ימינו ימות המשיח

בימים טרופים אלה כאשר העולם רועש וגועש, האיסלם מנסה לכבוש את אירופה ומטיל חיתתו על כל העולם, ארצות אירופה הופכות למדינות מוסלמיות בקצב מסחרר – עם ישראל חש בגאולה הקרובה ומייחל לה יותר מתמיד, כשלפניו עומדים דברי הילקוט שמעוני: בניי אל תתייראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם… ענוים, הגיע זמן גאולתכם…   

זכינו לחיות בתקופה מיוחדת במינה. העולם נעשה קטן, וכל ידיעה חדשה מגיעה מיד לכולם דרך הרשת הענפה של התקשורת, כך שאף אחד לא מפספס.

וברשת אצות רצות נבואות של גדולי ישראל המסתמכות על הנביאים המדרשים וכמובן, על הזוהר, כגון: הגאולה קשורה בכיבוש דמשק, ש"דמשק" הן אותיות "מקדש". הגאולה תבוא כאשר רוסיה תיכנס לסוריה. כאשר רוסיה תעבור את מצרי הבוספורוס ותילחם בתורכיה, אפשר כבר ללבוש את בגדי השבת בגדי הגאולה ועוד ועוד.      

והנה עינינו רואות איך כל הנבואות מתקיימות. הכל מתרחש נגד עינינו. רוסיה כבת בריתן של אירן וסוריה מסייעת לסוריה נגד מורדיה ונגד כל הטרוריסטים המטילים אימה על העולם כולו, עם זאת שומרת על קשר טוב עם ישראל.

ומי עומד מאחורי זה הנהגתה של מעצמה זו?…  

מנהיגה של רוסיה, ולדימיר פוטין, שיש לו קשר טוב גם עם יהודי ארצו, ובמיוחד עם רבה החסידי של רוסיה, הרב בערל לזאר. פוטין שמעיד על עצמו שאוהב יהודים ואוהב את היהדות ומחזיק ארבעה יועצים יהודים. ובהיותו בארץ ביקר בכותל המערבי והתפלל לבנין בית המקדש. האין זה פרט חשוב בגאולה של ימות המשיח?!…

נפלאות דרכי ההשגחה העליונה

כבר מלפני 50 שנה כונן הקדוש ברוך הוא מצעדי גבר, מנהיגם של הרוסים, להכיר את היהודים ולדעת להעריכם. וכפי שמספר ולדימיר פוטין בעצמו בכנס של ארגון יהודי שהתקיים ברוסיה לפני הבחירות כך היה המעשה, וזה לשונו:

אני רוצה לספר לכם סיפור קטן שארע בפטרבורג לפני כ 50 שנה, סיפור על ילד לא יהודי שגדל במשפחת ענייה מאוד.

באותה תקופה רוב המשפחות חיו בדירות משותפות, בכל דירה חדרים חדרים, ובכל חדר התגוררה משפחה אחת, כאשר המטבח וחדרי הנוחיות משותפים.

ובכן, הורי הילד העני הזה השקיעו את כל זמנם לפרנסה והילד נשאר רוב הזמן לבדו בביתו. אולם ההשגחה העליונה דאגה שבדירה שהתגורר, גרה משפחה של יהודים רחמים. משראו בני המשפחה שהילד עזוב לבדו רוב הזמן, הזמינו אותו לדירתם. אבי המשפחה שהיה מורה, עזר לו בשיעורי בית, וגם בסעודות שבת היה מתארח אצלם. הילד הזה זוכר שבשבת נהגו בני המשפחה לקחת ספר ישן מתוכו קראו לאחר הסעודה.

שם ראה הילד משפחה יהודית חמה במלוא הדרה, הוא התפעל מהאוירה הטובה במשפחה, מכיבוד ההורים ומשלום הבית. והעיקר שמח למצוא שם חום משפחתי, שהיה חסר לו כל כך.

ברבות הימים גדל הילד והפך לסגן ראש העיר פטרבורג. יום אחד, לפני כ-19 שנה שמע שהנהלת העיר מסרבת לפתוח בית ספר יהודי. הוא פנה לסגן שר החינוך ושאלו לפשר עיכוב פתיחת בית הספר. סגן שר החינוך ענה: אני יהודי, ואיני רוצה שיאמרו שמפאת היותי יהודי, אישרתי את פתיחת בית הספר. סגן ראש העיר פטרבורג, לקח ללא היסוס וללא רשות את המסמכים וחתם עליהם בעצמו, אף שלא היה זה בתחום אחריותו. כך סייע ולדימיר פוטין לפתוח את בית הספר היהודי הראשון בפטרבורג.

יודעים אתם מי הוא הילד הזה?… שאל פוטין,

ילד זה הוא אני! ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין!

אכן, זהו פוטין שעד היום יש לו חברים ויועצים יהודים, והוא מסייע ליהודי רוסיה במאבקם באנטישמיות, והוא מנסה לחוקק חוק שיאסור את הכחשת השואה. מבחינה זו אין דומה לו בין מנהיגי העולם. ומעניין, שבפגישה שהיתה לו עם שרון המנוח בזמן שכיהן כראש ממשלת ישראל, דאג ששרון יאכל ארוחה כשרה.

מורתו היהודיה של ולדימיר פוטין מספרת

הנה עוד סיפור מרגש ביותר המעיד על אופיו של פוטין:

מינה יודיצקיה ברלינר ילידת אוקראינה בת 93, המתגוררת היום בתל אביב היתה מורתו לגרמנית של ולדימיר פוטין לפני 45 שנה, כשהיה תלמיד תיכון בפטרבורג. היא מספרת על פוטין שהיה נער שקט ממושמע ורציני. ואף שהחסיר שיעורים בגלל אימוני ההיאבקות שלו, היה בקי בחומר שלמד. עברו שנים פוטין הלך לדרכו ומינה יודיצקיה עלתה לארץ. יום אחד בסוף שנות ה-90 זיהתה מינה את פוטין בטלוויזיה, ולאחר זמן נפגשו בארץ.

וכיצד נפגשו?…

על כך מספרת מינה יודיצקיה ברלינר:

כששמעתי באפריל 2005 שפוטין מגיע לישראל ניגשתי לקונסוליה הרוסית, וביקשתי לראות את פוטין, לשם כך השארתי את הפרטים שלי… כשפוטין הגיע שלחו לי מונית שתיקח אותי לשגרירות ומשם הצטרפתי לותיקי מלחמת העולם השנייה שנסעו להיפגש איתו. כשהגענו ללובי של מלון המלך דוד בירושלים, אני הגעתי אחרונה, ולפתע ראיתי שכל האורות מכוונים אלי. כל העיתונאים הקיפו אותי וכל ותיקי המלחמה מחאו לי כפיים.

אחר כך התיישבנו סביב שולחן ארוך ויצא לי לשבת מול פוטין. זה היה מרגש אני הזדקנתי והוא התבגר. לאחר הסעודה הגדולה הוא הזמין אותי לשתות תה. ישבתי אתו בארבע עינים. בשיחה הארוכה שהיתה בינינו, אני ניהלתי את רוב השיחה. באותו זמן גרתי בדירה צנועה בדמי מפתח ברחוב החלוצים בפלורנטין, אולם בעקבות הפגישה התחלתי לקבל ממנו מתנות: שעון בקופסה וספרו האוטוביוגרפי עם חתימתו. זה היה רק פרומו למתנה ענקית ששלח לי פוטין.

יום אחד הגיע אלי נציגו של פוטין ואמר לי שפוטין רוצה לרכוש עבורי דירה. הוא ביקש ממני לבחור בין שתי דירות שהציע לי. האחת חדשה וגדולה ברחוב שינקין והשנייה, קטנה יותר, באותו אזור. בחרתי בקטנה. תוך חודשים מספר הגיעו מובילים, ארזו לי את הדירה בפלורנטין, ובשמחה גדולה עברתי לדירה שקנה לי פוטין. כשקיבלתי את הדירה בכיתי מרוב התרגשות. אין ספק פוטין הוא אדם הגון שיש בו הכרת הטוב.

סיפורים אלה מעידים שיד ההשגחה העליונה סובבה את הדברים, עד שאי אפשר שלא להתפעל איך חוליות בהיסטוריה מתקשרות זו לזו ומיטיבות לאנשים פרטיים ולעולם כולו.

יהי רצון שכל המעשים הטובים יתעצמו יתלכדו ויתאחדו ויביאו את הגאולה האמיתית והשלימה לעם ישראל ולעולם כולו.