אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁעָנִי יִהְיֶה עָרֵב לְעָשִׁיר?

פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ נִצָּבִים פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים: אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם…

רָאשֵׁיכֶם, שִׁבְטֵיכֶם… מֵחוֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שׁוֹאֵב מֵימֶיךָ.

כָּל עַם יִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים נָשִׁים וְטַף, מְכֻבָּדִים וּפְשׁוּטִים

כֻּלָּם בְּיַחַד עוֹמְדִים לִפְנֵי הַשֵּׁם וְעוֹבְרִים בִּבְרִיתוֹ.

מִכָּאן שֶׁקָּטָן וְגָדוֹל כֻּלָּם חֲשׁוּבִים לִפְנֵי הַשֵּׁם וְכֻלָּם עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה.

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: נָכוֹן, עָשִׁיר יָכוֹל לִהְיוֹת עָרֵב עֲבוּר עָנִי,

שֶׁאִם הֶעָנִי מְבַקֵּשׁ הַלְוָאָה וְהֶעָנִי אֵינוֹ מַצְלִיחַ לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹ,

אָז הֶעָשִׁיר שֶׁהָיָה עָרֵב לוֹ, מְשַׁלֵּם עֲבוּרוֹ,

אוּלָם אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁעָנִי יִהְיֶה עָרֵב לְעָשִׁיר?

וּכְמוֹ כֵן, אֵיךְ אָדָם חוֹטֵא יָכוֹל לִהְיוֹת עָרֵב לְצַדִּיק?

עַם יִשְׂרָאֵל קוֹמָה אַחַת שְׁלֵמָה

מֻסְבָּר בַּחֲסִידוּת, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הֵם קוֹמָה אַחַת שְׁלֵמָה,

דֻּגְמַת הַגּוּף שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַרְבֵּה אֲבָרִים,

אָמְנָם הָרֹאשׁ נַעֲלֶה מִן הָרַגְלַיִם,

אוּלַם הָרֹאשׁ זָקוּק לָרַגְלַיִם לַעֲבֹר מִמָּקוֹם לַמָּקוֹם,

וּכְמוֹ הָרֹאשׁ וְהָרַגְלַיִם, כָּךְ כָּל הָאֲבָרִים זְקוּקִים זֶה לָזֶה.

כְּמוֹ כֵן, עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם קוֹמָה שְׁלֵמָה,

אַף שֶׁיֵּשׁ סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל יְהוּדִים וְכָל אֶחָד בְּמַעֲמָד וּמַצָּב שׁוֹנֶה,

בְּכָל זֹאת לְכָל יְהוּדִי יֵשׁ הַמַּעֲלָה הַמְּיֻחֶדֶת לוֹ.

לָכֵן כָּל אֶחָד מֵעַם יִשְׂרָאֵל זָקוּק לַעֲרֵבוּת שֶׁל חֲבֵרוֹ.

וְאָכֵן, כְּדֵי לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת עָלֵינוּ לְהִתְאַחֵד.

בְּאַחְדוּת עַם יִשְׂרָאֵל נְקַבֵּל כֹּחַ עַד שֶׁאַף אֶחָד לֹא יוּכַל לִשְׁלֹט בָּנוּ.

וּבְעִנְיַן הָאַחְדוּת, מַה טּוֹב שֶׁלְּכָל אֶחָד יִהְיֶה לְפָחוֹת חָבֵר אֶחָד שֶׁאִתּוֹ יִתְאַחֵד,

וְכַיָּדוּעַ, שֶׁכַּאֲשֶׁר שְׁנֵי יְהוּדִים מִתְאַחֲדִים וְעוֹסְקִים בִּקְדֻשָּׁה,

הֲרֵי שֶׁשְּׁתֵּי נְפָשׁוֹת אֱלֹקִיּוֹת מִתְחַבְּרוֹת כְּנֶגֶד נֶפֶשׁ בַּהֲמִית אַחַת,

וּבְאֹפֶן זֶה קַל לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר וּלְנַצְּחוֹ,

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּהַדְרָגָה הַכּוֹחוֹת הַטִּבְעִיִּים נֶהֱפָכִים עַל יְדֵי כָּךְ לְכוֹחוֹת אֱלֹקִיִּים.