קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף  

בְּמַעֲמַד הַר סִינַי זָכָה עִם יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל הַשֵּׁם,

קוֹל שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם וּמִשָּׁמַיִם וָאָרֶץ,

"קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף״ – קוֹל שֶׁלֹּא פָּסַק!

וּפֵרְשׁוּ בַּמִּדְרָשׁ,

קוֹל שֶׁנֶּחְלַק לְשִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁנֶּחְלָקִים לְשִׁבְעִים לָשׁוֹן הַשַּׁיָּכִים לְשִׁבְעִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם.

קוֹל שֶׁמִּמֶּנּוּ נִתְנַבְּאוּ כָּל הַנְּבִיאִים,

קוֹל שֶׁנִּמְשַׁךְ בְּכָל הַדּוֹרוֹת,

קוֹל שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בַּת קוֹל – קוֹל לְלֹא הֵד!

אָנֹכִי הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ

וְנִשְׁמַע הַקּוֹל ״אָנֹכִי״ רָאשֵׁי תֵּבוֹת "אֲנָא נַפְשִׁי כְּתָבִית יְהָבִית".

כִּי בְּמַתַּן תּוֹרָה נָתַן הַשֵּׁם אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁאָמַר,

כְּשֶׁהוּא פּוֹנֶה לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר בִּלְשׁוֹן יָחִיד "אָנֹכִי הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ".

וְלֹא רַק לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ דּוֹר אֶלָּא לְכָל יְהוּדִי בְּכָל דּוֹר פָּנָה הַשֵּׁם.

שֶׁהֲרֵי בְּמַעֲמַד הַר סִינַי נוֹכְחוּ כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל,

וּלְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נָתַן הַשֵּׁם אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

הַתּוֹרָה נִתְּנָה לִיהוּדִים וּלְכָל אֻמּוֹת הָעוֹלָם

בְּמַתַּן תּוֹרָה קִבַּלְנוּ לֹא רַק אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת אֶלָּא אֶת הַתּוֹרָה וְכָל הַמִּצְווֹת,

וְלֹא רַק יְהוּדִים אֶלָּא גַּם גּוֹיִים בְּנֵי נֹחַ קִבְּלוּ שֶׁבַע מִצְווֹת מִן הַתּוֹרָה.

וְלָכֵן נֶחְלַק הַקּוֹל לְשִׁבְעִים לָשׁוֹן.

לָכֵן עַל כָּל יְהוּדִי לְהִשְׁתַּדֵּל לָכֹף אֶת אֻמּוֹת הָעוֹלָם

לְקַיֵּם אֶת שְׁבַע הַמִּצְווֹת, שֶׁצִּוָּהּ הַשֵּׁם עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ.

קוֹל הַשֵּׁם לְלֹא בַּת קוֹל

קוֹל הַשֵּׁם "אָנֹכִי הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ" בְּקוֹל גָּדוֹל הָיָה לְלֹא בַּת קוֹל, לְלֹא הֵד!

קוֹל הַשֵּׁם חָדַר בְּכָל הָעוֹלָם אֲפִלּוּ בַּדּוֹמֵם, כִּי שׁוּם דָּבָר לֹא עָצַר בַּעֲדוֹ.

זֶהוּ טֶבַע הַקּוֹל הָאֱלֹקִי שֶׁאֵין לוֹ מַעֲצוֹר הַמַּסְתִּיר אֶת הַקּוֹל.

לָכֵן גַּם קוֹל הָאָדָם הַלּוֹמֵד תּוֹרָהּ חוֹדֵר לֹא רַק בְּגוּפוֹ וּבְנִשְׁמָתוֹ אֶלָּא אַף בְּכָתְלֵי בֵּיתוֹ,

וְלֶעָתִיד לָבוֹא יָעִידוּ קוֹרוֹת בֵּיתוֹ שֶׁל הָאָדָם עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ.

"אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה״.

אָכֵן זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל הַשֵּׁם בְּמַתַּן תּוֹרָה, קוֹל שֶׁנִּשְׁמַע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ וְאֵינוֹ פּוֹסֵק.

לָכֵן עָלִינוּ לִלְמֹד תּוֹרָה בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְלַהֲבוּת, עַד שֶׁהִיא תַּחְדֹּר בָּנוּ וּבְכָל הַסּוֹבֵב אוֹתָנוּ,

וְזֶה יַשְׁפִּיעַ עַל כָּל הִתְנַהֲגוּתֵנוּ שֶׁתִּהְיֶה בְּדֶרֶךְ הַשֵּׁם, דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה,

וְעַל יְדֵי זֶה יָחִישׁ הַשֵּׁם אֶת גְּאֻלָּתֵנוּ וְיִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם בְּכָל עַצְמוּתוֹ בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.