תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
פרשת מקץ לילדים – ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו
הקראת כתבההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא שָׁכַח אֶת יוֹסֵף
לְאַחַר שֶׁפָּתַר יוֹסֵף אֶת חֲלוֹמוֹת שַׂר הַמַּשְׁקִים וְשַׂר הָאוֹפִים,
מַמְשִׁיךְ יוֹסֵף לָשֶׁבֶת בַּבּוֹר עוֹד שְׁנָתַיִם יָמִים…
שַׂר הַמַּשְׁקִים שָׁכַח אֶת יוֹסֵף…
אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמַּשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ מִלְּמַעְלָה לֹא שָׁכַח אֶת יוֹסֵף,
וְהוּא שׁוֹלֵחַ לְפַרְעֹה שְׁנֵי חֲלוֹמוֹת בְּלַיְלָה אֶחָד.
בַּחֲלוֹם הָרִאשׁוֹן, שֶׁבַע פָּרוֹת רָזוֹת רָעוֹת מַרְאֶה אוֹכְלוֹת שֶׁבַע פָּרוֹת בְּרִיאוֹת וְיָפוֹת;
בַּחֲלוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפוֹת בּוֹלְעוֹת שֶׁבַע שִׁבֳּלִים יָפוֹת וּמְלֵאוֹת.
פַּרְעֹה קָם בַּבֹּקֶר נִרְעָשׁ וְנִפְעָם מֵחֲלוֹמוֹתָיו הַמּוּזָרִים,
וְקוֹרֵא לְכָל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וּלְכָל חֲכָמֶיהָ לִפְתֹּר לוֹ אֶת חֲלוֹמוֹתָיו,
אוּלָם אִישׁ מֵהֶם אֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּר לוֹ אֶת חֲלוֹמוֹתָיו.
וְהִנֵּה בְּשָׁעָה זוֹ צָף וְעוֹלֶה בְּזִכְרוֹנוֹ שֶׁל שַׂר הַמַּשְׁקִים,
הַנַּעַר הָעִבְרִי שֶׁהָיָה אִתּוֹ בְּבוֹר בֵּית הַכֶּלֶא,
הֲלֹא הוּא יוֹסֵף הַצַּדִּיק וְהֶחָכָם שֶׁפָּתַר לוֹ וּלְשַׂר הָאוֹפִים אֶת חֲלוֹמוֹתֵיהֶם.
וְהוּא מְסַפֵּר לְפַרְעֹה אֶת סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה.
פַּרְעֹה מִתְרַגֵּשׁ וּמְבַקֵּשׁ לְהָרִיץ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר כְּדֵי לִפְתֹּר לוֹ אֶת חֲלוֹמוֹתָיו.
יוֹסֵף יוֹצֵא מִן הַבּוֹר
בְּבַת אַחַת וּמִקָּצֶה לְקָצֶה חַיֵּי יוֹסֵף מִשְׁתַּנִּים.
הוּא מִסְתַּפֵּר וּמַחְלִיף אֶת בְּגָדָיו,
וּמִזְדָּרֵז לְהַגִּיעַ לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מְנַת לִפְתֹּר לוֹ אֶת חֲלוֹמוֹתָיו.
הַחֲלוֹמוֹת מְבַשְּׂרִים שֶׁיִּהְיוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת שָׂבָע וּלְאַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב,
יוֹסֵף מְפָרֵשׁ: יִהְיֶה רָעָב גָּדוֹל כָּזֶה שֶׁ"יִבְלַע" אֶת הַשָּׂבָע הַגָּדוֹל שֶׁקָּדַם לוֹ.
לוּ תִּשְׁמְעוּ לַעֲצָתִי – מַמְשִׁיךְ יוֹסֵף – הָכִינוּ לָכֶם מַחְסָנִים וּמַנּוּ פְּקִידִים
שֶׁיַּאַגְרוּ בַּמַּחְסָנִים תְּבוּאָה שֶׁתִּשָּׁמֵר לִשְׁנוֹת הָרָעָב הַגָּדוֹל,
וּמַנּוּ לָכֶם אִישׁ חָכָם לְבַצֵּעַ מְשִׂימָה זוֹ.
פַּרְעֹה נִדְהָם וְאוֹמֵר: אִם הַשֵּׁם הוֹדִיעַ לְךָ אֶת כָּל זֶה,
בְּוַדַּאי אֵין אִישׁ חָכָם וְנָבוֹן יוֹתֵר מִמְּךָ!
אַתָּה תִּהְיֶה הַמְּמֻנֶּה עַל מְשִׂימָה זוֹ.
פַּרְעֹה נוֹתֵן לוֹ אֶת טַבַּעְתּוֹ, מְמַנֶּה אוֹתוֹ לְמִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ,
וְאַף נוֹתֵן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע לְאִשָּׁה.
יוֹסֵף נִפְגָּשׁ עִם אֶחָיו
יוֹסֵף מִזְדָּרֵז לַעֲשׂוֹת כִּדְבַר פַּרְעֹה וְאוֹגֵר מָזוֹן רַב לִקְרַאת שְׁנוֹת הָרָעָב.
הוּא כְּבָר רֹאשׁ לְמַלְכוּת מִצְרַיִם וְרֹאשׁ מִשְׁפָּחָה – בֵּינְתַיִם נוֹלְדוּ בָּנָיו מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם;
וְהִנֵּה נֶאֶמְנוּ דְּבָרָיו וּשְׁנוֹת הַשָּׂבָע מַגִּיעוֹת לְסִיּוּמָן וּמַגִּיעַ רָעָב גָּדוֹל לָעוֹלָם.
הַמִּצְרִים הָרְעֵבִים וּכְמוֹהֶם אֲנָשִׁים רַבִּים מִכָּל רַחֲבֵי תֵּבֵל
אָצִים רָצִים לִקְנוֹת מָזוֹן שֶׁנֶּאֱסַף בְּמִצְרַיִם בְּכֶסֶף מָלֵא.
כָּל זֶה מַתְאִים לַכַּוָּנָה הָעֶלְיוֹנָה כְּדֵי שֶׁיּוֹסֵף יִפְגֹּשׁ אֶת אֶחָיו.
וְאָכֵן גַּם אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה בְּמִנְיָן בָּאִים לְמִצְרַיִם, רַק בִּנְיָמִין נִשְׁאַר בַּבַּיִת.
יוֹסֵף מַכִּיר אֶת אֶחָיו, אוּלָם הֵם אֵינָם מַכִּירִים אוֹתוֹ.
הוּא מְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וְאוֹמֵר לָהֶם, שֶׁהֵם מְרַגְּלִים הָרוֹצִים לִכְבֹּשׁ אֶת מִצְרַיִם.
הָאַחִים מִתְגּוֹנְנִים וּמְסַפְּרִים שֶׁבָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן.
הֵם מְסַפְּרִים לוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עוֹד שְׁנֵי אַחִים:
הָאֶחָד יוֹסֵף שֶׁנֶּעֱלָם, וְהַשֵּׁנִי בִּנְיָמִין שֶׁנִּשְׁאָר בַּבַּיִת.
יוֹסֵף מַעֲמִיד פָּנִים כְּלֹא מַאֲמִין וּמַצִּיעַ שֶׁיָּבִיאוּ אֶת בִּנְיָמִין לְהוֹכִיחַ אֶת כֵּנוּתָם,
וּבֵינְתַיִם אֲסָרָם שְׁלֹשָׁה יָמִים וְהִצִּיעַ שֶׁאֶחָד יַחְזֹר לְהָבִיא אֶת בִּנְיָמִין,
וּלְבַסּוֹף אָסַר לְעֵינֵיהֶם רַק אֶת שִׁמְעוֹן לִהְיוֹת בֶּן עֲרֻבָּה עַד שֶׁיַּחְזְרוּ עִם בִּנְיָמִין.
בַּצַּר לָהֶם מִתְעוֹרְרִים אֵצֶל הָאַחִים הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה וַחֲרָטָה גְּדוֹלָה עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ לְיוֹסֵף:
אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לְתַחֲנוּנֵי יוֹסֵף כְּשֶׁמְּכַרְנוּהוּ,
לָכֵן בָּאָה עָלֵינוּ צָרָה זוֹ – הֵם אוֹמְרִים.
יוֹסֵף מֵבִין אֶת לְשׁוֹנָם מִתְרַגֵּשׁ מְאֹד וְהוֹלֵךְ לִבְכּוֹת בַּסֵּתֶר.
מְלֵאִים שַׂקִּים טְעוּנִים מָזוֹן חוֹזְרִים הָאַחִים לְאֶרֶץ כְּנַעַן לְבֵיתָם אֶל אֲבִיהֶם יַעֲקֹב,
וְהִנֵּה לְתַדְהֵמָתָם הֵם רוֹאִים שֶׁהַכֶּסֶף שֶׁשִּׁלְּמוּ בּוֹ עֲבוּר הַמָּזוֹן נִמְצָא בְּשַׂקֵּיהֶם.
הָאֹכֶל אוֹזֵל וְהֵם מֻכְרָחִים לָשׁוּב לְמִצְרַיִם לִשְׁבֹּר אֹכֶל,
עִם זֹאת הֵם פּוֹחֲדִים מִיּוֹסֵף וּמְבִינִים שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהַגִּיעַ אֵלָיו בִּלְעֲדֵי בִּנְיָמִין,
אֶלָּא שֶׁיַּעֲקֹב אֵינוֹ מוּכָן לְשַׁחְרֵר אֶת בִּנְיָמִין.
הֵם מַרְבִּים לְהַפְצִיר בּוֹ וּלְאַחַר כָּל הַהַפְצָרוֹת יְהוּדָה מִתְחַיֵּב לַעֲרֹב אֶת בִּנְיָמִין.
יַעֲקֹב מַסְכִּים בְּלֵית בְּרֵרָה…
הַפַּעַם יוֹסֵף פּוֹגֵשׁ אֶת כָּל אֶחָיו וְהוּא מַסְבִּיר לָהֶם פָּנִים,
רִגְשׁוֹת רַחֲמָיו גּוֹאִים בִּרְאוֹתוֹ אֶת בִּנְיָמִין וְהוּא יוֹצֵא לִבְכּוֹת בַּסֵּתֶר,
אַחַר כָּךְ עוֹרֵךְ לָהֶם סְעוּדָה כְּיַד הַמֶּלֶךְ,
נוֹתֵן לָהֶם מָנוֹת וּלְבִנְיָמִין מַעֲנִיק מָנָה יְתֵרָה ("חָמֵשׁ יָדוֹת").
אַחֲרֵי פְּגִישָׁה מְרַגֶּשֶׁת זוֹ בֵּין אַחִים שֶׁרַק יוֹסֵף חָשׁ בָּהּ,
הֵם מִתְכּוֹנְנִים לָשׁוּב לְבֵיתָם…
יוֹסֵף שׁוּב מְצַוֶּה לְהָשִׁיב אֶת כַּסְפָּם אֶל שַׂקֵּיהֶם,
וּלְהַטְמִין אֶת גְּבִיעַ הַכֶּסֶף שֶׁלּוֹ בְּשַׂק בִּנְיָמִין…
טֶרֶם צֵאתָם מִן הָעִיר רוֹדֵף הַמְּמֻנֶּה עַל בֵּית יוֹסֵף אַחַר הָאַחִים,
וְגוֹעֵר בָּהֶם עַל שֶׁגָּנְבוּ אֶת גְּבִיעַ הַכֶּסֶף שֶׁל הַמֶּלֶךְ.
הָאַחִים לֹא מְבִינִים בַּמֶּה מְדֻבָּר…
הֵם מַצְהִירִים בְּתֹקֶף שֶׁלֹּא גָּנְבוּ אֶת הַגָּבִיעַ.
לְאַחַר חִפּוּשׂ בְּשַׂקֵּיהֶם לְפִי סֵדֶר הָאַחִים הָחֵל מִשַּׂקֵּיהֶם שֶׁל רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי…
הִנֵּה הֵם כְּבָר נוֹשְׁמִים לִרְוָחָה, כִּי נִשְׁאַר לִבְדֹּק רַק בְּשַׂקּוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין.
אוּלָם אוֹי וַאֲבוֹי דַּוְקָא בְּשַׂקּוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין נִמְצָא הַגָּבִיעַ לְתַדְהֵמָתָם.
הֵם שָׁבִים אֶל יוֹסֵף חֲדוּרִים פַּחַד מְלֵאִים בּוּשָׁה.
מַה יִּהְיֶה עַל בִּנְיָמִין?… וְאֵיךְ יוּכַל יַעֲקֹב לָשֵׂאת אֶת זֶה?…
וְיוֹסֵף עוֹד מַכְבִּיד עַל כְּאֵבָם וְאוֹמֵר בְּצִינִיּוּת מַכְאִיבָה:
מִי שֶׁגַּנָּב יֵעָנֵשׁ וְיִהְיֶה לִי עֶבֶד, וְאַתֶּם עָלוּ בְּשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם…
עַד כָּאן פָּרָשַׁת מִקֵּץ בְּפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ הַסִּפּוּר יַגִּיעַ לְשִׂיאוֹ,
כַּאֲשֶׁר יוֹסֵף יִתְגַּלֶּה לְאֶחָיו.
פרסום תגובה חדשה