כסלו הוא החודש התשיעי לפי סדר החודשים המקראי, והשלישי לפי הסדר המקובל בלוח העברי מאז ימי בית שני.

בחודש כסלו חל חג החנוכה, ועל כן חודש זה הוא מן החודשים שעליהם היו שליחי בית הדין יוצאים מירושלים לכל חלקי הארץ ולגולה כדי להודיע על קידוש החודש.

לפי האמור בגמרא, התקופה מתשרי ועד אמצע כסלו היא "עת זרע"[1], ומאמצע כסלו זו "עת גשמים"[2]. המשנה מורה שאם הגיע ראש חודש כסלו ולא ירדו גשמים – בית דין גוזרין שלוש תעניות על הציבור[3].

על פי מסורת קדומה נראתה הקשת בענן לראשונה בחודש כסלו. יש מפרשים האומרים כי ה' כרת עם נח את הברית, שבה הבטיח שלא להביא עוד מבול על הארץ, בחודש כסלו.

ספר נחמיה מתחיל בחודש כסלו. מסופר בו ובספר עזרא כי בכסלו כינס עזרא את העם השבים מבבל לירושלים כדי להבדילם מן הנשים הנכריות: "ויקבצו כל אנשי יהודה ובנימן ירושלם לשלשת הימים, הוא חודש התשיעי בעשרים בחדש, וישבו כל העם ברחוב בית הא-להים מרעידים על הדבר ומהגשמים"[4].

בחסידות חב"ד י"ט בכסלו – חג הגאולה – יום בו השתחרר רבי שניאור זלמן מלאדי, בעל ה"תניא" וה"שולחן ערוך" מן הכלא בשנת תקנ"ט, ומאז התפשטה החסידות בעולם.       

מקורות