חטא המרגלים בכיה לדורות

סיימנו בשעה טובה את ספר במדבר, התחלנו את ספר דברים. פרשת דברים, הנקראת לפני תשעה באב מכילה קורלציה הדוקה להתרחשות של החורבן. למעשה אפשר לומר, שדרך התוכחה של משה בפרשת דברים אפשר להבין את מהותו של תשעה באב. במה אמורים הדברים?

משה, ערב הכניסה לארץ "מאפס" את עם ישראל ומעביר להם תסריט מזורז של כל הקורות אותם ב-40 שנה האחרונות במדבר. הוא מתאר כיצד ישבו בני ישראל באוהליהם והחלו לכבות וליילל על כך שהקב"ה שונא אותם, שהוציא אותם מארץ כה טובה כארץ מצריים רק כדי להרוג אותם במדבר ועוד שטויות שאינן עומדות במבחן המציאות. ואכן, הסיבה ש"הזעם" התעורר באוהלים היא כי את מבחן אור השמש הוא לא היה שורד. זה פשוט לא נכון!

הקב"ה אוהב את עם ישראל כשם שאב אוהב את בנו יחידו "כי נער ישראל ואוהבהו", וארץ מצריים היתה גלות מרה וקשה, לעומתה ארץ ישראל היא גן עדן, אך הגלות הנפשית נחרטה בנפשם עמוק, עמוק מידי. לכן היו כאלה שהמשיכו לחלום על מצריים בסתר והסיתו אחריהם עוד.

"השנאה" כביכול שבכו עליה יושבי האוהלים, מרומזת גם בפתיח של מגילה איכה שקוראים-בתשעה באב : איכה ישבה בדד העיר (ראשי תיבות איבה) ועד היום אנחנו משלמים על אותה בכיה מזוייפת.. אגב, זהו גם מקור הביטוי- בכיה לדורות. כי הם בכו לחינם, ועל ידי בכיה זו גרמו שתהיה בכיה אמיתית לדורות.

חשיפת האמת הדרך לגאולה

מעניין, כי משה רבנו "חשף" פרט זה דווקא כעת, ובפרשת המרגלים עצמה לא היה אזכור לכך. אולי בכדי לרמוז כי כבר אז זה לא עמד במבחן המציאות. מצד שני – זה לא משהו שראוי להתעלם ממנו כי זה מה שיצר סחף חברתי מסוכן.

ישנו ביטוי שאומר כי "המחטא הטוב ביותר הוא אור השמש". כשיושבים ומתלוננים במחשכים, מדברים רעות והופכים את זה למשהו חברתי מאורגן, זה יפרוץ מתישהו. אבל עד אז, אי אפשר לדעת מהיכן תפתח הרעה.

נשים לב, כי בדור הזה, שהוא דור אחרון לגלות ודור ראשון לגאולה, הדור שעליו אומר הרבי כי אנו, גלגול של דור המדבר ומתקנים את מעשיהם, קורה תופעה הפוכה. הכל יוצא החוצה. שחיתויות נחשפות, פרשיות מלוכלכות ואנשים שמתחבאים תחת איצטלות אלו ואחרות, נתפסים בקלקלתם ומוקעים חברתית. כאילו העולם רוצה לשטוף את עצמו מהזוהמה שעד כה התחבאה בחדרי חדרים ולהפטר מכל המקומות החשוכים והבלתי רצויים. אפשר לראות זאת כתופעה חברתית התלויה בשינויי טכנולוגיה וזמן, ואפשר לראות זאת כהכנת העולם לגאולה, כמקום מתוקן יותר לחיות בו.

כך או כך, הטיפול הראשוני בתופעה, הוא חשיפת האמת. והאמת היא שהקב"ה אוהב את עם ישראל, שט' באב הוא יום תענית שיתהפך ליום שמחה ושחורבן בית המקדש הוא למעשה רע זמני שיהפוך בקרוב ממש לטוב נצחי, וזה הדבר היחיד שחשוב לזכור לאורך כל הדרך.

אגב, אנחנו רואים את זה קורה בפועל. השבת – יחול ט' באב, אך אין אנו צמים ומתענים בשבת, לכן הצום נדחה ליום א', בתקווה שיתבטל לגמרי ואיתו סיבת הגלות. בינתיים, הורה הרבי דווקא להדר בסעודות, להשקיע בבשר וביין, במאכלים משובחים, ולהראות קודם כל לעצמנו ואח"כ לקב"ה. אנחנו כבר לא משתכנעים מהסיפור הזה שנקרא "גלות" ודורשים גאולה, מייד.

(מבוסס על שיחה מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך לד, עמ' 17 )