עַם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר חַי כְּמוֹ בְּגַן עֵדֶן

עַנְנֵי הַכָּבוֹד הִקִּיפוּ אוֹתוֹ,

הוּא אָכַל מָן שֶׁיָּרַד מִשָּׁמַיִם

וְשָׁתָה מַיִם מִבְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם.

עַנְנֵי הַכָּבוֹד

עַנְנֵי הַכָּבוֹד שֶׁהִקִּיפוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הֵגֵנּוּ עֲלֵיהֶם מֵרוּחוֹת וּמֵאוֹיְבִים,

הֵם גַּם יִשְּׁרוּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ,

כָּךְ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָלַךְ בְּמִישׁוֹר וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְטַפֵּס עַל הָרִים.

יְתֵרָה מִזּוֹ, הָעֲנָנִים נִקּוּ לָהֶם אֶת בִּגְדֵיהֶם וַאֲפִלּוּ גִּהֲצוּ אוֹתָם.

הַמָּן

בַּמִּדְבָּר – עַם יִשְׂרָאֵל לֹא אָכַל לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, אֶלָּא לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם.

הוּא אָכַל אֶת הַמָּן שֶׁטַּעֲמוֹ הָיָה מְיֻחָד כִּי כָּלַל אֶת כָּל הַטְּעָמִים,

וְכָל אֶחָד טָעַם בַּמָּן מַה שֶּׁרָצָה.

וְעוֹד נֵס נִפְלָא הָיָה בַּמָּן שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ מִתְעַכֵּל, נִטְמָע וְנִסְפָּג בַּגּוּף,

כִּי לֹא הָיָה בּוֹ שׁוּם פְּסֹלֶת.

בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם

הַמַּיִם חִיּוּנִיִּים לָאָדָם כִּי הֵם מוֹבִילִים אֶת הַמָּזוֹן שֶׁבַּגּוּף וּמַחְדִּירִים אוֹתוֹ לְכָל חֶלְקֵי הַגּוּף.

אַחַת הַבְּעָיוֹת הַגְּדוֹלוֹת בַּהֲלִיכָה בַּמִּדְבָּר שֶׁאֵין בּוֹ מַיִם.

אוּלָם לְעַם יִשְׂרָאֵל הָיָה נֵס גָּדוֹל

שֶׁכָּל אַרְבָּעִים שְׁנוֹת הֱיוֹתָם בַּמִּדְבָּר לֹא חָסַר לָהֶם מַיִם כְּלָל,

הֵם שָׁתוּ מִבְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם.

עַנְנֵי הַכָּבוֹד, הַמָּן וְהַבְּאֵר סֵמֶל לַתּוֹרָה

הָעוֹלָם בּוֹ אָנוּ חַיִּים דּוֹמֶה לְמִדְבָּר,

שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַרְבֵּה מִכְשׁוֹלִים וְחַיּוֹת רָעוֹת כְּמוֹ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים.

אוּלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה.

הַתּוֹרָה דּוֹמָה לַעֲנָנִים בִּהְיוֹתָהּ מַקִּיפָה וּמְגוֹנֶנֶת עַל כָּל יְהוּדִי

לְלֹא כָּל הֶבְדֵּל בְּמַצָּבוֹ וּבְמַעֲמָדוֹ

מִפְּנֵי הַמִּכְשׁוֹלִים שֶׁבָּעוֹלָם.

כִּי יְהוּדִים בִּפְנִימִיּוּתָם, בְּעֶצֶם הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּהֶם, שָׁוִים וְדוֹמִים זֶה לָזֶה,

עַד שֶׁאֲפִלּוּ קַל שֶׁבַּקַּלִּים מוּכָן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם.

וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפֵּר הָרַבִּי, רַבִּי יוֹסֵף יִצְחָק, שֶׁכַּאֲשֶׁר הִפְצִיצוּ אֶת הָעִיר וַרְשָׁא,

הִתְחַבְּאוּ יְהוּדִים רַבִּים מִפְּנֵי הַפְּצָצוֹת,

וְכַאֲשֶׁר נָחֲתָה פְּצָצָה סָמוּךְ לְמַחֲבוֹאָם,

זָעֲקוּ כֻּלָּם בְּבַת אַחַת וּבְקוֹל אֶחָד "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל".

עִם זֹאת, הַתּוֹרָה שֶׁכֻּלָּהּ טוֹב חוֹדֶרֶת לִפְנִימִיּוּת הָאָדָם בְּשָׁעָה שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה,

וּמַשְׁפִּיעָה עָלָיו שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה.

אוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁיְּהוּדִים הֵם בַּעֲלֵי דְּרָגוֹת שׁוֹנוֹת אֵלּוּ מֵאֵלּוּ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וַהֲבָנָתָהּ,

לֹא כֻּלָּם מְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה בְּאוֹתוֹ אֹפֶן.

וּכְמוֹ הַמָּן שֶׁהַצַּדִּיקִים קִבְּלוּ אוֹתוֹ מוּכָן לַאֲכִילָה

בְּנִגּוּד לָרְשָׁעִים שֶׁהָיוּ חַיָּבִים לַעֲמֹל בּוֹ – לִטְחֹן, לֶאֱפוֹת, לְבַשֵּׁל עַד שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְמַאֲכָל.

כָּךְ גַּם בְּלִמּוּד תּוֹרָה, יֵשׁ מִי שֶׁיּוֹצֵא יְדֵי חוֹבַת לִמּוּד תּוֹרָה בִּקְרִיאַת שְׁמַע,

וְיֵשׁ מִי שֶׁחַיָּב לִלְמֹד תּוֹרָה כָּל הַיּוֹם.

כָּל אֶחָד לְפִי רָמָתוֹ.

וּבָרוּךְ הַשֵּׁם, הַתּוֹרָה דּוֹמָה לְמַיִם שֶׁיּוֹרְדִים מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ לְמָקוֹם נָמוּךְ,

וּבְדַרְכָּם הֵם מוֹלִיכִים אֶת הַמָּן שֶׁבַּתּוֹרָה וְאֶת עַנְנֵי הַכָּבוֹד לְכָל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא.

זוֹהִי הַזְּכוּת וְהַחוֹבָה שֶׁל כָּל יְהוּדִי לִלְמֹד תּוֹרָה;

וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ מֵבִין מַה שֶּׁקּוֹרֵא,

תָּמִיד יְקַבֵּל אֶת הַמָּן שֶׁבָּהּ וְאֶת הָעֲנָנִים שֶׁבָּהּ, וּלְעוֹלָם יִהְיֶה נִשְׂכָּר.

אַשְׁרֵנוּ שֶׁקִּבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה,

שֶׁהִיא מָזוֹן חִיּוּנִי לִבְרִיאוּתֵנוּ הַגּוּפָנִית וְהַנַּפְשִׁית,

שֶׁהִיא מַרְוָה אֶת צִמְאוֹנֵנוּ

וּלְעוֹלָם מְגִנָּה וְשׁוֹמֶרֶת עָלֵינוּ.