פרשת לך לך – גם הירידה היא עליה

הקראת כתבה
יום שני ו׳ מרחשון ה׳תשע״ו
פרשת לך לך מלמדת שתמיד יש התקדמות בהליכה גם כאשר הולכים ממטה למעלה וגם כאשר הולכים ממעלה למטה. ומכאן שגם הירידה היא עלייה.
מאת ברכה טברדוביץ
פרשת לך לך – גם הירידה היא עליה

יש תקופות ויש תקופות

בחיי האדם מצבים שונים. יש עליות ויש ירידות. הן מבחינה כלכלית, הן מבחינה מוראלית, הן מהפן החברתי והן מהפן הרוחני.

יש תקופה שנמצאים בהתעלות רוחנית: התפילה, הלימוד, קיום המצוות, הפעילות והמבצעים – הכל מתבצע ב”ה כראוי, מתוך חיות פנימית ואמיתית.

ויש תקופה שקשה יותר. לפעמים מגיעה תקופה כזו בעקבות מעידה שלא בבחירתו של האדם, כמו מצב רוח לא־טוב שבא אחרי שגנבים פרצו אל תוך הבית וגנבו חפצים יקרי ערך וממון רב, וכדומה. זהו מצב נתון – מצב של ירידה שלא בבחירתו של האדם.

ולעתים האדם בבחירתו החופשית החליט “לנצל” את הזמן הפנוי על מנת לגלוש באינטרנט, לדוגמא. ומשם “גלש” לאתרים מאוד לא רצויים. ועניין גורר עניין עד שהגיע לטמטום המוח והלב. המצב מתדרדר לפעמים כל־כך, עד שהאדם לא מאמין בעצמו עד היכן מקום הירידה. וכמובן יש לזה השפעה על האדם ועל ביתו וסביבתו. זהו מצב של ירידה ללא ספק, כי התקומה ממנה קשה היא, כי סטייה קלה ביער מביאה לתעות ביער, והדרך חזרה לא קלה היא.

ידוע, שרוב התאונות קורות באור צהוב. הירוק בחיים היא תקופת השיא, בה לא נכשלים כ”כ. האדום הוא שפל המדרגה. בתקופת ההיסחפות, כשהנטיה היא בין לבין – אז דרושה עמידה איתנה על המשמר, לבל נמעד חלילה לתאונה הרת אסון.

גם בקשרים הבין אישיים שבין אשה לבעלה, בין אשה וילדיה קיימים תקופות.

יש תקופות זוהר: יש הבנה, תקשורת, נחת חסידי, קדושה ואהבה שוררים במקום. ויש גם תקופות של ירידה: חוסר הבנה, חוסר תקשורת, אי נחת, נפרצה חומת המגן של הקדושה והאהבה.

לפעמים הדבר קורה בעקבות מקרים שלא תלויים בידי אדם, כמו מצב כלכלי קשה, וכיו”ב. ולעיתים – תקופה זו נוצרה בידי אנוש: באי רצון להשקיע, בהעדפה של שתיקה על פני הידברות, או להיפך, בדיבור בטונים גבוהים שאין בהם יצירת אמפטיה, אלא, העצמת תקופת הירידה.

בירידה מצוי תהליך של עלייה

אומר הרבי[1]: ירידה זו היא לא רק צורך עלייה, אלא היא חלק מתהליך העלייה.

ירידה צורך עלייה ניתן לתאר כאדם המתכופף בכדי לקפוץ לאחר מכן לגובה רב, או ככדור גומי קטן הנזרק כלפי מטה על מנת להתרומם אל על. ניתן לראות ירידה הגוררת בעקבותיה עלייה לאין ערוך.

אך כאשר מדובר על ירידה המהווה שלב בתהליך של עלייה – למה הדבר דומה? למדרגות לולייניות שהשיפוע בהם הוא בזוית מאוד קטנה. מחצית מהמקום מואר ומחצית חשוך ביותר. כאשר אדם מהלך את מחצית המעגל בחושך נדמה בעיניו שזו ירידה, אך כאשר הוא מגיע לנקודת האור, הוא מגלה שהייתה כאן עלייה והוא גבוה יותר מהמקום שהיה בתחילת דרכו.

“לך לך – השם מורה על התוכן

זוהי התשובה שנותן הרבי על השאלה, איך יתכן ששם הפרשה הוא: “לך לך”. והרי שם הפרשה מורה על תוכנה, ופירוש תיבות “לך לך” הוא ללכת אל עצמך – אל פנימיותך[2], אל שורש נשמתך – עלייה[3]. ואיך יתכן שמיד אחר כך נאמר[4]: “ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה” – ירידה. הרי שם הפרשה מורה על מהות כל הפרשה?

הרבי מפרט בשיחה, שאכן ניתן לומר שיש כאן מצב של ירידה – שהרי לגבי אברהם אבינו עצמו היה זה נסיון, ובכך ש”לא הקפיד ולא קרא תגר”[5], הוא עצמו נתעלה ביותר. אך התכלית הייתה “ואברכך ואגדלה שמך, והי’ ברכה”. כמשל הנאמר במדרש[6]:

“צלוחית של אפופילסימון (כלי עם בשמים) שהייתה מונחת בקרן זווית וריחה לא התפשט בסביבה, ועל ידי שהייתה מיטלטלת, היה ריחו נודף. כך אמר הקב”ה לאברהם אבינו: טלטל עצמך ממקום למקום ושמך מתגדל בעולם”.

עניינו של שמו של אברהם המתפרסם בעולם, הוא על מנת להגדיל את שמו של הקב”ה, ולפרסמו (על דרך המהות של השלוחים של הרבי, והקמת בתי חב”ד),

אך לכאורה המצב נראה בדיוק הפוך. מיד לאחר שאברהם אבינו הגיע לארץ ישראל, השתרר רעב, מצב של היפך קידוש שם שמים. התושבים יכולים לטעון, שכאשר הגיע היהודי הקדוש נגרם רעב – היפך המשמעות של “לך לך” ושל “אגדלה שמך”.

גם כאשר הגיעו למצרים, נוצרה בעיה. שרה, שהייתה יפת תואר ויפת מראה והוצפנה בתיבה, נלקחה לבית פרעה. הקב”ה מנגע את פרעה בנגעים, וטענתו היא[7] “למה לא הגדת לי כי אשתך היא. למה אמרת אחותי היא”. זהו הרי מצב של ירידה, לא ניכר העניין של פרסומו של אברהם אבינו, של קידוש שם שמים!

“וירד”, “יצאו” – מעשה אבות סימן לבנים

אך אם נתבונן לעומק, נגלה שבסיפור ירידת אברהם למצרים – בו טמונה העלייה. שכן בעקבותיו[8] “ויעל אברם ממצרים.. כבד מאוד במקנה, בכסף ובזהב”. ועוד והוא העיקר, שמעשה אבות סימן לבנים – מעשה אבות הוא עצמו הגורם למה שיארע אחר כך לבנים. כמו שכתוב בזוהר ש”וירד אברם מצרימה” גרם לגלות מצרים, וממילא ליציאה באופן של[9] “ואחרי כן יצאו ברכוש גדול”.

וכמו כן שהות שרה בבית פרעה, הנה בכך שגדרה עצמה מן הערווה, זה נתן את הכוח לבנים, להישמר מעוון זימה בגלות מצרים, ולא הייתה למצרים שום שליטה בנשי ישראל, כפי שפרעה מלך מצרים לא היה יכול אפילו לנגוע בשרה אמנו[10].

מכל האמור, נמצאנו למדים דבר נפלא: “וירד אברהם מצרימה” – הוא חלק מתהליך של עלייה. וכך אומר הרבי[11]:

“ההוראה הנלמדת מכך בעבודתנו הרוחנית היא: כשמתבוננים במצב העולם שבו אנו שרויים, כאשר החושך מתגבר מיום ליום, כמאמר חז”ל “בכל יום ויום מרובה. . משל חברו” – עלולים ח”ו להתייאש ולחשוב: מנין יהא כוח להתגבר על החשכה ולהאיר את העולם באור התורה והמצוות? התשובה לכך היא, שכל הירידות, העלמות והסתרים הם חיצוניים בלבד. אך בפנימיות, להיפך: כיון שהעולם אינו מתנהל מעצמו ח”ו אלא הקב”ה מנהיגו, ובוודאי, שכוונתו של הקדוש ברוך הוא בכל פעולותיו בעולם – גם בדברים שנראים כחושך וכירידה ־ היא למרק ולרומם את העולם, ולאמתו של דבר, הירידה עצמה היא הכנה וחלק מהעלייה. כלומר, מיום ליום העולם מתעלה ומתעדן, עד שיגיע לשיא שלמותו, בהיותו דירה לה’ יתברך”.

ומה לגבי ירידה התלויה בבחירתו של האדם?

אף על פי שלכאורה נראה, שמצב זה נכון רק לגבי מצב של ירידה שלא תלוי באדם, כמו הסיפור שהובא לעיל. אך האמת היא שכלל זה נכון גם לגבי ירידה שנגרמה בבחירתו של האדם. גם כשהוא לא התגבר על עצמו, ופעל ועשה שלא כדבעי, אף על פי כן עליו לדעת שהקב”ה מנהיג את העולם, ולאחר מעשה מתברר שהיה זה בהשגחה פרטית, וירידה זו מהווה חלק מתהליך של עלייה. וכלשונו הקדוש[12]:

“גם הירידות בעולם ובאדם הנגרמות על ידי מעשיו שלו ולפי בחירתו החופשית – כיוון שגם הן “על פי ההשגחה העליונה” ומובילות לתכלית מוגדרת – הרי גם הן, הירידות, מהוות חלק מהתכלית.

“אמנם, מעשה החטא עצמו הוא בודאי ההיפך מהרצון העליון, אך מצב הירידה בעולם ובאדם, שנגרם על ידי החטא, אינו ההפך מרצון ה’. כלומר, אין זו ירידה אמיתית, אלא חלק מהעליה שבאה בעקבותיה.

“וזוהי ההוראה הנלמדת מכך שהסיפור “וירד אברם מצרימה” מופיע בפרשת “לך לך”: בכל מצב שיהודי שרוי בו, אפילו במצב נחות ביותר, ואפילו באשר הוא עצמו גרם למצב שלילי זה, על ידי שבחר ברע, וכיון ש”הוא הפסיד את עצמו” הרי “ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה בנפשו וגמלה רעה” ־

“בכל זאת אל יתייאש אדם וחס ושלום יחשוב שאבדה תקוותו – שהרי, כיון שמצבו נגרם, מלבד בחירתו, על ידי ההשגחה העליונה, הרי הוא מוביל, באמצעות תשובה וכו’, לדרגה נעלית ביותר, שעל ידי תשובה הוא יוכל לברר ולזכך גם את ניצוצות הקדושה הנמצאים ב”זדונות” ולהפוך אותם ל”זכויות”.

“אמנם, החטאים עצמם הם להפך מרצון העליון, ולכן “שבירתן זהו תקנתן” – אך לגבי מצב האדם, עליו לדעת, שגם על ידי החטא נוספה לו, בפנימיות ובהעלם, אפשרות להתעלות, כיון שיש לו כוח – והבטחה ש”לא ידח ממנו נדח” ולכן בוודאי יישם כוח זה בפועל – לברר גם את הניצוצות שב”זדונות” ולהפוך אותם ל”זכויות”. הנעלות מזכויות של צדיקים”.

לדעת לגלות את העלייה

לפי כל הנ”ל יש לדעת ולגלות את העלייה שבכל דבר.

סיפרה לי ידידה, שאינה נמנית בין חסידי חב”ד, אלא קשורה לחסידות אחרת:

משפחתה יצאה לשבת לצפון, והם התארחו בבית בו היה ספר אגרות קודש של הרבי. היות ושמעה שניתן לקבל תשובות מהרבי דרך ספר זה, היא שאלה דבר־מה, והתשובה הייתה כל כך מופלאה, עד ששינתה את כל חייה.

לימים כשנפגשנו, נאותה לספר את סודה, וכך ספרה: מצב שלום־הבית לא היה כתיקונו: חוסר הבנה, חוסר תקשורת. היא תלתה זאת בסיבות שונות, אך המציאות הייתה עגומה.

היא ציפתה לרגע בו תהיה לבדה בבית. בצר לה פנתה אל הרבי דרך אגרות הקודש ובקשה עצה וברכה, התחננה לשינוי… תשובת הרבי הייתה מופלאה:

“להתפלל ולהתפלל… לדבר ולדבר…”

באותו הלילה היא לא יכלה לעלות על יצועה, ההתרגשות הייתה רבה. בכוח תשובתו של הרבי להתפלל, היא סיימה שלוש פעמים את כל התהלים ושפכה את מר ליבה לפני בורא עולמים.

כעת, ידעה, עליה לבצע את המשימה השניה, הקשה מקודמתה, לדבר. היא מאוד חששה שבעלה לא יבין, ואפילו ילעג. ששוב יעלה הקשר על שרטון, ששוב יעלו הטונים, התסכולים, ההתמרמרות. אך בכוח הברכה של הרבי, החליטה שעליה לדבר ולשוחח, להבהיר ולדון…

זה לא היה קל, וגם לא מיידי, היא אומרת, אך הלא יאומן קרה. השינוי היה כה משמעותי, עד שהיום הם ב”ה זוג לתפארת, המנהל בית וילדים באופן מעולה מתוך הבנה ואהבה. אין היא יודעת האם זוגות אחרים מגיעים לאותן רמות של פתיחות והבנה הדדית.

ההשקעה שנוצרה בעקבות הירידה, היא זו שגרמה לעלייה ולהבנה משמעותית.

כל שידוך מקרב את הזיווג

אותה נקודה ניתן לראות בשידוכים. יכולה להיות בחורה שמצפה לפגישה עם בחור מסוים. הבירורים נעשו, והפגישה יצאה אל הפועל. העניין היה נראה לה… היא החלה לפתח רגש מסוים כלפי הבחור, להיפתח בפניו, והנה לאחר מספר פגישות הבחור אינו מעוניין להמשיך. הבחורה הצעירה מרגישה פגועה, מתוסכלת, מיואשת, חסרת בטחון. אך עם מעט התבוננות, ניתן לראות את הירידה במבט אחר – סיטואציה זו קידמה אותה אל התכלית, והיא נהייתה בוגרת יותר, מחושלת.

על כך מספר הרבי הריי”צ: כשהייתי בן ארבע עשרה שנה שמעתי מאבי, הרבי הרש”ב, סיפור[13]:

“אצל הרב הצדיק ר’ לוי יצחק מבארדיטשוב, היה שדכן קבוע שהיה מציע לו שידוכים עבור בניו ובנותיו, ועבור כל הצעת שידוך שהיה מציע היה ר’ לוי יצחק נותן לו עבור זה “א פיאטאק” (שם מטבע). אך כיוון שר’ לוי יצחק היה תמיד בדביקות והיה עסוק מדי, לכן קבע זמן מיוחד עבור השדכן שיבוא להציע את הצעת השידוך – בעת שהיה מקפל את הטלית והתפילין.

בעת שהשדכן היה בא אל ר’ לוי יצחק להציע הצעות, מובן שלא היה יכול לכוון בדיוק את הזמן בו הוא יקפל את הטלית והתפילין שלו, והיה צריך תמיד לחכות. כעבור זמן, לאחר שהשדכן הציע הרבה הצעות וכבר קיבל הרבה “פיטאקעס”, אך הצעות השידוך שהציע לא באו לידי גמר, החליט השדכן להפסיק לבוא עם הצעות נוספות. ויקרא לו ר’ לוי יצחק ושאל אותו: מדוע הפסקת להציע הצעות, הרי:

א. העניין עצמו הוא עניין נעלה, שהרי זהו “בנין עדי עד”.

ב. והוא גם כן בכלל מצות “אהבת ישראל”, להשתדל בטובת הזולת.

ג. ובפרט שהיה לך מזה גם פרנסה, ואם כן מדוע הפסקת?!

השיב לו השדכן: מהי התועלת בהצעת שידוכים, בשעה שאינם באים לידי גמר?!

ויאמר לו ר’ לוי יצחק: גם בהצעת שידוך שלא באה לידי גמר יש תועלת. כי הרי אמרו רז”ל שארבעים יום קודם יצירת הוולד מכריזים למעלה “בת פלוני לפלוני”, כי למעלה הכול הוא בדרך כרוז, וכל הכרוזים העליונים הם חיות למלאכים, וחיותם היא מזה שכאשר הם שומעים את הכרוז הם חוזרים ומכריזים על מה שמעו, ומזה היא חיותם.

וידוע, שהמלאכים נבראים מהתורה ומעשים טובים של בני האדם. אך כאשר התורה והמצוות נעשים שלא לשמה, שחסר חיות בזה וכיוצא בזה, נבראים מזה מלאכים בעלי מומין – “קאליקעס”, ולכן יש ביניהם מלאכים סומים וחרשים רח”ל.

והנה כאשר יוצא הכרוז “בת פלוני לפלוני”, והמלאכים חוזרים ומכריזים את זה, הנה המלאכים בעלי המומים מחליפים את שמות הזיווג וקוראים ומכריזים שמות אחרים.

וכיון שכל דיבור שיוצא ממלאך אינו עובר לבטלה לגמרי, לכן אינם יכולים לבוא בנקל כל כך אל הזיווג האמיתי, אלא צריכים להציע את אותם השמות שהמלאכים החרשים הזכירו, ואחרי הצעות אלו – שאינם באים לידי גמר כי הרי אין זה הזיווג האמיתי – על ידי זה באים אחר כך אל הזיווג האמיתי.

ולכן – סיים הרב ר’ לוי יצחק – יש תועלת גם בהצעת שידוך שאינה באה לידי גמר, כי על ידי זה מתקרבים יותר אל הזיווג האמיתי”.

מכאן, שהירידה עצמה היא תהליך של עלייה – מדרגות לולייניות שמגיעים דרכן אל הבחור המיועד.

גילוי הכוחות – עוצמתה של האשה

מספרת הגמרא[14] על נתן בן צוציתא[15], שהלך ברחוב וראה אשה יפה מאד ושמה חנה, וחשק בה. מרוב אהבתו אליה נפל למשכב. הרופאים קבעו שאם לא יבוא על סיפוקו ימות.

בעלה של חנה היה עני מרוד, ולימים נאסר בגלל חובות רבים שרבצו עליו ולא היה ביכולתו לשלמם. מצב בריאותו בכלא התדרדר, עד שקרא לחנה ואמר לה: לכי לנתן, ובקשי ממנו הלוואה. הוא ודאי ייעתר לך. חנה בהיותה אשת איש כשרה סירבה כמובן, ביודעה על תאוותו וחוליו של נתן. אמר לה בעלה: ודאי מצפה את שאמות ותינשאי לו. משלחץ עליה – הלכה.

כשהגיעה לנתן, התחזק וישב על מיטתו, ואמר לה: מה רצונך? אמרה לו: הלוואה רוצה אני ממך, כדי לשחרר את בעלי מן המאסר. אמר לה: כל מבוקשך אתן, ובלבד שתעתרי לי. אמרה לו חנה: הנני בידך ותחת כנפיך ואין ביכולתי להמרות את פיך. אבל אודיעך, שבאה לך שעה לקנות חיי עולם הבא, והיזהר שלא תפסיד שכרך וטוב העולם בדבר מועט, ואף תאסרני על בעלי (היות שאם תטמא אותי, אהיה אסורה עליך ועל בעלי).

חשוב שהגעת לחפצך, ואל תאבד בגללי טובה הרבה; חשוב על ייסורי הקב”ה, ואל תעשה דבר שתתחרט עליו בעתיד. זו לך שעה קלה, האם תמנע לקנות חיים ארוכים ושכר טוב בעולם הזה ובעולם הבא? שהרי לא יוכל אדם להגיע למדרגה זו אלא בעמל רב וביגיעה גדולה. ואתה יכול להגיע לרצון בוראך בשעה קלה אם תשמע לעצתי ותגער ביצר, אשריך וטוב לך!

כששמע נתן את דבריה, קם ממיטתו ונפל על פניו ארצה, והתפלל לפני ה’ להכניע יצרו ולשבר תאוותו ולמחול לו על עוונותיו. ה’ נענה לו ונעתר לתפילתו. אז אמר נתן לחנה: ברוכה את לה’ על אשר הצלת אותי היום מהעבירה החמורה ביותר. לכי לשלום לביתך. נתן לה הכסף ושחררה את בעלה מהכלא.

בעלה, שחשד בה שנכשלה, לא רצה להיות עמה.

יום אחד ישב רבי עקיבא ולמד עם תלמידיו תורה, וראה את נתן עובר רוכב על סוס כשעל ראשו כתר זוהר, אור רוחני גדול. שאלו: אמור לי, מה עשית? ענה לו: התגברתי על יצר העריות. וסיפר את אשר היה. אמר לו רבי עקיבא: שב ואלמדך תורה. ישב בשורה האחרונה, ובכל יום התקרב עוד ועוד עד שישב בשורה הראשונה (לפי מעלת התלמיד כן זכה להתקרב לרבו). עבר שם בעלה של חנה, ואמר לרבי עקיבא: כיצד אדם כזה לומד תורה ועוד בשורה הראשונה? סיפר לו רבי עקיבא את הסיפור, ואז שב אל אשתו.

מסיפור מופלא זה ניתן לראות איך ר’ נתן בן צוציתא, כאשר התגבר על משוכות התאווה, בזכותה של האשה, זכה לקרן אור מיוחדת שתלווה אותו, עד שנתעלה במעלות התורה והחכמה.

עלייה בגשמיות וברוחניות

כמו־כן ניתן ללמוד מסיפור שהתרחש בזמננו, ולראות איך שהקושי גילה כוחות עמוקים פנימיים של ציות ללא פקפוק לרבי, נשיא הדור, והוריד שפע גשמי של בריאות, ושפע רוחני של חינוך חסידי:

שירלי היתה בת בכורה שנולדה להוריה לאחר כמה שנות נישואין. כאשר הייתה בת שלושה חדשים, חשה מחושים בראשה. נערכו בדיקות, הילדה אושפזה ונתגלתה המציאות המרה: בראשה של שירלי ישנו גידול ממאיר.

וכך מספרת אימה:

יום שישי אחד, כשישבתי עם שירלי בבית רפואה, נגשה אלי נערה ושאלה האם אני יהודיה. הנהנתי בראשי לחיוב, היא הגישה לי עלון “לחיים”, והציגה את עצמה: “שמי מינה”. אני התייפחתי בבכי וספרתי לה על צרתי. מינה האזינה בסבלנות והציעה שאבוא למעמד חלוקת דולרים אצל הרבי ביום ראשון, ואבקש ברכה עבור בתי. היא תחבה לי נייר עליו רשום מספר הטלפון שלה, ולקחה ממני את מספר הטלפון שלי.

במוצאי שבת, כשקפצתי הביתה למספר דקות, שמעתי את הודעתה של מינה, המזכירה לי את פגישתנו בתור לדולרים, ומבטיחה שסידרה לי תור מקוצר. האמת, שביום שישי לא חשבתי להיענות להזמנתה של מינה, אך מששמעתי את ההודעה ואת נחישותה של מינה, לא יכולתי לסרב.

כשהגעתי אל הרבי הוא החל לדבר עמי בספרדית (שפת אמי – מניין הוא יודע?), וברך את שירלי. כעבור שבוע שוב נכנסתי לקבל את ברכתו של הרבי לשירלי. הרגשתי שאני מקבלת כוחות להתמודד עם העניין, ושואבת עידוד מהרבי. הרבי הורה לי להתנגד לניתוח. כך עשיתי, אלא שצוות בית הרפואה החל להתייחס אלי כמי שאינה שפויה, ומסכנת את בריאות ילדתה. הפעילו עלי לחץ איום, וכמעט התמוטטתי.

ביום ראשון שלאחר מכן, כאשר ספרתי לרבי על יחס הרופאים – הוא הורה לי לבקש בדיקה נוספת במשפט! לא הבנתי על איזה משפט מדבר הרבי, אך כאשר חזרתי הביתה, מצאתי על מפתן הדלת הזמנה מבית משפט, בו תובע בית הרפואה למנות אפוטרופוס לבתי, שכן אמה – אני – איננה שפויה!!! ישבתי ובכיתי למקרא ההזמנה, עד שקלטתי שהרבי ידע על כך, ואפילו הורה לי מה לעשות.

בזמן המשפט לא שכרתי עורך דין. נעמדתי בקול בוטח, ובקשתי בקשה הגיונית לבדיקה נוספת לפני ניתוח. השופט שאל: “ואחרי הבדיקה תאשרי את הניתוח?” עניתי בחיוב, למרות שבלבי אמרתי: “אז כבר לא יצטרכו אותו…” וכך אכן היה, שירלי נמצאה ב”ה בריאה, והחלימה כליל בעזרת תרופות.

כשהייתה שירלי בת ארבע, אמרה לרבי בדולרים: “רבי, אני רוצה לומר לך תודה” הרבי ענה לה בחיוך רחב ואמר: “זה דולר נוסף עבור הלימודים שלך ב”‘בית רבקה'”. מיני אז הסעתי את שירלי מדי יום מלונג־אילנד שעה הלוך ושעה חזור, ובלבד שתלמד בבית רבקה, כבקשת הרבי.

איננו מבקשים חס ושלום קשיים, אך כשהם באים יש לשאוב מתוכם את הכוחות, את הברכות ואת הרוממות הבאה בעקבותיהם. שירלי היום מנהלת בית חסידי לתפארת…

יש לבקש בשופי ובריבוי

אנו מבקשים מהקב”ה שייתן לנו אך טוב! ויש להיות זהירים לבקש רק באופן המעולה.

אחת הנשים ביום הכיפורים התחננה על נפש בנה, וכל התפילות היו באופן של שפתותיה נעות וקולה לא ישמע: “אלוקים, נחת מהבן…” אך בד בבד, פנתה להקב”ה ואמרה: “מוכנה אני לוותר על דבר אישי שלי, ובלבד שיתקבלו תפילותיי. ואבקש סימן לכך…”. לא עבר זמן רב, וגניבה פרצה בבית, מכונת הכביסה והמקרר הפסיקו את פעולתם! היא פנתה להקב”ה ואמרה “את הסימן כבר ראיתי, זה היה מספיק עבורי”.

לתפילה יש כוח! בקשתנו היא בעלת עוצמה, ולכן יש להיות זהירים לבקש אך טוב! מי ייתן ואכן נהיה אך במצב של עלייה, ולא יהיה צורך להתבוננות שגם בירידה עצמה טמונה בפנימיותה – עלייה ויש רק לעוררה ולגלותה.

ונראה אך טוב וחסד כל הימים!

 

מקורות

 


[1] לקוטי שיחות המתורגם ח”ה עח׳ 58־9.

[2] אלשיך על התורה.

[3] שיחות תש”ב, תש”ה.

[4] בראשית יב, י.

[5] בראשית רבה פ”מ, ב.

[6] ב”ר פל”ט, ב.

[7] פרשתנו, יג, יח.

[8] פרשתנו יג, א. ב.

[9] פרשתנו טו, יד.

[10] שה”ש פ”ד י”ב.

[11] המשך השיחה – עמ’ 63.

[12] המשך השיחה – עמ’ 67־8.

[13] מהתוועדויות הרבי הריי”צ מחודש סיון תרצ”א, ומחג השבועות תרצ”ז.

[14] מסכת שבת.

[15] ספר המעשיות לרבנו ניסים גאון.

 

פרסום תגובה חדשה

test email