שבט גד מופקד על חודש אלול

השבט המופקד על חודש אלול הוא גד. גד זכה באלול, חודש הרחמים והסליחות, משום שבו ובשמו גלומים מאבקי האדם הטוב עם כוחות הרע המבקשים להסיטו מן הדרך. לכך כיוון יעקב בברכו את גד ״גד גדוד יגודנו, והוא יגד עקב״[1].

פירוש השם ״גד״ הוא מזל, ומשום כך שבט גד מסמל את מזלו של ישראל, שהוא למעלה מכל המזלות. חייהם וגורלם נקבעים לפי מעשיהם, ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה, שכן כוח התשובה והתפילה עולה על כוחו של המזל[2].

בא גד

גד הוא הבן השביעי מבין שבטי ישראל, וגם הגימטרייה של שמו היא 7. על כן הוא עומד בסימן השלמות והתמימות שהמספר 7 מייצג במורשת ישראל – היום השביעי, השנה השביעית, שנת היובל הבאה לאחר שבע שמיטות ושלמות של מלכות השמים באלף השביעי לבריאה.

"ותאמר לאה בגד [בא גד], ותקרא את שמו גד״ (בראשית ל, יא): עם הולדתו של גד הכריזה לאה על בוא המזל הטוב לבית יעקב, באמרה ״בא גד". צירוף המילים הזה נכתב בתורה ללא א׳: "בגד״, אלא שהוא נקרא כאילו הוטלה בו א׳.

משחק המילים ״בא גד" ו״בגד״ הוא שעומד ביסוד החודש. חיי האדם יכולים להיות בבחינת ״בא גד״ אך יכולים להיות גם בבחינת ״בגד״, היינו בגידה. על האדם להוסיף לתוך חייו את הא׳ של ״אלוקים״ ושל ״אנכי״ על מנת להפוך אותם ל"בא גד". זהו חשבון הנפש של אלול.

אליהו הנביא משבט גד

לפי חלק מהמסורות היה אליהו התשבי, הנביא, איש האלוקים, הלוחם הגדול באלילות ובמלכים החוטאים של ממלכת ישראל, משבט גד.

לאליהו הנביא מעמד מיוחד של ממלא שליחות ה׳ בעם ישראל. הכרזתו ״ה׳ הוא האלהים״[3] מהדהדת בעולם כולו, ובה מסתיימים, במוצאי יום הכיפורים, ארבעים ימי התפילה שהחלו בראש חודש אלול.

האות ה״א מופיעה פעמיים בתחילת הצירוף, לרמוז על חמשת האורות שנבראו ביום כ״ה בחודש אלול, הוא היום הראשון לבריאת העולם. ואכן, בחמשת הפסוקים הראשונים של התורה המילה ״אור״ כתובה חמש פעמים, וזה קשור לאורם של חמשת חומשי התורה שבאספקלריה שלה נברא העולם.

מקורות