגרת אחת (הקרויה "אגרת הקודש״) לא נותרו ממנו אלא דברים שבעל פה.

בתורתו הכוללת את עומק פנימיות התורה עודד את היהודי הפשוט, תוך שהוא טוען שגם אם יהודי זה לעתים אינו יודע קרוא וכתוב, אין זה משנה. תחושותיו, אהבת ה׳ שלו וכנותו הם העיקר, ואלו יכולים לעתים לעלות עשרת מונים על הפלפול ועל החקירה השכלית של תלמידי החכמים.

 

תולדות חייו של הבעל שם טוב

הבעל שם טוב נולד בי״ח אלול תנ״ח, בעיירה אוקופי שבאוקראינה. הוא פעל בעיקר בפודוליה, מחוז בדרום ממלכת פולין (היום במרכז אוקראינה). עיר מגוריו העיקרית הייתה מז׳יבוז', שם נתגלו לאחרונה עדויות בלתי תלויות על קיומו ומעמדו בקהילה.

רבי ישראל בעל שם טוב התייתם מהוריו בגיל צעיר, והועסק כעוזר למלמד בחדר. אהב לצאת לשדה ולצפות בטבע, נוהג שהביאו לאהבת הקדוש ברוך הוא. כך הכיר את הצמחים ואת סגולותיהם הרפואיות. אף שכינויו מעיד על עיסוקו המקצועי כבעל שם, היינו מרפא עממי הנעזר בשמות קדושים, ראה הבעל שם טוב את ייעודו הדתי האישי בקשר של דבקות עם הקדוש ברוך הוא ובהעלאת העולם כולו לשורשו העליון. בנוסף לכך נטל על עצמו תפקידי הנהגה רוחנית וביקש להציל את הציבור מסכנות שונות באמצעות כוחותיו הרוחניים המיוחדים. בהגותו ינק מן המורשת של הקבלה היהודית, ובפרט מקבלת האר״י. תלמידיו המובהקים היו רבי יעקב יוסף מפולנאה ורבי דב בער, הידוע בכינויו המגיד ממעזריטש.

ידוע לנו על שני ילדים שהיו לו: אדל, שבתה פייגה הייתה אמו של רבי נחמן מברסלב, ור׳ צבי.

הבעל שם טוב נפטר בחג השבועות ה'תק״כ. לאחר מותו שימש בנו ר׳ צבי כמנהיג עדת החסידים למשך שנה. ביום השנה הראשון לפטירתו של הבעש״ט, חג השבועות ה׳תקכ״א, בעת שישבו סביב השולחן, אמר ר׳ צבי כי אביו נגלה אליו בחלום ואמר לו כי רבי דוב בער יהיה המנהיג מעתה. ר׳ צבי ויתר על מנהיגותו ואת מקומו תפס רבי דב בער, שהעביר את מרכז החסידות למעזריטש.

 

הבעל שם טוב צופה למרחוק

הבעל שם טוב היה יכול לראות למרחוק הן בזמן והן במקום, כאשר הוא יונק יכולת זו מן התורה.

ומסופר שפעם אחת רצו התלמידים לדעת ענין רחוק ממעזבוז. פתח הבעש״ט את ספר 'הזוהר׳ שהיה מונח על השולחן, עיין בו ואמר לתלמידים איך יפול דבר במקום ההוא הרחוק מכאן. שאלו התלמידים איך ראה הבעש״ט בהסתכלות בספר ׳הזוהר׳ דבר שהוא רחוק מכאן, והשיב להם: אור שברא הקבי׳ה ביום הראשון, היה אדם הראשון רואה בו מסוף העולם ועד סופו, היינו מסוף עלמא דאתכסיא מלמעלה למטה ועד סופו של עלמא דאתגליא מלמטה למעלה. ראה שאין העולם כדאי להשתמש בו, עמד וגנזו, והיכן גנזו? בתורה. אם לומד אדם תורה לשמה, מאיר לו מסוף העולם ועד סופו״ (ספר ״אור המאיר״ לרב זאב מזיטאמיר, תלמידו של המגיד ממזריטש, רשימות דברים ד, עמ׳ לא קטע סד).

 

פרסום תגובה חדשה

test email