מַחֲלֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ

פָּרָשַׁת קֹרַח עוֹסֶקֶת בְּמַחֲלֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ.

קֹרַח יוֹצֵא לְמַאֲבָק נֶגֶד מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בַּתּוֹאֲנָה לְצֶדֶק חֶבְרָתִי.

הוּא לֹא מְקַבֵּל אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁכָּל עֶמְדוֹת הַכֹּחַ מְרֻכָּזוֹת אֵצֶל בְּנֵי מִשְׁפַּחַת מֹשֶׁה.

לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בַּמִּשְׁכָּן נִלְקְחָה מִן הַבְּכוֹרִים לַלְּוִיִּים,

אֶלָּא שֶׁמֹּשֶׁה מֶלֶךְ וְאָחִיו כֹּהֵן גָּדוֹל.

בְּטִעוּן קָשֶׁה זֶה מוֹשֵׁךְ אֵלָיו קֹרַח 250 רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת, שֶׁהוֹפְכִים לִהְיוֹת בְּנֵי עֵדָתוֹ,

מִלְּבַד רַבִּים וְטוֹבִים מֵהָעָם שֶׁנָּהוּ אַחֲרֵיהֶם.

אוֹן בֶּן פֶּלֶת נִצַּל

בְּתוֹךְ הֲמֻלַּת הַמַּחֲלֹקֶת הָיָה אוֹן בֶּן פֶּלֶת,

בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה רוֹאִים שֶׁתָּמַךְ בְּקֹרַח וּבְמַחְלֻקְתּוֹ,

אוּלָם בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה לֹא הֻזְכַּר שְׁמוֹ בֵּין הַנֶּעֱנָשִׁים.

כִּי אָמְנָם בִּתְחִלָּה תָּמַךְ בְּעֶמְדַּת קֹרַח אוּלָם אַחַר כָּךְ נֶעֱלַם.

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: אֵיךְ קָרָה שֶׁאוֹן בֶּן פֶּלֶת יָצָא בְּשָׁלוֹם מִמַּחֲלֹקֶת זוֹ?… 

אֵיךְ קָרָה שֶׁבָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן וְהַמַּכְרִיעַ נִמְלַט מִסַּעֲרַת הַמַּחֲלֹקֶת,

וּבְשֶׁל כָּךְ זָכָה לְהִנָּצֵל?…

קֹרַח לְעֻמַּת אוֹן בֶּן פֶּלֶת

קֹרַח מֵחֲשׁוּבֵי הָעָם, בֶּן דּוֹד שֶׁל מֹשֶׁה, תַּלְמִיד חָכָם וְעָשִׁיר גָּדוֹל,

לְעֻמָּתוֹ אוֹן בֶּן פֶּלֶת אָדָם פָּשׁוּט שֶׁלֹּא נוֹדַע בַּשְּׁעָרִים.

בָּאִים חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּמַסְבִּירִים:

אֵצֶל שְׁנֵיהֶם פָּעֲלוּ הַנָּשִׁים מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים,

וְכָל אַחַת מֵהֶן הָיְתָה אַחְרָאִית לְגוֹרַל בַּעֲלָהּ.

אִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח קִנְּאָה כִּבְיָכוֹל לְבַעֲלָהּ עַל שֶׁלֹּא נִבְחַר לְתַפְקִיד רָם,

וְאָמְרָה לְבַעֲלָהּ: מֹשֶׁה בָּחַר לְעַצְמוֹ תַּפְקִיד שֶׁל מֶלֶךְ,

וְאֶת אָחִיו אַהֲרֹן מִנָּה לְכֹהֵן גָּדוֹל, וּלְךָ לֹא נָתַן שׁוּם תַּפְקִיד חָשׁוּב.

דָּבָר שֶׁהֵסִית אֶת קֹרַח לְעוֹרֵר עַל הַכְּהֻנָּה וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לְקַבֵּל אֶת עָנְשׁוֹ.

כָּךְ גָּרְמָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח לַעֲקִירַת בֵּיתָהּ וַהֲרִיסָתוֹ.

לְעֻמַּת זֹאת, אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹן בֶּן פֶּלֶת הִצִּילָה אוֹתוֹ.

אָמְרָה לוֹ: מַה יֵּצֵא לְךָ מִן הַמַּחֲלֹקֶת?

אִם מֹשֶׁה הָרַב אוֹ הַכֹּהֵן אַתָּה תִּהְיֶה הַתַּלְמִיד.

וְאִם קֹרַח הָרַב אוֹ הַכֹּהֵן גַּם אָז תִּהְיֶה אַתָּה הַתַּלְמִיד.

אָז מָה אִכְפַּת לְךָ מִי יַנְהִיג אֶת הָעָם?

עָנָה לָהּ אוֹן בֶּן פֶּלֶת, עִמָּם הָיִיתִי בְּעֵצָה אַחַת, וּכְבָר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם שֶׁאָבוֹא עִמָּהֶם.

עָנְתָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: אֶעֱשֶׂה מַעֲשֶׂה וְאַצִּיל אוֹתְךָ.

הִשְׁקְתָה אֶת בַּעֲלָהּ יַיִן אָדֹם עַד שֶׁנִּרְדַּם.

לְאַחַר שֶׁנִּרְדַּם, פָּרְעָה אֶת רֹאשָׁה, וְיָשְׁבָה בְּפֶתַח הָאֹהֶל.

כְּשֶׁבָּאוּ חֲבֵרָיו לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהַקְטִיר קְטֹרֶת, רָאוּ אִשָּׁה פְּרוּעַת רֹאשׁ,

וְלֹא הֵעֵזּוּ לְהִכָּנֵס לְאָהֳלוֹ מְסִבּוֹת שֶׁל צְנִיעוּת, וְהָלְכוּ כִּלְעֻמַּת שֶׁבָּאוּ.

כַּאֲשֶׁר הִתְעוֹרֵר אוֹן, כְּבָר מֵתוּ כָּל עֲדַת קֹרַח.

כָּךְ עָלָה בְּגוֹרָלוֹ שֶׁל אוֹן שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ פְּלָאוֹת בִּזְכוּת אִשְׁתּוֹ.

מָה רַבָּה אַחְרָיוּת הָאִשָּׁה

מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים מָה רַבָּה אַחְרָיוּת הָאִשָּׁה,

וּמָה גָּדוֹל וַחֲשׁוּב תַּפְקִידָהּ בִּיכָלְתָּהּ לְהַשְׁפִּיעַ עַל בַּעֲלָהּ וְעַל כָּל בְּנֵי בֵּיתָהּ,

עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁחַיֵּיהֶם תְּלוּיִים בָּהּ.

עַל כֵּן, עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹן בֶּן פֶּלֶת, אֵשֶׁת חַיִל, נֶאֱמַר: חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ,

וְאִלּוּ עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח נֶאֱמַר: וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ.

וְאָכֵן, סִפּוּר זֶה עַל אֵשֶׁת אוֹן בֶּן פֶּלֶת שֶׁהִצִּילָה אֶת בַּעֲלָהּ,

מְלַמֵּד עַל כּוֹחָהּ הֶעָצוּם שֶׁל הָאִשָּׁה בִּבְנִיַּת בֵּיתָהּ הַפְּרָטִי וּבִבְנִיַּת הָעָם כֻּלּוֹ.