לִהְיוֹת יְשָׁרִים וַאֲמִתִּיִּים

"תָּמִים תִּהְיֶה עִם הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ" –

הַתּוֹרָה דּוֹרֶשֶׁת מֵאִתָּנוּ לִהְיוֹת תְּמִימִים,

כְּלוֹמַר, יְשָׁרִים וַאֲמִתִּיִּים.

חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת.

לָכֵן גַּם עָלֵינוּ, בִּהְיוֹתֵנוּ בָּנִים לַמָּקוֹם, לְהִתְרַחֵק מִן הַשֶּׁקֶר וְלֹא לַעֲשׂוֹת עָוֶל,

וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָּא לְהִמָּנַע גַּם מֵהִתְחַכְּמֻיּוֹת וּמֵעַרְמִימוּת.

כָּךְ תּוֹבִיל אוֹתָנוּ הָאֱמֶת לְאֹרַח חַיִּים טוֹב וּבָרִיא.

אָנוּ צְרִיכִים לִזְכֹּר שֶׁהַשֵּׁם נִצָּב תָּמִיד עַל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ,

כְּאִלּוּ הוּא בְּנוֹ יְחִידוֹ.

הוּא מַבִּיט עָלֵינוּ וּמַאֲזִין לָנוּ וּבוֹחֵן כִּלְיוֹתֵינוּ וְלִבּוֹתֵינוּ.

וּבָרוּר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ אִם אָנוּ עוֹבְדִים אוֹתוֹ כָּרָאוּי.

זֶה דָּבָר נִפְלָא לָדַעַת שֶׁהַשֵּׁם תָּמִיד אִתָּנוּ,

וְיוֹדֵעַ כָּל מָה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים מְדַבְּרִים וְחוֹשְׁבִים,

עִם זֹאת זֶה גַּם מְחַיֵּב אוֹתָנוּ לִהְיוֹת טוֹבִים וִישָׁרִים.

וְאָכֵן כַּאֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי אָדָם אָנוּ יְרֵאִים וּמְפַחֲדִים אֶלָּא רַק מֵהַשֵּׁם,

אָז בָּטוּחַ שֶׁנֵּיטִיב אֶת דְּרָכֵינוּ וְנִשְׁמֹר אֶת צְעָדֵינוּ וְנַקְפִּיד אַף עַל טֹהַר מַחְשְׁבוֹתֵינוּ.   

לִחְיוֹת בֶּאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם

וְעוֹד פֵּרוּשׁ יֵשׁ לְפָסוּק זֶה הַמְּחַיֵּב אוֹתָנוּ לִהְיוֹת תְּמִימִים עִם הַשֵּׁם.

לִהְיוֹת תָּמִיד בֶּאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בְּהַשֵּׁם וְלֹא לַחְקֹר אַחַר הָעֲתִידוֹת.

לִסְמֹךְ עַל הַשֵּׁם הָאוֹהֵב אוֹתָנוּ שֶׁמֵּיטִיב לָנוּ בְּכָל עֵת,

וּלְעוֹלָם יִגְמֹל אִתָּנוּ אַךְ חֵן חֶסֶד וְרַחֲמִים.

בֶּאֱמוּנָה זוֹ נִזְכֶּה לִהְיוֹת תָּמִיד עִם הַשֵּׁם וְחֵלֶק מֵהַשֵּׁם,

וְהַכּוֹחוֹת הַטִּבְעִיִּים שֶׁלָּנוּ יֵהָפְכוּ לְכוֹחוֹת אֱלֹקִיִּים.

וּבַכּוֹחוֹת הָאֱלֹקִיִּים שֶׁנְּקַבֵּל בְּמַעֲשֵׂינוּ הַתְּמִימִים,

נַעֲשֶׂה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים,

וְנָחִישׁ אֶת הַגְּאֻלָּה.