יש לחיות עם הזמן – פרשת השבוע שופטים,

ולקבל את השפע מלמעלה – י"ג מידות הרחמים בהם אנו זוכים בחודש אלול,

ולעיין ולמצוא את הקשר שבין הפרשה לבין חודש התשובה.

ואכן תוכן ראשית הפרשה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך"

מתקשר עם חודש אלול,

*   *   *

מצוה מדאורייתא "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך".

מי הם השופטים שעלינו למנות?… ואת מי הם צריכים להנהיג?…

שופטים הם הדיינים שיאירו את עינינו איך לקיים את התורה הלכה למעשה.

שופטים הם גם המוחין (חכמה בינה דעת) שינהיגו את שבע המידות.

כל איש ישראל חייב למנות שופטים ושוטרים כדי להתנהג על פי תורה.

ושופטים אלה צריכים לפקח באופן מתמיד "בכל שעריך".

"שעריך" אינם רק שערי הישובים שבארצך,

שערים אלה יכולים להיות קרובים אליך מאד… חלק ממך…

"שעריך" הם גם איברים בגופך – העיניים האוזניים כו' –

האיברים המקשרים את האדם עם העולם,

האיברים שעל ידיהם מתגלות מידות האדם.

השופטים ושוטרים הפרטיים שלך צריכים לפקח על הכניסה והיציאה בשערים אלה.

"ושפטו את העם משפט צדק" –

עליהם לעשות חשבון צדק, תיקון והשלמה למה שטעון תיקון ושלימות.

*   *   *

גם עניין "עגלה ערופה" המסיים את הפרשה מתקשר עם חודש אלול.

"כי ימצא חלל בשדה"… לא נודע מי הרגו – דבר הדורש תיקון וכפרה.

חלל נופל דוקא בשדה, מחוץ ל"שעריך"…

חטא… שעל ידו נשפך דם וחיות של אדם דקדושה באדם דקליפה.

בהשקפה ראשונה זה נגרם על ידי העיר הקרובה ביותר למקום החלל,

שלכן מודדים מהי העיר הקרובה לחלל.

אלא שגם במצב זה אומרים: "ידינו לא שפכו את הדם… ועינינו לא ראו"…

המאורע ארע בשדה ואינו שייך לנו.

למרות זאת תפקידנו לבקש מעומקא דלבא: "כפר לעמך ישראל",

והצלחתנו לפעול את הכפרה מובטחת – "ונכפר להם הדם".

וכשיש כפרה גמורה כפרה מושלמת יש נחת רוח למעלה – "לכפר… לפני ה'…".

*   *   *

זהו עניינו של חודש אלול, חודש התשובה,

שעושה תיקון לעניינים בלתי רצויים.

על ידי י"ג מידות הרחמים יש נתינת כח לתשובה,

ועל ידי תשובה יש סליחה מחילה וכפרה לכל דבר.

המלך בשדה… כל מי שרוצה יכול לבוא ולהקביל את פניו,

והוא מקבל את כולם!…

אף את אלה שבשדה!… ואף את אלה שנופלים בשדה!…

ובאיזה אופן?… בסבר פנים יפות ובפנים שוחקות.

*   *   *

יהודי מעצמו אינו שייך לעניינים בלתי רצויים, יהודי אינו שייך לחטא.

יהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש!…

והעצם כשאתה תופס בחלקו אתה תופס בכולו.

"ישראל וקוב"ה כולא חד".

כל יהודי מושרש בעצמותו של הקב"ה.

מצבו העצמי הפנימי והאמיתי הוא למעלה מן העולם הזה.

אלא שהקב"ה התחנן לפני נשמתו כפי שהיא למעלה,

(נשמה טהורה – "נשמה שנתת בי טהורה היא"),

לרדת למטה כאן לעולם הזה

(לבחינת "אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי").

והעולם הזה מלא קליפות ("שמרי הקליפות הגסות!") המעלימים ומסתירים על אלוקות

בגלל הצמצום הראשון, שבירת הכלים ומיעוט הירח,

עד שמכל זה נשתלשל חטא אדם הראשון המקור לכל החטאים.

לכן לא ייפלא שאדם שירד כאן למטה יכול להגיע לדבר בלתי רצוי, לחטא,

אף שבאמת אינו שייך לזה כלל.

ורק "אשר אינה האלוקים לידו", ("נורא עלילה על בני אדם"),

ובאמת אין זו אשמתו כלל – "ידינו לא שפכו את הדם"…

הדבר קרה בשדה כתוצאה משבירת הכלים וכו'.

ולכן מבקשים "כפר לעמך ישראל", כפר לעם שלך!…

שהרי "ישראל וקוב"ה כולא חד".

*   *   *

ירידת הנשמה לעולם הזה היא צורך עליה – לעשות להקב"ה דירה בתחתונים.

על ידי זה זוכה הנשמה לדרגה גבוהה יותר מאשר היתה קודם ירידתה.

זהו תכלית קיום תורה ומצוות – לפעול עילוי בעם ישראל.

שהרי "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות".

תורה ומצוות נועדו לזכות את עם ישראל ולהעלותם,

לכן לא יתכן שיפעלו פגם או חיסרון או ירידה כלשהי בעם ישראל.

מה גם שעם ישראל הם למעלה מן התורה.

לכן אף אם פגמו או החסירו ישראל בקיום התורה,

לא יתכן שזה יפגע בקשר העצמי שלהם (שלמעלה מהתורה) עם הקב"ה.

אמנם בגילוי התורה היא מעל ישראל, אולם בפנימיות עם ישראל מעל התורה,

לכן כשבאה התורה להעיד בישראל שעברו על מצוותיה,

אומר לה אברהם אבינו:

בתי, את באה להעיד בהן בישראל, ואין לך בושת פנים מפני?…

ואכן, כדי לגלות את מעלתן של ישראל שלמעלה מן התורה,

יש צורך בפעולה מיוחדת לגלות את מעלת ישראל שלמעלה מהתורה.

לכן קורא אברהם אבינו לתורה: בתי, כי היא מקבלת ממנו.

זהו גם כוחה של תשובה לגלות את עצם הנשמה של יהודי שלמעלה מן התורה,

והעצם אינו פגיע, כך שהקשר בין ישראל לה' הוא קשר עצמי ונצחי.

*   *   *

לכן בכוחה של תשובה לא רק לתקן את החטא מעיקרו,

לא רק להחזיר לנשמה את מצבה ומעמדה קודם החטא,

וגם לא רק להחזיר לנשמה את מצבה ומעמדה קודם ירידתה לעולם,

אלא לעשות בה עילוי שלא היה בה קודם לכן,

הכל קשור לדרגת ורמת התשובה אם היא מיראה או מאהבה,

וגם ביראה ואהבה יש דרגות אין ספור,

ולמעשה כל יהודי יכול להגיע ליראה עילאה ולאהבה רבה ולתשובה עילאה.

ואז מה הפלא שזדונות נחשבות לבעל תשובה מאהבה לזכויות?…

ובעוד בית הלל ובית שמאי דנו ביניהם

אם "נוח לו לאדם שנברא" או "לא נוח לו אדם שנברא",

עד שנמנו וגמרו, "נוח לאדם שלא נברא יותר משנברא",

הרי שהחסידות שאינה עוסקת בענייני נוחיות פוסקת,

"טוב לו לאדם שנברא", כי נברא צורך עליה!

*   *   *

אם כן, העבודה של חודש אלול מדגישה את מעלתן של ישראל.

יהודי יכול להיות סמוך ובטוח שעבודתו בחודש אלול מתקבלת ברצון,

אך לעולם אין הוא צריך להסתפק ביגיעה לשפר את מעמדו ומצבו הפרטי בלבד.

יהודי צריך לחשוב על הזולת שהוא חלק ממנו עצמו,

שהרי עם ישראל ערבים זה לזה ומעורבים זה בזה.

וכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא.

מעלת נפש אחת מישראל גדולה יותר מקיום כל העולם כולו,

מכיון שכל העולם כולו נברא בשביל נפש אחת מישראל,

(שלכן חייב יהודי לומר בשבילי נברא העולם).

ומובטח לכל יהודי שעל ידי השפעתו הטובה על זולתו,

יהיו מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה.

*   *   *

יהי רצון שנזכה לתשובה שלימה, תשובה עילאה,

לגילוי עצם הנשמה ולגילוי עצמותו של הקב"ה

בגאולה האמיתית והשלימה מיד ממש.